הרשעה על דרך אסוציאציה

מוקדש, בהערכה רבה, לעו"ד נחום סדובניק.


המשפט הפלילי הנוהג במדינת ישראל, אינו מכיר, כלל וכלל, בזכויותיו של צד שלישי, העלול להיפגע, כתוצאה מקביעה עובדתית, על דרך התסמיך (אסוציאציה), העולה מפסק-דין חלוט, שניתן בידי שופטים או שופטות, אגב הליך שיפוטי, תקין ומחייב. כך, לשם דוגמה, במצב דברים שבו מותח בית המשפט ביקורת על עד שהעיד עדות בפניו, במסגרת הליך פלילי המתנהל נגד נאשם שמשפטו מתברר, בפני מותב בית משפט, זה או אחר - בין אם מדובר בבית משפט השלום, בבית משפט המחוזי, או בבית משפט העליון - תוך קביעת עובדות חמורות, באשר לעד זה, העולות כדי פגיעה בשמו הטוב, אין עד זה יכול לנקוט בהליכים משפטיים, כדי לטהר שמו, בדרך של הגשת ערעור על פסק-דין פלילי זה, מן הסיבה הפשוטה, שהוא אינו צד ישיר, להליך הפלילי שבעניינו ובגינו נמתחה ביקורת חמורה עליו.

הדברים נכונים, יפים וישימים, לא רק באשר לעד שבית משפט מתח עליו ביקורת, אגב מתן פסק-דין וגם/או אגב מתן החלטה, בעניינם של אחרים, שאינם מי שנמתחה עליו הביקורת, בפסק-הדין או בהחלטה השיפוטית, אלא הם נכונים, יפים וישימים, גם בעניינם של מי שבית המשפט, הותיר ספקות, באשר להתנהגות הנורמטיבית, באמירת אגב, זו או אחרת, אגב מתן פסק-דין בעניינו של הנאשם העיקרי וגם/או אגב מתן פסק דין בעניינם של שאר הנאשמים - שאינם הנאשמים העיקריים, כעולה מכתב-האישום - אולם, קיימת להם זכות ערעור מוקנית על פסק-דין וגם/או החלטה בפלילים, לאחר מתן פסק-הדין הסופי, מהסיבה הפשוטה שקיימת יריבות בינם לבין הגורם שהגיש נגדם כתב האישום, קרי, פרקליטות המדינה או פרקליטות המחוז - עובדה המאפשרת להם להגיש ערעור על החלטה או על פסק-דין, עם סיום ההליכים הפליליים, כדי לפעול לטיהור שמם.

נניח, כי בית משפט מחוזי או בית משפט שלום, בתום שמיעת מסכת הראיות בפניו, מחליט להרשיע נאשם, שהוגש נגדו כתב-אישום, בפלילים, בעבירה של שוד, בגין קיום אותו שוד, המיוחס לנאשם, בכתב-האישום. נניח עוד, כי בית משפט זה, לא רק שאינו מסתפק, במסגרת הכרעת הדין, בתיאור העובדות, המתייחסות, אך ורק לנאשם עצמו, שביחס אליו הוגש כתב האישום, בעבירת השוד, בה הורשע הנאשם, אלא הוא מציין, אגב אורחא, בפסק-דינו, כי פלוני - שאינו הנאשם - עמד בסמוך לנאשם, בעת ביצוע השוד. בפסק-דינו זה, מביע בית המשפט תמיהתו, על מעורבות אותו פלוני, בעניין - הגם שאין הוא מרשיע אותו, בעבירת השוד, המיוחסת לו והמתוארת בכתב-האישום, שכן כתב-האישום לא הוגש, מעולם, נגד אותו פלוני והוא אינו נזכר - אפילו על דרך הרמיזה - בכתב-אישום זה.

אותו פלוני, ששמו הוכתם, בידי בית המשפט, אגב הרשעתו של הנאשם, בעבירת שוד, המיוחסת לו והמתוארת בכתב-האישום שהוגש נגדו לאותו בית משפט - תוך שבית משפט מביע תמיהה, המגיעה עד כדי הטלת דופי, באותו פלוני, על כך שאין בפניו כל הסבר, מה עשה אותו פלוני, בסמוך לנאשם, במהלך השוד שבו הורשע הנאשם שבפניו - אינו יכול לערער ולנסות לקעקע העובדות הקושרות אותו לשוד שבו מואשם הנאשם בכתב-האישום ובגינו הורשע אותו נאשם, תוך שבעובדות המפורטות והנזכרות, בכתב-האישום, קושר ו"מחבר" אותו בית המשפט, לשוד שבגינו הרשיע הוא הנאשם שבפניו, כל זאת אגב הטלת דופי חמור בו, בנסיבות היותו, לכאורה, מצוי ליד מי שהורשע בביצוע השוד והתמיהות שתמה בית המשפט, על כך, כי אותו פלוני עמד בסמוך וליד הנאשם, בעת ביצוע השוד שבגינו הורשע הנאשם, המתואר והמפורט בכתב-האישום, שהוגש נגדו.

בכל הכבוד הראוי, דומה כי הגיע הזמן ששיטת המשפט בישראל, תיתן דעתה לפגיעה שנפגעים צדדים שלישיים, שאינם צדדים ישירים להליך הפלילי המתנהל בפני בתי-משפט בישראל - עובדה המונעת מהם מלהגיש ערעור על קביעות עובדתיות הנוגעות להם, כל זאת בשל העובדה שאין יריבות בינם לבין המאשימה, שהגישה כתב-האישום לבית המשפט, בין אם מדובר בפרקליטות המדינה ובין אם מדובר בפרקליטות המחוז.

מן הראוי להדגיש ולציין, שהובאו דוגמאות מתחום המשפט הפלילי, בלבד, שכן הפגיעה בפלוני או באלמוני, שאינם הנאשמים הנכללים, בכתב-האישום, שהוגש לבית המשפט, בעת מתן הכרעת-דין, במשפט פלילי, הינה חמורה יותר מפגיעה בפלוני או אלמוני, במסגרת מתן פסק-דין, בהליך אזרחי, שעה שאותו פלוני או אלמוני, אינם צד ישיר להליך אזרחי זה ואין קיימת כל יריבות שהיא בינם, למי מהצדדים בתובענה אזרחית זו, אם כתובעים ואם כנתבעים.

עם זאת, יש לציין ולהדגיש, כי הפגיעה בפלוני או באלמוני, אגב מתן פסק-דין, בהליך אזרחי, תוך הכתמת שמו ופגיעה בשמו הטוב, תוך אי-מתן כל יכולת משפטית, בידיו, לפעול לטיהור שמו, בדרך של הגשת ערעור על פסק-דין אזרחי זה, אינה חמורה פחות מהכתמת שמו של אותו פלוני או אלמוני, במתן פסק-דין, בהליך פלילי, באותן נסיבות.

מן הראוי שהמחוקק ייתן דעתו על הלקונה הקיימת, במשפט הפלילי והאזרחי, כאחת, בקשר לפגיעה בזכויותיו של צד שלישי, ששמו מוכתם, במסגרת הליך פלילי או אזרחי, כאשר המצב המשפטי הקיים, אינו מאפשר לפעול למחיקת הכתמת שמו זו, בדרך של הגשת ערעור, שעה שצד שלישי זה, אינו צד ישיר, להליך פלילי או אזרחי זה. במדינות נאורות ומתוקנות, קיים מנגנון משפטי, המאפשר לצדדים שלישיים, שנפגעו מקביעות עובדתיות, בהליך משפטי, אזרחי או פלילי, לפעול לתיקון קביעות עובדתיות אלה, בדרך של הגשת ערעור עצמאי, על-ידם, או בדרך משפטית אחרת. יש לאפשר מצב דברים זה, גם במדינת-ישראל, בדרך של תיקון החקיקה, באופן מיידי.