בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ההבדל בין תולעת וזחל הוא שזחל טווה את הגולם שלו והוא שלב בחיי בעל חיים פרפראי ● תולעת, לעומת זאת, היא סוג עצמאי של בעל חיים
|
בעל חיים [צילום: אביר סולטן/פלאש 90]
|
|
|
|
|
אנשים חושבים, שמחזור חיי התולעת/זחל הוא כזה: תולעת, הופכת לגולם, הופכת לפרפר, מטילה ביצים והכל מהתחלה. טעות! ראשית, ההבדל בין תולעת וזחל הוא שזחל טווה את הגולם שלו (טוואי המשי - מחוטי משי), והוא שלב בחיי בעל חיים פרפראי. תולעת, לעומת זאת, היא סוג עצמאי של בעל חיים (חסרי חוליות). האמת היא... שזחל אינו הופך לגולם, אלא נכנס אליו! איך נוצר הגולם? הזחל טווה את הגולם מסביבו ובתוכו הוא מתפרק, הופך לעיסת חלבונים ובונה את עצמו מחדש - עם כנפיים. אם תרצו לדעת עוד על מחזור החיים של הזחל, וכיצד הוא יוצא מהגולם... אתם מוזמנים לגלוש, למשל כאן על פרפרים וזחלים
|
תאריך:
|
04/05/2017
|
|
|
עודכן:
|
04/05/2017
|
|
יונתן גולנדסקי, אורי ליבל
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
איריס עידו
|
4/05/17 10:29
|
|
כשצפיתי, אתמול, בטקס חלוקת פרסי ישראל לשנת תשע"ז - ובמיוחד כשראיתי פרופ' נילי כהן, כלת פרס ישראל לחקר המשפט לשנה זו, לוחצת ידה של נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור ובמיוחד לאחר שפרופ' נילי כהן, נשאה נאום תודה בשם כלל מקבלי פרס ישראל, באותו מעמד - לא יכול הייתי שלא לפרוץ בצחוק פרוע, כשהעליתי נגד עיניי תגובתה הצפויה של דורית ביניש למעמד זה.
|
|
|
רַק הָעֵינַיִם הָאֲדֻמּוֹת עִם תְּחִלָּתוֹ שֶׁל בֹּקֶר,
|
|
|
גילוי נאות: אני ידידו של ד"ר זאב זיוון, קולגה בנושאי המחקר ועשיתי שימוש רב וחשוב במחקריו לאורך השנים במחקרי ובספרי אני. יתר על כן, כפי שמספר זיוון, "חילקנו" בינינו את הנגב לצרכי מחקר כמובן וזיוון התמקד בנגב הדרומי והרחוק ואני בצפוני ובמערבי.
|
|
|
הויכוח האידיאולוגי-ציבורי בעקבות פרסום מאמרו של יוסי קליין בהארץ - מאמר במסגרתו העז הוא לטעון שאנשי הציונות הדתית מסוכנים יותר ממחבלי החיזבאללה - מסרב לשכוך והוא מתעצם, מיום ליום. בתגובה למכתבם של אורנה ומשה גן-צבי שפורסם בהארץ, בדבר ביטול מינויים לעיתון זה בשל מאמרו זה של קליין, פרסם העיתונאי, גדעון לוי, מאמר תגובה ובו כתב בין היתר כי: "לא היה לכם נעים לקרוא את תיאוריה של עמירה הס ושלי על הכיבוש. אתם, שפעילים ב"רוטרי ישראל", שבאתם מ"העולם העסקי", שגאים כל כך בילדיכם ו"בהתיישבותם ביהודה ושומרון", שבנכם התחנך במכינה בעֵלי, שנכדותיכם נושאות בגאווה את שם המשפחה שטרית; אתם, שכל כך מרוצים מעצמכם, מהערכים שלכם, מהילדים שלכם ומהמוסר שלכם - לא ראוי לבקש שתקראו אמיתות שאינן נעימות לכם. זה פשוט לא מגיע לכם".
|
|
|
בן 12 הייתי כאשר פרצה מלחמת יום הכיפור. הייתי בביתי בשכונת אל-ג'אמילייה בחלב שבסוריה. לא זכור לי אם בית הספר שלי היהודי נפתח בזמן המלחמה אבל אני מעריך שלא, זאת כי אני זוכר טוב טוב את השעות הארוכות שעשיתי עם כל משפחתי סביב מקלט הרדיו, ואם היה בית ספר מאיפה יצא הזמן לשעות ההן? מה עוד ואבא היה מורה בבית הספר שלנו; איך ישב על-יד הרדיו ולא הלך לעיסוקו...
|
|
|
|