|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שיח ושיג עם פרשת אמור (א)
|
אני הייתי מצפה למתן רגע של פיצוי רוחני ודתי מזכך לעוור, לגיבן, לפיסח ולמי שיש לו "שבר יד או שבר רגל" מזרע אהרון, בכך שדווקא לאותו נכה הגוף יוענק לו הכבוד לעמוד קרוב למזבח, לגשת אליו כדי להקריב את הקורבן
|
|
[צילום: הדס פרוש, פלאש 90]
|
|
|
|
|
אני מבקש ברשימה זו לנהל שיח ושיג קצר עם פרשת השבוע. ישנם קטעים בפרשת "אמור", שקשה לי לקבלם. קשה לי לקבל לדוגמה את הפסוק בסיום הפרשה "וַיּוצִיאוּ אֶת-הַמְּקַלֵּל אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אוֹתוֹ אֶבֶן.." (ויקרא כ"ד 23).
הייתי מצפה, שאדם החוטא באמירה לא מכובדת ואף קשה כלפי בורא עולם, שהתמודדות עם אמירותיו הלא מכובדות והפוגעניות תהיינה בשיח ובשיג מחנך, ולא בדרך האלימה שקוטפת את חייו, ש"יוֹצִיאוּ... אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אוֹתוֹ בְּאֶבֶן".
אדם שמעד ונשא בפיו קללה כלפי בורא עולם, יש להתמודד עם אמירתו בהסבר ולא באמצעות פסק דין קשה של רגימה באבן, הקוטלת חיים.
קשה לי במיוחד המעבר, כשבפסוק קודם לכן אני עד ליחס מעורר כבוד והערכה בטקסט כלפי הַגֵּר, החי כאן אתנו בארצנו. חובה עלינו להתייחס אל הַגֵּר כאל אזרח לכל דבר - "מִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר אֶזְרָח יִהְיה כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (שם, פסוק 22).
אני מתקשה לקבל יחס מבזה כלפי אנשים, שלא חטאו וכל "פשעם", שלמרבה הכאב והצער, נולדו עם מום גופני המכביד על ראייתם או תנועתם. מצער אותי שדווקא אלו פגועי הגוף מלידה, שסובלים בחייהם עקב המום מלידה, הופכים למנודים בגיבוי החוק המקראי - "דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר: אִיש מִזַּרְעֲך לְדוֹרֹתָם אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם לֹא יִקְרַב לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלוֹהָיו" (ויקרא כ"א 17).
עונש נידוי
אני הייתי מצפה למתן רגע של פיצוי רוחני ודתי מזכך לעוור, לגיבן, לפיסח ולמי שיש לו "שֶׁבֶר יָד אוֹ שֶׁבֶר רֶגֶל" מזרע אהרון, בכך שדווקא לאותו נכה הגוף יוענק לו הכבוד לעמוד קרוב למזבח, לגשת אליו כדי להקריב את הקורבן.
אני רואה לנגד עיני מכה אנושה ורוחנית, שמקבל אותו אדם. נוסף על מכת הנכות הקשה והמכבידה עליו בחיי היום יום, מוסיפה לו התורה לנכותו את התווית, הפוסלת אותו לקחת חלק בריטואל דתי שכה קרוב ללבו.
כואב לקרוא על יחס כלפי מי שנברא בצלם והוא "עִוִּר אוֹ פִּסֵּחַ" (שם, פס' 18) או "שֶׁבֶר רֶגֶל אוֹ שֶׁבֶר יָד" (שם, פס' 19) כל מי "אֲשֶר-בּוֹ מוּם מִזֶּרַע אַהֲרוֹן לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב אֶת-אִשֵּׁי יְהֹוָה. מוּם בּוֹ אֶת לֶחֶם אֱלוֹהָיו לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב" (שם 21). להיכן נעלמה החמלה, להיכן נעלמו אחדות הבריאה והאהבה כלפי מי שנולד עם מום בגופו. מדוע מגיע עונש נידוי לבעל מום. אם יש בו מום, מדוע את לחם אלוהיו לא יתאפשר לו להקריב?!
אני מבקש לסיים את השיח והשיג שלי בהתייחסות לקביעה בפרשה, לפיה כל מי שאינו מקבל על עצמו את המרות של הריטואל הדתי כמו מצוות הצום או כל הוראה פולחנית אחרת יש להתייחס אליו במלוא חומרת הדין - "וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא" (ויקרא כ"ב 3).
קשה לי לקבל את השלמות הגופנית כנקודת מוצא חיובית, ולעומתה גיבוש גישה שלילית לאותם אנשים, שהמום הגופני מלווה אותם בחייהם. לא די בסבל עקב המום הגופני, כואב לקרוא את הכתוב בתווית השלילית המודבקת להם.
|
| תאריך:
|
03/05/2020
|
|
|
עודכן:
|
03/05/2020
|
|
איתן קלינסקי
|
|
שיח ושיג עם פרשת אמור (א)
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
לנוכח פסל אפולו
|
3/05/20 15:22
|
|
|
|
2
|
|
מגיב ותיק
|
3/05/20 17:15
|
|
|
|
|
|
האדיוטיות
|
3/05/20 21:29
|
|
|
|
|
|
נערכה.
|
3/05/20 22:00
|
|
|
|
|
|
בקשת מגיב ותיק
|
4/05/20 08:23
|
|
|
|
3
|
|
החמלה???
|
3/05/20 21:23
|
|
|
|
4
|
|
החמלה???
|
3/05/20 21:23
|
|
|
|
5
|
|
המשך בשיח ובשיג
|
4/05/20 18:10
|
|
מנהג מיוחד פשט בקרב חסידי חב"ד מאז הסתלקות רבם הנערץ, האדמו"ר' רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאביטש לבית עולמו. בהיעדר קשר ישיר בשאילת מכתבים או עמידה בתור הארוך וקבלת ברכה מהרבי, לצד דולר אחד ולטיפה רכה המלווה במבט חודר, החל להתקיים מנהג הנחת בקשה, משאלה, תחינה, תפילה מהרבי, באופן הנחת המכתב בין דפי אחד משלושים ושניים כרכי 'אגרות הקודש', ספרים המאגדים מכתבי תשובה של הרבי לכל יהודי אשר שאל מרחבי העולם.
|
|
|
|
|
אחרי שלוש הפגנות של תנועת "הדגלים השחורים" במוצאי שבת בתל אביב הגיעה התנועה לאיכות השלטון לכיכר רבין, ויושב הראש שלה ד"ר אליעד שרגא נשא, אולי, את נאום חייו.
|
|
|
|
|
1. הנחת המוצא שלי היא שיש לנהוג באחריות רבה בכספי ציבור ולהימנע מכל הוצאה מיותרת. ראשית, הגרעון יכול באופן ישיר להקשות על יציאה מהמיתון (לא שבמציאות מתקיימת שקילות ריקרדו, אבל בכל זאת משקיעים מבינים שלחוב גבוה יש משמעות של מיסוי בעתיד). שנית, זה נטל כבד על משלמי המיסים בעתיד ושלישית, זה יקשה על גיוס הלוואות נוספות בהמשך הדרך ולא ברור מה יהיה עומק המיתון ומשכו. אז כבר עכשיו כדאי להיות מאוד זהירים בכל הוצאה. כן לאפשר לבני אדם לשרוד, כן להקל על עסקים לשרוד, לא לפיצויים ותמריצים לעסקים שורדים.
|
|
|
|
|
ויליאם שייכספיר הנציח במחזהו הקלאסי את רגע מותו של יוליוס קיסר בשנת 44 לפני הספירה. קיסר זיהה בין רוצחיו את בנו מחוץ לנישואים ברוטוס. מילותיו האחרונות היו: "הגם אתה ברוטוס"?
|
|
|
|
|
שלושה עמיתי מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי הסמוך לאוניברסיטת ת"א, והנתמך בעיקר על-ידי משפחת לואי מאוסטרליה ומבוורלי הילס, כתבו מאמר מאלף המגדיר "הזדמנות ייחודית להגברת שיתופי הפעולה, המחויבות והערבות ההדדית בין מדינת ישראל לבין קהילות יהודיות ברחבי העולם". הם מסכמים את מאמרם בקריאה "אין להחמיץ הזדמנות זו", אך קריאתם היא לעשות בדיוק מה שנעשה עד כה שנכשל כשלון נחרץ במיגור או אפילו מזעור האנטישמיות. עוד טרם המלצותיהם עלו על שפתותיהם, הן נועדו לכשלון. כפי שאמר אנשטיין, "אי שפיות היא לעשות את אותו הדבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות" ו-"לא ניתן לפתור אף בעיה באותה צורת חשיבה שיצרה אותה מלכתחילה".
|
|
|
|
|
