סיפורה של "עיר הנוער" תל אביב

עיר הנוער המיתולוגית של תל אביב הייתה במאה שעברה, אירוע הצעירים אולי הגדול ביותר בארץ. רבבות צעירים נהרו מדי שנה בקיץ אל גני התערוכה בת"א כדי להשתתף בפעילותה ובאירועיה המגוונים. בשנות ה-80 פסקה פעילותה במתכונתה המקורית ומה שנותר כיום ממנה הם זיכרונות יפים והרבה נוסטלגיה.

רקע להקמתה

ב-1959 נפתח בשדרות רוקח מעבר לנחל הירקון מתחם "גני התערוכה" החדשים, שהוקם והופעל על-ידי חברת "יריד המזרח - חברה לתערוכות בע"מ". המתחם השתרע על שטח של כ-300 דונם. וכלל ביתני קבע ומבני שירותים לקיום תערוכות וכינוסים וכן לונה פארק ומתקני שעשועים אחרים.

במאי 1959 נערכה במקום החדש "תערוכת 50 שנה לעיר תל אביב", ובהמשך נערכו במתחם מספר כינוסים, תערוכות וירידים כולל "יריד המזרח" המפורסם. אולם באופן כללי הפעילות בגני התערוכה ומתקניו בתחילת שנות ה-60 הייתה מצומצמת למדי.

בשנת 1963 הציעה חברת "יריד המזרח" לאנשי התרבות והספורט של עיריית תל אביב, כנראה בשל רצונה לשפר את מצבה הכלכלי של החברה, לקיים במתחם גני התערוכה תוך שימוש בביתניו ומתקניו הקבועים אירוע המוני לנוער - "עיר נוער" שתמשך במשך מספר שבועות ותשמש כמקום הווי, בילוי, בידור, ספורט אמנות ונופש לרבבות צעירים בחופשת הקיץ בשעות אחר-הצהריים והערב. עיריית תל אביב אישרה את ההצעה. סוכם כי את "עיר הנוער" ינהלו בני נוער - חברי ונציגי מועצת הנוער העירונית בשיתוף האגף לתרבות נוער וספורט בעיריית תל אביב והנהלת חברת "יריד המזרח".

האירוע הפך למסורת

עיר הנוער הראשונה של תל אביב נפתחה בגני התערוכה ב-7 ביולי 1963. מאז היווסדה ב-1963 ועד תחילת שנות ה-80 - במשך כ-20 שנה, נערכה עיר הנוער בגני התערוכה כמעט ברציפות מדי שנה והאירוע הפך למסורת ולאחד מאירועי הקיץ הגדולים של הנוער וגם מבוגרים.

מאות אלפי בני נוער ביקרו ב"עיר" במהלך השנים. היה זה אירוע כמעט "ממלכתי" שזכה מדי שנה לסיקור נרחב בעיתונות. מתכונת עיר הנוער מדי שנה הייתה די דומה. את ראש עיר הנוער בחרו מדי שנה חברי ונציגי מועצת הנוער העירונית ונבחרו גם סגניו. כאשר כל סגן מופקד על תחום אחר .כמו תרבות, ספורט וכיוצא באלה. מספר ימים לפני פתיחתה של עיר הנוער נערכה באופן מסורתי מסיבת עיתונאים בהשתתפות ראשי ונציגי עריית תל אביב-יפו וראש מועצת עיר הנוער הצעיר, בה הם סיפרו על הצפוי השנה בעיר הנוער ועל פעילויות ואירועים המתוכנים להיערך בה האירוע כאמור זכה לסיקור נרחב יחסית בעיתונות דאז.

שלל אירועים והופעות תרבות ואמנות

ביום פתיחת עיר הנוער נערך בלשכת ראש העירייה, או בגני התערוכה טקס פתיחה רשמי וחגיגי בו מסר ראש העירייה או נציגו את מפתח העיר לראש עיר הנוער הנבחר. כמובן, נישאו נאומים וברכות "לבביות" כמנהג הימים ההם. לאחר טקס הפתיחה יצאה עיר הנוער לדרך. עיר הנוער של תל אביב נמשכה בממוצע בין שבועיים לשלושה שבועות והתקיימה מדי יום (להוציא יום ו') בין השעות 5 בערב עד 11 בלילה ובמוצאי שבת עד חצות. הפעילות בה כללה בין השאר תערוכות ותצוגות בנושאים רבים ומגוונים, הקרנת סרטים, תחרויות ואליפויות ספורט, מופעי זמר ובידור, תחרויות כישרונות צעירים, דיסקוטק נוער-מועדון דיסקו, "ימים מיוחדים" כמו יום "ילדי השכונות", "יום תלמידי בתי הספר היסודיים", יום תל אביב ועוד.

באמפיתיאטרון בגני התערוכה הופיעו אמנים ולהקות ידועות שם ובהם צביקה פיק, טוביה צפיר ושולה חן. בשנות השבעים הייתה במה מרכזית עם אמן מפורסם. ועוד במות קטנות להרכבים פחות ידועים כמו להקות צבאיות מקהלות וזמרים פחות מפורסמים לעת ההיא. בעיר הנוער התגלו כמה אמנים אלמונים יחסית שהפכו לידועים. אבנר גדסי זכה במקום הראשון בתחרות הכישרונות הצעירים, רמי קלינשטיין הופיע בתחרות הכישרונות הצעירים יחד עם ירמי קפלן. מספרים כי כאן פרחה אהבתם של ריטה ורמי קליינשטין. רשימת האמנים שהופיעו בעיר הנוער של תל אביב ארוכה ו"קצרה היריעה" מלהזכיר את כולם.

"רכבת שדים" ו"קיר המוות"

ברוב השנים הייתה הכניסה לעיר הנוער חופשית ללא דמי כניסה, אולם השימוש במתקני השעשועים שכללו, בין השאר, גלגל ענק, מכוניות קארטינג, רכבת שדים, "קיר המוות", ועוד דברים מפחידים, היו בתשלום. אחת האטרקציות בעיר הנוער (תמורת תשלום) הייתה נסיעה ברכבל עם הקרוניות החצי שקופות מעל מתחם גני התערוכה. חלק בלתי נפרד מעיר הנוער היה הבניין עם הכיפה ולידו "האגם". בני הנוער היו לא פעם עולים ומצטופפים על גגו כדי לצפות מלמעלה על המרחש. זה לא היה בטיחותי. היום זה לא היה עובר בשקט ולא היו מאפשרים לקהל לטפס על גג מבנה זה.

חברת דן הפעילה במשך ימי עיר הנוער קווי אוטובוסים מיוחדים ישירים הלוך ושוב לגני התערוכה (בתשלום). מהתחנה המרכזית בתל אביב יצא כל חצי שעה לערך ולעיתים אף בתדירות גבוה יותר אוטובוס קו 47 ומאזור הטיילת יצא קו מיוחד נוסף של דן לאירוע. האוטובוסים הישירים לגני התערוכה היו לרוב מלאים עד אפס מקום (ידע מניסיון אישי א.א), כאשר רבים מהנוסעים נאלצו לנסוע צפופים בעמידה. גם חברת "אגד" תגברה את קווי האוטובוס העוברים בקרבת מתחם גני התערוכה.

העליתי את נושא עיר הנוער בדף הפייסבוק של קבוצת תל אביב של פעם וביקשתי לעלות ולשתף זיכרונות מעיר הנוער. רבים היו המגיבים שנזכרו בערגה בעיר הנוער. טובה שטיינברג בילתה ב"עיר הנוער" לא מעט מספרת: "עיר הנוער הייתה מקום בילוי נהדר לצעירים. כל ערב היינו באים לראות הופעות או סתם לטייל בעיר הנוער. בהופעות הגדולות היינו עולים על הגגות". אהוד פילצר זוכר את המתקנים - האופנוען על קיר המוות, הרכבל המפורסם. מועדון הדיסקו וההופעות שהיו שם. בעיקר-רותי נבון, צביקה פיק. גולש בשם ליאו כותב: בשנות ה-60 בילינו שם והיינו חוזרים הביתה לרמת גן לאורך פסי רכבת. הבנות פחדו לחזור לבד והיו ממתינות לנו ללוות אותן הביתה".

על סמך עיון בארכיון העיתונות הישנה אני מביא את סיפורה של עיר הנוער בסדר כרונולוגי של שנים החל מהראשונה ועד תחילת שנות ה-80

עיר הנוער הראשונה 1963

עיר הנוער הראשונה נפתחה ביום ראשון 7 ביולי 1963 בטקס חגיגי בו הוקראה מגילת היסוד של "עיר הנוער. "ראש עיריית תל אביב מרדכי נמיר מסר את "מפתח העיר", לעודד חרמוני בן 18 תלמיד בית ספר "תיכון חדש" שנבחר לראש עיר הנוער. מרדכי נמיר הביע בדבריו בטקס הפתיחה תקווה שעיר הנוער בתל אביב תהפוך למסורת ותיערך מדי שנה. צפרא דוויק אחותו של עודד חרמוני ז"ל,ראש עיר הנוער הראשון מספרת לי: "אחי עודד היה לימים רס"ן בקבע בשיריון ונהרג במלחמת יוה"כ. ראש עיר הנוער השני ב-1964 קמי יהלומי ז"ל נפטר בגיל 25 בערך לאחר פגיעה בשרותו כצנחן, ואילו ראש העיר השלישי היה רפי אונגער, לימים כתב "קול ישראל ". גם הוא נהרג במלחמת יוה"כ.

עיר הנוער הראשונה נמשכה 39 ימים והתקיימה מדי יום (להוציא יום ו') בין השעות 5 בערב עד 11 בלילה ובמוצאי שבת עד חצות. הוצגו בה כעשר תערוכות שנערכו ב"ביתן אפריקה" ובהם תערוכת בולים, תערוכת ציורים, תערוכת עבודות יד של בני מעוטים במשולש ובגליל, תערוכת צילומים, ותערוכת דגמים ממוזאון בצלאל מעשה ידי נוער. כמו-כן התקיימו בה תחרויות ספורט, תיאטרון בובות, מועדון בולים ושחמט, הופעות אמנים ותערוכת צעצועים יפניים. במהלך ימי התערוכה נערכו "ימים מיוחדים" כאשר כל יום מוקדש לנושא אחר. כך למשל התקיימו "יום תנועת הנוער", וימי עמים בהשתתפות ילדי הסגל הדיפלומטי והשגרירויות והציריות.

ב-8 באוגוסט 1963 נערך "יום מעריב לנוער" ומפגש של קוראי "מעריב לנוער" שנערך באמפיתיאטרון עיר הנוער. אורח המפגש היה סגן ראש הממשלה והשר אבא אבן שנשא דברי ברכה ואמר "סימן טוב הוא לנוער שהוא לוקח את גורלו בידיו ואינו סומך על אחרים", בהתכוונו למועצת התלמידים המנהלת את עיר הנוער. במפגש הופיעה נבחרת ישראל (בנים ובנות) בהתעמלות על מכשירים בהדרכת אגנס קלטי. החידונאי שמוליק רוזן הגיש חידונים בהשתתפות הקהל. אחרי המפגש הסב אבא אבן עם כמה מאות בני נוער ב"מועדון הנוער" וענה לשאלות בנושאים מדיניים, ביטחוניים ואחרים שהוצגו לו מתוך הקהל.

בן גוריון מבקר בעיר הנוער

אורח נכבד נוסף בעיר הנוער הראשונה היה חבר הכנסת דוד בן-גוריון (אז לא היה ראש ממשלה א.א). נלוו אליו ראש עיריית תל אביב מרדכי נמיר, ראש עיר הנוער הצעיר עודד חרמוני ופמלייתו. בן-גוריון סייר בתערוכה ובביתניה ובניהם בביתן צה"ל בו הציג צה"ל את חילותיו השונים. הוא ביקר גם בביתן עיתון "דבר לילדים" שבו הוצגו צילומים של אישי ציבור שצולמו בעת שהיו צעירים ובני נוער. בן-גוריון זיהה את תמונתו כשהיה צעיר, והתאמץ לזהות דמויות נוספות. רעייתו פולה שנלוותה אליו, בראותה את תצלומו של מרדכי נמיר, שאלה את נמיר (שנלווה בסיור לזוג בן-גוריון) האם זה אתה נמיר? עכשיו אתה נראה מעניין יותר...

בהמשך נערך ב"מועדון הנוער" של עיר הנוער מפגש בין דוד בן-גוריון ופמלייתו לבין בני נוער. ב.ג שוחח עם בני הנוער הביע רעיונותיו בתחומי עליית יהדות העולם לארץ, עמד על חשיבות התיישבות בנגב, דיבר על מדיניות חוץ של ישראל ובכלל זה על היחסים עם "גרמניה האחרת ועוד והשיב לשאלות בני הנוער. אחותו של ראש עיר הנוער הראשון עודד חרמוני. צפרא דוויק שלחה אלי צילומים של בן-גוריון המבקר בתערוכה.

בין המבקרים בעיר הנוער הראשונה: הרמטכ"ל רב אלוף צבי צור שביקר כמובן בביתן צה"ל אבל גם בביתנים נוספים כמו "ביתן הצעצועים היפנים". עיר הנוער הראשונה ננעלה במוצאי שבת 17 באוגוסט בטקס שנערך במרפסת מסעדת "תרנגול הזהב" שבגני התערוכה. בעיתונות דווח על רבע מיליון בני נוער ומבוגרים שביקרו בעיר הנוער הראשונה אבל איני ערב עד כמה נתון זה נכון.

עיר הנוער השנייה 1964

עיר הנוער השנייה נפתחה ביום א' 16 באוגוסט 1964 נמשכה כשבועיים וננעלה ב-30 באוגוסט 1964. לראש עיר הנוער נבחר קמי יהלומי, בן 17, תלמיד הגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב. בטקס הפתיחה הופרחו כ200 יונים לבנות. בין המברכים בטקס הפתיחה: יהודית הררי ממייסדות תל אביב ומראשוני המחנכות בעיר, שאמרה "אנחנו התחלנו משכונה קטנה - אחוזת בית ואתם מתחילים מעיר גדולה".

הוצגו בה בביתנים השונים תערוכות ותצוגות על נושאי ההעפלה, בולים נושאי מדע ישראלי ועולמי ועוד. ביתן מיוחד הוקדש למשרד השיכון ולפועלו. לרשות הנוער הועמדו אולמות ריקודים, קולנוע, ולונה פארק. באמפיתאטרון נערכו מופעי זמר ובידור, נערכו מפגשים של נוער עם סופרים ואמנים, נערכו "ימים מיוחדים",: יום ילדי השכונות", "יום תלמידי בתי הספר היסודיים".

עיר הנוער השלישית 1965

עיר הנוער 65 השלישית במניינה נפתחה ביום שני 9 באוגוסט 1965 ונמשכה כשבועיים. לראש עיר הנוער נבחר רפי אונגר בן 18, בוגר גימנסיה הרצליה ולימים כתב קול ישראל. במהלכה נערכו פעולות, חוגים, תצוגות ותערוכות, מפגשי נוער, חוגי הרקדה, קונצרטים מופעי בידור, תחרויות ספורט בענפים שונים כמו כדורגל, כדור סל וטניס שולחן. בניגוד לעיר הנוער הראשונה והשנייה בה נגבו דמי כניסה הכניסה לעיר הנוער השלישית הייתה ללא תשלום. עיר הנוער ננעלה ב23 באוגוסט 1965 בטקס ומופע חגיגי בהשתתפות 3,000 איש שנערך באמפיתיאטרון גני התערוכה. לאחר הנעילה נערך למשתתפים קומזיץ המוני.

עיר הנוער הרביעית 1966

עיר הנוער הרביעית נפתחה ב-6 באוגוסט 1966 ונמשכה עד 25 בחודש זה. לראש עיר הנוער נבחר רוני מילקובסקי (מילא) תלמיד הכיתה השביעית בבית ספר "תיכון חדש". לימים רוני מילא ראש עיריית תל אביב. במהלך עיר נוער זו היו כמה אירועים חריגים. ביום שני, 15 באוגוסט סמוך לשעה 11 בלילה, בערב ריקודים בביתן 17, הושלך חזי.ז שני בני נוער נפצעו קל. ביום ראשון 14.8.66 עמד להיערך ב"עיר הנוער "ערב תיאטרון" בהשתתפות שמעון פינקל, ארנה פורת, רחל מרכוס ועוד. לאירוע הגיעו כ-30 איש בלבד חלקם הגדול ילדים קטנים. האירוע בוטל. אנשי התיאטרון רגזו ונשמעו טענות ל"זלזול וחוסר ערכים".

עיר הנוער החמישית 1967

עיר הנוער החמישית 1967 עמדה בסימן הניצחון המפואר של צה"ל במלחמת ששת הימים. היא נפתחה ב-12 באוגוסט 1967 יצחק נודלמן, גימלאי בנק לאומי, אז נער שהיה רכז מתנדבים בעיר נוער זו כנציג מרכז הנוער "ביכורי העיתים", מספר לי "ביום פתיחת עיר הנוער התקיים טקס בלשכת ראש העיר, בו העניק ראש עיריית תל אביב מרדכי נמיר את מפתח העיר לראש העיר הנבחר מאיר וורונצברג תלמיד בית ספר שבח.

עם סיומו של הטקס עלינו על מכונית הכיבוי הראשונה של תל אביב, מאירה, וכך נסענו אל גני התערוכה לטקס הפתיחה הרשמי. הפעילות הייתה מגוונת. בעיר הנוער פעלו חוגים כמו ריקודי עם, התקיימו טורנירי ספורט בכדורגל, כדורעף, כדורסל ושחמט, ובאמפיתיאטרון התקיימו מידי ערב מופעים, כאשר הדגש היה על הופעות של להקות צבאיות (כאמור לאחר מלחמת ששת הימים). אחת ההופעות הזכורות לי הייתה של להקת הנחל עם טוביה צפיר ושולה חן. במסגרת פעילותי בעיר הנוער, מספר נודלמן, הכרתי נערה שהיא אשתי עד עצם היום הזה.

אגב בעיר נוער זו - 1967, אחד מששת סגניו של ראש עיר הנוער (סגן לענייני הווי ובידור) היה לא אחר מאשר נער בשם שלמה בר אבא, תלמיד תיכון תלמה ילין. לימים יהפוך לכוכב בידור מוכר וידוע, מאנשי "זהו זה" (יאצק).

עיר הנוער 1969 עמדה בסימן 60 שנה ליסוד תל אביב ונמשכה כשלושה שבועות ופעלה כמו תמיד בכל יום משעה 5 עד 11 בלילה להוציא ליל שבת. הוצג בה ביתן מיוחד הסוקר 60 שנות העיר תל אביב. ל"ראש העיר" נבחר יואב בן דרור בן 17, העולה לכיתה שמינית בבית הספר אליאנס. היא כללה בין השאר: תערוכת יונים, תערוכת צילומים, תחנת שידור של חובבים, תחרויות ספורט, דיסקוטק בו הופיעו להקות קצב, ותצוגה משטרתית של חומרי חבלה. מידי ערב נערכו באמפיתיאטרון גני התערוכה תחרות כישרונות צעירים שירה בציבור, והופעות אמנים.

עיר הנוער 1970 נפתחה בטקס חגיגי במוצאי שבת 18 ביולי 1970 במעמד ראש העירייה יהושוע רבינוביץ'. בטקס הפתיחה מסר ראש העירייה רבינוביץ' את מפתח העיר לראש עיר הנוער עפרה פרסיל בת 16.5 מצהלה, עולה לכיתה שמינית בבית ספר אליאנס. עיר הנוער נמשכה כשלושה שבועות וכללה הקרנת סרטים, דיסקוטק מרכזי עם 1,500 רוקדים, תערוכה על תולדות התנ"ך בדפוס ובאמנות, מטווח הגדנ"ע וירי קליעה למטרה. כמו-כן פעל מועדון מיוחד לזמר ישראלי וזמר עמים. באמפיתיאטרון נערכו מידי ערב מופעי בידור שונים, ותחרות כישרונות צעירים. קק"ל הקימה חניון לדוגמה לפיקניק. במקום פעל אולפן טלוויזיה. למלכת היופי של עיר הנוער 1970 נבחרה חנה שפר בת 14, תושבת נווה שרת, תלמידת ויצו ע"ש חנה יפה. היא נבחרה על חבר שופטים מתוך 21 מועמדות גילאי 10-18.

עיר הנוער 1971, השמינית במניינה, נפתחה במוצאי שבת 17 ביולי 1971 ונמשכה כשלושה שבועות. מועצת עיר הנוער בחרה בעופר אטינגר, בוגר בית הספר אורט ברמת גן, לראש עיר הנוער. לראשונה נבחר ראש עיר מבית ספר רמת גני. היא כללה בין השאר אירועי ותחרויות ספורט, מועדון זמר, דיסקוטק, הקרנת סרטים וכן נערכו דיונים פתוחים בנוסח הייד פארק בנושאים אקטואליים. במהלך ימי עיר הנוער נערכו בה "ימים מיוחדים" כמו "יום התאומים", ו"יום תנועות הנוער". עיר הנוער עמדה בסימן "מבצע כחול לבן" ונערך במסגרתה חידון רב משתתפים בנושא זה בהנחיית החידונאי הידוע שמוליק רוזן.

עיר הנוער בשנת 72 נפתחה במעמד ראש עיריית תל אביב יהושע רבינוביץ' במוצאי שבת 15 ביולי 1972. לראש העיר נבחר תלמיד "תיכון חדש" דוד פייגנבלט לימים דוידי גילה יזם הייטק נודע.

עיר הנוער 1973 נפתחה ב-14 יולי 1973, חודשים ספורים לפני מלחמת יום הכיפורים. לתפקיד ראש העיר נבחר שמעון מנג'וק בן 17 תלמיד בית הספר להנדסאים בתל אביב. היא נמשכה שבועיים וכללה בין השאר: תחרויות ספורט, ביתן הגדנ"ע, קליעה למטרה, ומופעי בידור. אורח כבוד בעיר נוער זו היה שר המשטרה שלמה הלל.

עיר הנוער 1974 נפתחה ב-3 באגוסט ונמשכה כשבועיים עד 17 באוגוסט 1974. לתפקיד ראש העיר הנוער נבחר אמנון בסון, תלמיד הכיתה השביעית ב"בית הספר לתיכון המקצועי לאלקטרוניקה.

עיר הנוער 1975 נפתחה ביולי 1975. לראש העיר נבחר דב שוורץ. השתתפו בה רבע מיליון מבקרים. בין האטרקציות: תצוגות של חילות צה"ל, מבדקי כושר גופני.

עיר הנוער 1976 נמשכה שלושה שבועות. נפתחה במעמד ראש עיריית תל אביב שלמה להט. לראש עיר הנוער נבחר אורי אירם בן ה-17. השתתפו בה כרבע מיליון מבקרים. נערכה במסגרתה אליפות הלאומית של ישראל לנוער בהיאבקות ומופעי ספורט ראוותנים. הוקרנו סרטים, נערכו ערבי שירה, ג'אז, מוזיקה קלסית. התקיימו ערבי תיאטרון, ערבי משוררים, ותחרויות לגילוי כישרונות צעירים נערכו בה ערב חסידי, ערב תימני, והייד פארק בנושאים שונים. כן התקיימו בה תחרויות כדורגל, כדורסל, כדורעף טניס שולחן, אתלטיקהו בהשתתפות קבוצות רבות. בין האמנים שהופיעו בה: גדי יגיל חוה אלברשטיין ועוד.

עיר הנוער 1977 נפתחה במוצאי שבת 30 ביולי 1977 במסע טרקטורים מקושטים עליהם ניצבים חברי תזמורת הנוער של תל אביב. היא נמשכה כשלושה שבועות וננעלה ב-20 באוגוסט 1977. היו בה תצוגת חילות של צה"ל והמשטרה, דיסקוטק, קריית ספורט, הופעות אמנים, ערבי הווי, ותצוגה של אקים. לראש העיר נבחרה תמי צוקר בוגרת בית הספר תיכון עירוני ה' בתל אביב. למלכת "עיר הנוער" נבחרה רבקה סגל בת 15 ממושב מעונה. את המלכה הכתירה מיס תבל רינה מור.

עיר הנוער 1979 נפתחה ב-7 באוגוסט בשנה זו ונמשכה כ-19 יום עד 25 באוגוסט 1979. היא כללה, כמו בשנים קודמות של עיר הנוער, עשרות אירועי בידור, ספורט ותרבות. בין השאר נערך ערב אמנים לתל אביב תחת הכותרת "שרתי לך ארצי". אטרקציה מיוחדת היה אולפן טלוויזיה במעגל סגור בשם "ערוץ הנוער" ששידר מגאזין חדשות יומי על הנעשה בעיר הנוער. כן פעל אולפן רדיו שקוף של גלי צה"ל ממנו שודרו תוכניות של התחנה הצבאית כמו התוכנית "מצעד הפזמונים". לראש עיר הנוער נבחר אריה קלמנזון תלמיד כיתה יא בבית הספר "הולץ" של רשת "עמל". מעריכים שהשתתפו בה כ-580,000 מבקרים.

עיר הנוער 1980 נפתחה במוצאי שבת, 2 באוגוסט 1980 בטקס חגיגי בו מסר ראש עיריית תל אביב את מפתח העיר לראש עיר הנוער הצעיר רונן שגיא. בטקס הפתיחה הופיע הזמר צביקה פיק שזכה להערצה היסטרית ובמשאל שנערך בקרב באי העיר זכה בתואר זמר השנה. עיר הנוער נערכה בחסות עיתון מעריב ומעריב לנוער. כן הופיעו בה מתי כספי וגרי אקשטיין. אחת מאטרקציות עיר הנוער הייתה נסיעת רכב סלולרי בכבישי מתחם עיר הנוער.

בתחילת שנות ה-80 הועברה עיר הנוער לגורמים מסחריים. היא שינתה את מתכונתה המקורית והפכה לפסטיבל מוזיקה המוני. עיר הנוער נערכה גם בשנות ה-80 אולם הייתה שונה ובמרכזה עמדה הופעת להקות זמר ידועות כמו תיסלם ועוד. היא איבדה מאופיה וצביונה המקורי. זו לא אותה עיר נוער של שנות ה-60 וה-70. בשנת 2009, לכבוד אירועי שנת המאה לתל אביב חזרה עיר הנוער המיתולוגית ליומיים רצופים של פעילויות מוזיקה, ספורט, אופנה ועוד. ונותרו זיכרונות יפים והרבה נוסטלגיה מעיר הנוער המקורית של פעם.