|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מה קרה לפך השמן של חג החנוכה
|
אני נמנה עם שוללי הילת הנס ● מקובלת עלי יותר הילה הרואית של מעטים, ש"נס לא קרה לנו פך שמן לא מצאנו, העמק ירדנו ההרה עלינו - מעינות האורות הגנוזים גילינו"
|
|
מרכז כפרי דתי רחוק [צילום: גוסטב דורה]
|
|
|
|
|
חג החנוכה של ילדינו הוא חג פך השמן. עבורי זה החג בו עלינו להר וירדנו לעמק כדי לגלות את האורות הגנוזים. לדור הנינים אמשיך להעניק סביבונים עם המסר של נס גדול שהיה פה. עבורי זה חג של תמרורי אור ולקח היסטורי רב משמעות לימינו אנו.
ב-166 לפנה"ס קומץ אנשים, שהתקבצו סביב הכהן מתתיהו החשמונאי בעיירה קטנה בשיפולי המדרון המערבי של הרי יהודה, יצא למלחמה. נגד כל הערכות מצליח קומץ זעיר בגדול ומהר. כבר ב-כ"ה כסלו 164 לפנה"ס, פחות משנתיים ממועד תחילת המערכה, מגיעים החשמונאים לניצחון מזהיר, שמרבים לשזור לו הילת נס.
שזירת הילת הנס היא טבעית. כשם שבראשית קום המדינה מתגבשת הילת נס בניצחון מעטים נגד רבים, ובנוסף לכך יישוב של 600,000 יהודים קולט מיליון יהודים מכל רחבי תבל, שחלקם הגדול חסרי כל. כך בצדק נשזרת הילת נס לניצחון יהודה המכבי ב-כ"ה כסלו 164 לפנה"ס.
אני נמנה עם שוללי הילת הנס. מקובלת עלי יותר הילה הרואית של מעטים, ש"נֵס לֹא קָרה לָנוּ פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ, הָעֵמֶק יָרַדְנוּ הֶהָרָה עָלִינוּ - מַעֲיָנוֹת הָאוֹרוֹת הַגְּנוּזִים גִּלִּינוּ".
מצער, שאחרי הצלחה מסחררת ב-כ"ה כסלו 164 לפנה"ס במאבק צודק להשתתת תכנים סוציאליים צודקים ומתן ביטוי לערכי דת מול גזירות פוגעניות, בית החשמונאים עולה על שרטון, המאמץ נתיבים של כיבושים טריטוריאליים, שבינם ובין מלחמת הקיום וההגנה שהחלה בשנת 166 לפנה"ס אין מאומה.
מותו של יהודה המכבי ב-161 לפנה"ס, ארבע שנים אחרי טיהור בית המקדש, לא הייתה על הגנה קיומית, אלא בהסתבכות במלחמה לא לנו על מזבח אינטרסים זרים. למרבה הצער והכאב, יהודה המכבי גרר את בית החשמונאים להסתבכות בלתי מרוסנת במאמץ להרחבת גבולות. מצער, שנפער פער בין התחלה אידיאית ערכית ובין המשך שביטויי הסתאבויותיו הקשים נעוצים במידה רבה במלחמות לא לנו.
מרד החשמונאים ב-166 לפני הספירה לא פרץ בירושלים ולא בטבורן של ערים מרכזיות. ראשיו לא היו מבכירי המנהיגות הארצית של הכהונה. המרד החל בשיפולי המורדות המערביים של הרי יהודה - במודיעין. את אש המרד מצית מרכז דתי כפרי רחוק ממוקדי הכוח העיקריים. הקריאה "כל המקנא לתורה העומד בברית ילך אחרי" (ספר המקבים פרק ב' פסוק 20), המוכרת לנו בלשונה העממית "מִי ל-ה' אֵלַי", מושמעת לראשונה במודיעין הקטנה. זו קריאה שיש בה שילוב של קבלת המונותאיזים היהודי עִם המאבק להשתתת חברה צודקת וחרות לאומית.
מה שמצית אלפי לבבות איכרים במורדות הרי יהודה זו במידה רבה המחאה החברתית של המנושלים מאדמותיהם, המואסים בקוטביות מעמדית ובכהונה מנוונת, המתמכרת להון ולתרבות הלניסטית זרה. מה שמצית את האש בלבבות המוני הכפריים זו הכמיהה למיגור הכהונה המנשלת, נגד כהונת הממון, שגזלה מהמוני כפריים מקורות קיום, והותירה אותם ללא הדבר היקר להם ביותר - האדמה.
על בסיס המרי החברתי והדתי התעצמה שלילה מוחלטת של תופעות ההתייוונות והניהיליזם, שדבקו למעשה רק בקרב הכהונה השלטת ובאצולת הממון. נגע ההתייוונות המושחתת לא התנחל בקרב העם העובד.
מובן, שאי אפשר להתעלם מהמלט המאחד, שסחף ביותר את הארץ כולה, זו הייתה השנאה לשלטון הזר, שהגיע לשיאו בימי אנטיוכוס אפיפאנס. על כך מעידים הכתובים בספר המקבים פרק ב' 7-8:
"אוי לי למה יולדתי לחזות בשוד עמי ושוד עיר קודשי
לשבת בה בהנתנה בידי אויבים בית המקדש ביד-נכרים.
היה היכלה כבית איש נקלה כלי תפארת בשבי הובלו
ילדיה הורגו ברחובותיה בחוריה בחרב אויב".
המאבק לשחרור לאומי משתזר במאבק לשינוי סדר יום תרבותי דתי ולשינוי סדר יום חברתי. ספרי הלימוד שלנו מעלימים את המניע החברתי והמעמדי, שהיה מניע משמעותי, ממריץ ומלהיט את המוני הכפריים לצאת מהלא כלום, שהיה מנת חלקם, לעבר תקווה ושינוי במישוריות הלאומית הדתית והמדינית.
המרד, שתחילתו מעידה ללא ספק על מימוש יעדים צבאיים-מדיניים, עורר תקווה למימוש יעדים דתיים וחברתיים. במישורי הדתי אפשר לקבוע ניצחון בעל משמעות רבה בחיי העם היהודי ב-כ"ה כסלו 164 לפנה"ס - טיהור בית המקדש מעבודה זרה. מצער, שדווקא הניצחון הצבאי המסחרר לא מימש את כל היעדים הדתיים והחברתיים. בהמשך הדרך מעל בית החשמונאים מעיבה עננה כבדה של עוצמות דורסניות ומכבידות של אימפריה יוונית ולאחר מכן של אימפריה רומאית. אך יש להתייחס גם לכשלים פנימיים, עליהם עומד פרופ' הרב אפרים אלימלך אוורבוך: "בית החשמונאים התחיל את דרכו המדינית כלוחם לדת ישראל וזכה לתמיכתם של החסידים ושל נאמני התורה בעם. אולם משעלה על דרך הכיבושים לאחר שהושגה העצמאות המדינית, מתחילה ההתדרדרות המוסרית והפוליטית, התחיל להתבלט ניגוד בין השליטים, שהתקרבו לצדוקים ובין המוני העם הפשוט שהתקרבו לפרושים... את התייחסות כבוד הרב אוורבוך לכיבושים כאחת הסיבות להתפוררות בית החשמונאים מן הראוי שהחברה הישראלית תאמץ כלקח לחיינו כאן ועכשיו, מה עלול לקרות לחברה הישראלית העולה על שרטון הכיבושים הטריטוריאלים.
אם נבחן מה קורה אחרי מותו הטראגי של יהודה המכבי בימי יהונתן 161-143, שמעון 142-135, יוחנן הורקנוס 135-104, אלכסנדר ינאי-104-76, שלום ציון המלכה 76-67, אריסטובלס 67-63, הורקנוס 63-40, מתתיהו אנטיגנוס 40-37. הקו המאפיין זו התרחקות מהאש והלהבה שהצית מתתיהו ב-166 לפנ"ס. התרחקות מוחלטת מהיעדים החברתיים והדתיים של מרד החשמונאים, התרחקות מאור החנוכה. קיימת עוצמת פער בין התחלה אידיאית ערכית של החשמונאים בשנת 166 לפני הספירה ובין המשך הלניסטי ומונארכי שהשתלט על בית החשמונאים.
|
| תאריך:
|
10/12/2020
|
|
|
עודכן:
|
10/12/2020
|
|
איתן קלינסקי
|
|
+על הניסים ועל הנפלאות
|
|
08:38 10/12/20 | עמנואל בן-סבו | לרשימה המלאה |
הסיפור של חנוכה הוא דוגמה מצוינת לבניית נרטיב, הטמעתו, ההתחברות אליו, השייכות למשהו גדול, עוצמתי ▪ היותו של עם ישראל בעל תפקיד בינלאומי, קוסמופוליטי, אור לגויים
(מדור לדור [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])
|
|
|
|
מה קרה לפך השמן של חג החנוכה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מודיעין
|
10/12/20 10:13
|
|
|
|
2
|
|
חנוכה שמח
|
10/12/20 11:35
|
|
|
|
3
|
|
מגיב ותיק
|
10/12/20 12:31
|
|
|
|
4
|
|
נורית פ.
|
10/12/20 16:23
|
|
|
|
5
|
|
נערה.
|
11/12/20 08:06
|
|
|
|
6
|
|
מגיב ותיק מזהיר
|
11/12/20 11:07
|
|
|
|
|
|
מגיב ותיק
|
11/12/20 13:08
|
|
|
|
|
|
נערה
|
11/12/20 19:21
|
|
|
|
|
|
מגיב ותיק
|
12/12/20 10:14
|
|
|
|
|
|
הבערות והעילגות
|
13/12/20 12:19
|
|
|
|
|
|
לה פמיליה
|
13/12/20 12:24
|
|
|
|
|
|
ואין לזה שייכות
|
11/12/20 13:19
|
|
|
|
7
|
|
הכיבוש הוא אסון
|
12/12/20 11:38
|
|
|
|
8
|
|
חג חנוכה שמח
|
12/12/20 11:54
|
|
|
|
9
|
|
נור.
|
12/12/20 16:28
|
|
|
|
|
|
איתן.
|
13/12/20 10:10
|
|
|
|
10
|
|
נצח גולי
|
15/12/20 05:45
|
|
אני נהנה מאוד מהעובדה שישיבות והרצאות שלמות עוברות בזום. הן קצרות יותר, ענייניות יותר, ואיך לומר זאת מבלי לפגוע באף אחד- אפשר לעשות גם דברים אחרים במקביל. ככה מצאתי את עצמי עושה חלונות תוך כדי הרצאה על מיצוי הפוטנציאל האישי שלי. ככה גם מצאתי את עצמי מתמודד מול ארון משחקי פאזלים שלם של הבנות שלי, בניסיון למצוא חלקים אבודים בראשה של אלזה, בעוד המרצה עושה איתי דמיון מודרך.
|
|
|
|
|
אני זוכר בערגה את הסופגניות מטוגנות בשמן עמוק שאמי הכינה. כבר שנים רבות שלא אכלנו כאלו. אני זוכר את הנסיעות למאפיות בכל רחבי העיר לוס אנג׳לס, למצוא את הסופגניות הטובות ביותר, וההחלטה, שנה אחר שנה, שהסופגניות הפשוטות ביותר דווקא במאפיה הפרסית לה-פאלה, הן הטובות ביותר. טובות יותר מאלו במאפיות הישראליות והיהודיות, וזולות בהרבה (וכמה אלפים הם אופים מדי יום). ויותר מכל זוכר אני את המבחר הענק בארץ, ואת מגוון המחירים (שלא לדבר על ציפויים ומילויים ושפע סגנונות). אלא שבשבילי סופגניות אינן העיקר בחג החנוכה.
|
|
|
|
|
ישנם חודשים בלוח השנה העברי, וגם האזרחי, המסוגלים לתשועת ישראל, יותר מן האחרים. כזה הוא חודש ניסן שבו נגאלנו מעבדות מצרים, וכזה הוא חודש אייר תש"ח שבו קמה מאפר השואה מדינת היהודים, לאחר כ-1,800 שנות גלות ופורענויות, ובו גם שוחררו בתשכ"ז כל חבלי ארץ ישראל מידי הצר הצורר, ובכללם ערי הקודש ירושלים וחברון. וישנו גם חודש אחר, שגם הוא מסוגל לגאולת ישראל, והוא דווקא קבוע בלוח האזרחי. זהו נובמבר, החודש הנוכחי, שבו הבליחו שתי התגלויות ניסיות מופלאות: בנובמבר 1917 זכה העם היהודי בכתב זכויות בינלאומי ראשון, לגבי בעלותו על מרחבי ארץ ישראל, משני עברי הירדן, למן הים התיכון ועד לגבולות עירק; וכעבור 30 שנה בדיוק, ב-29 בנובמבר 1947, בהסכמה בינלאומית בעצרת האו"ם להקמת מדינה יהודית (ולצידה מדינה ערבית, על השטח שיועד לעם היהודי).
|
|
|
|
|
במהלך הימים האחרונים, למרות אירועים טיפה יותר חשובים דוגמת מגיפת הקורונה, השיתוק בממשלת האחדות והבחירות הדרמטיות שהיו בארצות הברית, יותר ויותר כותרות עוסקות ב"בלאק פרידיי" ("יום שישי השחור") שיחול השנה ב-27 בנובמבר, כמו תמיד, יום לאחר חג ההודיה בארצות הברית.
|
|
|
|
|
נתחיל בזה שמנהיגות מתחילה בהנהגת אדם את עצמו, ככל שהוא מודע למקומו החיוני אבל מצומצם בעולם, ובהתאמה לזה נותן מקום לסובבים אותו, כך תהיה הנהגתו האישית והציבורית מתוקנת יותר. עד כאן בקיצור הרובד האישיותי של מנהיג כפי שהוא אמור להיות בעם ישראל, עניו שבעיני עצמו הוא פחות חשוב מאחרים, בעיקר מהמונהגים על ידו. ברובד הכללי יש כמה דרישות/ציפיות ממנהיג: קודם כל שיהיה לו חזון, יעד לחתור ולהוביל אליו. שנית שידע להגיב נכונה לשינויים המתחוללים בסביבתו הקרובה והרחוקה. שלישית שידע להבחין בגורמים מפריעים ומכשילים ולהסירם מדרכו או לפחות לבטל את היכולת שלהם להכשיל. את כל אלה למדים ממשה רבנו.
|
|
|
|
|
