הציפור שחלמה לייבש את הים <br>

אני מכבד פוליטיקאים אשר תוכם כברם, אפשר למנות אותם על כף יד אחת. אני מכבד פוליטיקאים שלא מצביעים לפי מצב הרוח הרגעי או מצב האצבעות השעתי או מצב הדיקטטור הליבתי שמינה אותם ושולט בערכיהם ובמחשבותיהם.

אני מכבד פוליטיקאים שעומדים על עקרונותיהם, שמוכנים לשלם את המחיר שאינם מתיישרים על-פי אידאולוגיה לשעתה, שהדבר המנחה אותם הוא האמת האישית והערכים אותם מניף הפוליטיקאי, ערכים שאין כל רוח מצויה יכולה לעקרם אפילו לא עבור תואר כבוד ריק, אפילו לא עבור נהג וסקודה מפוארת.

תאמרו, לך חפש את אנשי האמת, הערכים, האידאולוגיה במקום אחר לא בכנסת ישראל, כאן תמצא שוק עם תגרנים, ספסרים, סוחרים, רוכלים המוכרים את מרכולתם בנזיד עדשים למען קידום ואינטרס אישי, למען טובת הנאה ותואר, למען כבוד ואגו בר עצירה.

אני מסרב ללכת למחוזות אחרים, אני מתעקש שבבית העם של מדינת ישראל הערכים לא יכחדו, האמת לא תוטבע, היושרה לא תהייה זן מוגן וניקיון הכפיים לא יהיה המלצה.

בתוך כל סחרחורת ומערבולת המציאות הפוליטית העכשווית אשר הפכה יום ללילה ועקום לישר, אשר הפכה טהור לטמא וסומא לפיקח, נשארו מספר פוליטיקאים אשר סרבו למכור בבזאר הפוליטי את ערכיהם ואמונותיהם לכל המרבה במחיר. בצלאל סמוטריץ' לצד עמיחי שיקלי בימין, אחמד טיבי וג'ידא רינאוי זועבי בשמאל, הרי לו רק הנהן סמוטריץ' לרגע הייתה קמה ממשלה הנשענת על מנסור עבאס וחבריו, סמוטריץ' יכול היה להיות שר הביטחון ומ"מ ראש הממשלה. לו היה שיקלי רק ממצמץ בעינו השמאלית היה יכול לכהן כשר חינוך בממשלת ראש מפלגתו. הם סירבו למכור את ערכיהם, הם אמרו 'לא' והם מוכנים לשאת במחיר סירובם להגמיש עמדותיהם תמורת טובות הנאה.

אני מכבד גם את חברת הקואליציה ממרצ ג'ידא רינאוי זועבי, אשר אינה יראה כחברה במפלגה שקיפלה את כל דגליה, קברה את כל ערכיה, השליכה למצולות ים את כל אמונותיה, להצהיר בקול ברור ורם כי מדינת ישראל שבוייה בידיה ובידי רע"ם ולא תצא לשום מבצע צבאי בשל הבנתה כי הממשלה תיפול. כמה פשוט, כמה ברור, כמה מדויק.

אני מכבד את עמר בר-לב אשר על-אף היותו השר לביטחון פנים פועל בכל כוחו להביא להתקדמות בנתיב השלום עם הפלשתינים בניגוד מוחלט לממשלה אשר הבטיחה בקווי היסוד שלה לא לעסוק בסוגיה זו.

כל כך רציתי לכבד את האידאולוג זאב בנימין בגין, אשר נדם קולו בסוגיות ליבה, את יאיר גולן שהתכבד בסגן שר, את אלי אבידר שמעתה הינו השר לענייני כלום ושום דבר, את צבי האוזר, את יועז הנדל, את ואת ואת..... אנשים שהיו אורקל ליושרה, לדרך, לאמת, לאידאולוגיה והתפרקו ממנה בלי לחוש ולו גרם של סומק עז על לחייהם מדושנות העונג מעצמם.

הפוליטיקה אינה חייבת להיות כזו, הפוליטיקאים אינם חייבים להיות להטוטנים על מוט ערכים המתקצר מיום ליום. באחריותנו ותפקידנו לבחור רק במי שישרת את הערכים שלנו, לא את הערכים לשעתם או הליבתיים. יש בכוחו של האזרח להשפיע בבחירת פוליטיקאים שלא דבק בהם רבב, לא מוסרי ולא פוליטי. אתנן פוליטי וטובות הנאה המובילות למכירת האידאולוגיה והערכים נדמים בעיניי לא פחות ממעטפות כסף מזומן לפוליטיקאי ושוחד מלא.

הפסימיסטים ינמיכו עוף ויאמרו, משל למה הדבר דומה? לציפור קטנה הנושאת במקורה זרזיף של חול ים ומטילה אותו בלב הים. האם היא מאמינה שתצליח לייבש את הים? התשובה היא, 'לא' אך הציפור הקטנה הזו מגביה עוף ומאמינה שאת חובתה היא מבצעת ועם אלפי ציפורים כאלה יש תקווה.