פסטיבל של מכשפות

המלכה כריסטינה - אשת חיל!

פרופ' דוד שמר, המנהל האמנותי והמנצח של תזמורת הבארוק ירושלים, כתב, שפסטיבל "מכשפות"? הועלה לראשונה ביולי 2021 על-ידי תזמורת הבארוק ירושלים ועורר עניין רב בקרב הקהל ובקרב המבצעים, שהוקסמו מחשיפת פועלן של אותן נשים יוצרות, מהרנסנס ועד לימינו. הן נאלצו להתמודד עם סביבה פטריארכלית שהקשתה עליהן לא פעם ואף ניסתה למנוע מהן כל פעילות אמנותית. נשים אלו, ששמותיהן כמעט ונעלמו מעל דפי ההיסטוריה, נאלצו במקרים רבים להסתיר פעילותן בשל הפחד שעורר כוחן האמנותי אצל הגברים. לא בכדי חששו הנשים להעלות את כוחן באמנות, שכן, עמיתותיהן בעולם הרפואה והמחקר, הוקעו לא אחת, הוצאו להורג על הגרדום ונקראו "מכשפות"!

גישה זו היוותה מקור השראה לשם הפסטיבל: "מכשפות"? כדי שבדרך זו, יבוצע תיקון היסטורי במאבק הנשי רב הדורות לשוויון, כדי לחשוף בעקביות את ההתעקשות של נשות התרבות להמשיך וליצור, כנגד כל הסיכויים, להעלות את סיפוריהן המרתקים ולהגיש פנינים בארוקיות עלומות לקהל הישראלי.

ואכן, בקונצרט ה"מכשפות?" הראשון, מתוך שבעה, שיתקיימו בירושלים, נעלה על נס את כריסטינה, מלכת שוודיה - פטרונית האמנויות, שהייתה אחת הנשים המלומדות של תקופתה, שביקשה להפוך את שטוקהולם ל"אתונה של הצפון" ומשכה אל ממלכתה מדענים ותיאולוגים מכל רחבי אירופה, למגינת לבם של הגברים בממלכה. היא ייסדה שורה של אוניברסיטאות ואקדמיות והעשירה באופן משמעותי את אוספי האמנות והספריות בארצה. כריסטינה פעלה ללא לאות לסיומה של מלחמת שלושים השנה - פעילות שהוכתרה בחתימת הסכם וסטפליה ב-1648.

מאידך-גיסא, מדיניותה הכלכלית הייתה חריגה, בלשון המעטה, והובילה את ממלכתה אל סף פשיטת הרגל. היא אף הודיעה שלא תינשא ולא תלד ילדים. כל אלה גרמו לאי שביעות רצון שהלכה והתפשטה במדינה, עד שבשנת 1654, כריסטינה הסירה מעליה את הכתר לטובת בן דודה קארל-גוסטב. זמן קצר מאוחר יותר המירה את דתה לקתולית ומסוף 1655 התגוררה ברומא, שם המשיכה להיות פעילה יותר בפוליטיקה ובתחומי תרבות שונים והעסיקה את סטדלה כמנצח מקהלתה ואת קורלי כמנצח התזמורת שלה.

חודש אחרי שכריסטינה השתכנה ברומא, בינואר 1656, היא חונכת "אקדמיה ארקדיה", מקום מפגש לאנשי ספרות, מוזיקה, פילוסופיה, תיאטרון ועוד. אקדמיה זו תמשיך להתקיים עוד 200 שנה ותהפוך לאחד המוסדות התרבותיים החשובים ביותר באיטליה! בין חברי האקדמיה הראשונים היו מוזיקאים בולטים כמו: ג'קומו קאריסימי. אלכסנדרו סקרלטי וארקנג'לו, שהקדישו לה מיצירותיהם.

ומה בקונצרט?

הקונצרט התחיל עם פתיחה קצרה של 'אולימפיה', אחת האופרות הידועות ביותר של ויוואלדי. בתוכנית נכללו שלושה קונצ'רטי גרוסי אופ. 6, שניים מאת קורלי ואחד מאת הנדל ואין זה צירוף מקרים. הקונצ'רטי גרוסי של הנדל כתובים במתכונת הזהה לאלה של קורלי. קבוצת הסולנים של שני כינורות וצ'לו מול קבוצת ה"ריפיאנו" (קבוצה גדולה יותר של כלי קשת ובאסו קונטינואו).

הבחירה של הנדל לפרסם את שניים עשר הקונצ'רטי גרוסי הללו (שהם היחידים מסוג זה שהנדל כתב כ"אופ. 6", כפי שעשה לפניו הקונצ'רטי של קורלי), היא ללא ספק, המחווה של האמן הצעיר יותר כלפי המאסטרו האיטלקי שהיה נערץ בעיניו. הקובץ אופ. 6 של קורלי, מחולק לשני חלקים: בחלקו הראשון, ממנו בא קונצ'רטו גרוסו מספר 3 בתוכנית, כתובים במתכונת "דה קייזה", הכניסתיים. סגנונם, כמעין אבסטרקטי, בנויים לסירוגין מפרקים איטיים ומהירים, ללא הגדרת אופי מחייבת. אך בחלקו השני, דוגמת מס' 10 בקונצרט, נמצאים קונצ'רטי הקאמריים. אלה למעשה סוויטות, שלכל פרק ניתנת כותרת של אחד הריקודים: סרבנד, קורנסה, אלמנדה וכדומה.

מעט שונה הוא הקונצ'רטו של אלסנדרו סקרלטי. זהו עיבוד של עצמו לכלי קשת של אחד מהקונצ'רטי גרוסי מפרי עטו. במקור, מעניק סקרלטי את תפקיד הסולו לשתי חליליות, הכתובה במתכונת "דה קייזה", בגרסה שאותה ביצעו. ארבע פנינים אלו נבחרו לביצוע, כיוון שהן נושאות בקרבן את השפעתה הברוכה של מלכת שוודיה, כריסטינה, במסגרת יקרה ונוצצת לא פחות, שאותה מספק לנו אנטוניו ויוואלדי, גדול מלחיני הבארוק המאוחר באיטליה.

לסיום הקונצרט, הבריקה הכנרת והמנצחת, לינה טור בונט, באחד הקונצ'רטי הוירטואוזיים והגדולים שכתב ויוואלדי לכלי האהוב שלו - הכינור. הבטנו בה, אישה צעירה ונאה, מבצעת ביצוע מבריק בכינור את היצירות לכל אורך התוכנית ונזכרים ברזומה שלה, שהוזכר בחלקו בראשית המאמר, וכולנו פליאה! מתי הספיקה לנגן ולהיות פעילה בכל מיני מקומות בעולם?

לינה סיירה כמובילה עם תזמורת הבארוק של האיחוד האירופי, הופיעה עם תזמורת האמנויות הפורחות, התזמורת הקאמרית מהלר, תזמורת מוצרט של קלאודיו אבאדו ואח'. לינה הקליטה כמובילה עם ג'ון אליוט גרדינר, דניאל הרדינג, מרק מינקובסקי, קלאודיו אבאדו, פניו ביונדי, קנס נגנו, אוטביו דנטונה ורבים אחרים.

לא תאמינו, אך היא מונתה לנציגת קידום התרבות הספרדית על-ידי המשרד לשיתופי פעולה ופיתוח בינלאומי בספרד. כמו-כן לינה מנהלת אמנותית, מנצחת וכנרת ראשית של ההרכב מוזיקה אלכמיקה, אותו הקימה ואיתו היא מרבה להופיע ברחבי העולם ולהקליט. ההרכב משלב גם הפקות מוזיקה עם אמנויות המחול, תיאטרון בובות ועוד. היא חיברה בין שירה למוזיקה, עם המשורר הספרדי אנטוניו קולינס, ופרויקטים נוספים מעניינים ובלתי שגרתיים ועוד ידה נטויה! כנראה, רוחה של כריסטינה, מלכת שבדיה, נחה על לינה טור בונט וידיה מליאות בעשייה, דבר שנמנע מאיתנו, הנשים, דורות רבים בעבר.

הקונצרט הנפלא הזה הסתיים כשכול הנגנים: לינה טור בונט, נעם שוס ורחל רינגלשטיין בכינור ראשון, דפנה רביד, פאולה פארטלס, נהרה כרמל, בכינור שני, הילה הלר ותמי בורנשטיין בוויולה, אורית מסר יעקבי וסוניה נבות בצ'לו, רון ופריק בקונטרבאס, ברי מוסקוביץ' בתאורבו ופרופ' דוד שמר, המנהל האמנותי של התזמורת, עומדים, מחייכים ומשתחווים לקול תרועת הקהל שהודה ללינה ולכל הנגנים על הקונצרט המיוחד שהשמיעו לנו.

כמובן שתור הפרחים הגיע, ואז החיוכים התרחבו והעיניים נצצו, הן של חברי התזמורת ואף שלנו, הקהל, שהריע במשנה מרץ לחברי התזמורת. להתראות בקרוב!