|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
בית הקורסים ברעננה [צילום: אתר העמותה להנצחת מורשת לח"י]
|
|
|
75 שנים ל"טבח ילדי רעננה"
|
|
לפני 75 שנה, ב-12 בנובמבר 1947 פשט כוח גדול של חיילים ושוטרים בריטיים על מבנה בודד בלב פרדסי המושבה רעננה ואנשיו ירו למוות בחמישה נערים ונערות בני 18-15, חברי לח"י שהתאמנו במקום ● האירוע הסעיר את הישוב היהודי בארץ ישראל וזכה לכינוי "טבח ילדי רעננה" ● לאחר הרצח יצא ארגון הלח"י למסע נקמה
|
|
אי שם בשנות ה-40, שכר ארגון המחתרת לח"י - לוחמי חרות ישראל, בית בודד נטוש ששכן בלב פרדס בגבול רעננה הרצליה, למטרת אימון צעירי הארגון בכלי נשק. בבית נערכו במחזורים קורסים והדרכות בנשק לסוגיו לצעירי לח"י, חלקם הגדול בני נוער בני 18-16, במטרה להכשירם להשתמש בנשק, לפרקו ולהרכיבו. את הבית כינו "בית הקורסים". הבית היה בבעלות משפחת עזרא. מספרים שהמשפחה הייתה אוהדת "לח"י. היה זה בית בלוקים לא מטויח. על-פי עדויות היו בו שני חדרים (וכן מטבחון) אחד מרוצף והחדר השני רצפתו אדמה.
ברצפת אחד מחדרי הבית היה "סליק" מכוסה במספר מרצפות, בו הוסתרו מגוון של כלי נשק. הסליק היה עשוי למעשה מבור שנחפר ובתוכו הונחה חבית ובתוכה הוחבאו כלי הנשק.
ביום שלישי 11 בנובמבר 1947 הגיע ל"בית הקורסים" ברעננה מחזור חדש של חניכים חברי לח"י. הם הגיעו רובם ככולם מאזור תל אביב והמרכז. בלילה לנו במקום. ביום הראשון לבואם הם קיבלו הדרכה בנושא פירוק הנשק והרכבתו ממפקד הקורס, צעיר בן 19 בשם יצחק מוסקוביץ ("יגאל") אך עדין לא למדו לירות. הם אמורים היו לשהות במקום תקופה של כשבועיים ולקבל תדרוך ואימונים בנושא אחזקת כלי נשק, פירוקו, הרכבתו, השימוש בו וכיוצא באלה.
הנערים נורו ללא הבחנה
למחרת בבוקר, יומו השני של הקורס, יום ד' 12 בנובמבר 1947 בסביבות השעה 10 בבוקר, כנראה בעקבות מידע מוקדם, הקיף כוח גדול של חיילים ושוטרים בריטיים את הבית הבודד בפרדס בדרום רעננה, "בית הקורסים". על-פי עדויות הכוח מנה מאות חיילים ושוטרים שהגיעו למקום במשאיות ומשוריינים ובכלי רכב נוספים.
באותה עת שהו והתאמנו בבית שמונה נערים ונערות, בני 18-15 וכן מפקד הקורס יצחק מוסקוביץ - "יגאל" בן ה-19. החניכים היו עסוקים אותה שעה בטיפול ובניקוי נשק שזה עתה הוצא מהסליק (חבית קבורה באדמה) שהיה כאמור באחד מחדרי "בית הקורסים". תצפיתן (משקיף) של הלח"י שתפקידו היה לצפות על השטח ולהתריע על הגעה של חיילים או שוטרים בריטים או אנשים זרים, הבחין מתוך הבית בחיילים בריטים המתקרבים לבית וצעק "כלניות", "כלניות"! (כינוים של חיילי הדיוויזיה המוטסת השישית, שחבשו כומתות אדומות). לא ברור למה, כלי הנשק לא הוחזרו במהירות לסליק.
רבקה אליאב-נמרודה, שהייתה בין חניכי הקורס, מספרת באתר עמותת מורשת לח"י על אירועי אותו בוקר: "שמענו דפיקות על הדלת. "חמדה" היה לה אקדח בחגורה, היא נגשה, פתחה את הדלת בזווית. אני ראיתי סמל בריטי מחוויר מבהלה. והלוחמים הצעירים אחזו בנשקם. הסמל הבריטי כנראה אותת לחבריו שהקיפו את הבית ותוך דקות ספורות החל מטר יריות מבחוץ לעבר הבית". עם הישמע היריות כמה מהחניכים קפצו מבעד לחלון האחורי בנסותם להימלט לכיוון הפרדסים. אולם חצר הבית הייתה מוקפת בעשרות רבות של חיילים בריטים שירו לעבר הנערים הנמלטים.
ממטח היריות של הבריטים נהרגו ארבעה: מפקד הקורס יצחק מוסקוביץ' "יגאל" בן ה-19, לאה גינצלר שכינוה המחתרתי "רות", בת ה-16, שלום מחרובסקי שכינויו "אריאל" בן ה-17, שרה בלסקי שכינויה "חמדה", בת ה-18, יהודית כהן-מגורי, שכינויה היה "אורה" בת ה-15 נפצעה קשה והועברה לבית חולים ביפו. סביב מיטתה וסביב בית החולים הוצבה שמירה מוגברת של אנשי צבא ומשטרה בריטיים. למחרת האירוע אור ליום חמישי 13 בנובמבר 1947 נפטרה יהודית כהן-מגורי מפצעיה, ומספר הרוגי "נערי לח"י" ב"בית הקורסים" ברעננה עלה לחמישה.
חמשת ההרוגים הובאו לקבורה בבית העלמין בנחלת יצחק. בחלק מההלוויות לא השתתפו בני משפחה הגרעינית של ההרוגים, בין השאר מחשש ממעקב והתנכלות של הבולשת הבריטית.
הנמלטים נלכדו ונידונו למאסרי עולם
שלושה חניכים נוספים ששהו ב"בית הקורסים" בעת התקפה הבריטית, רבקה אליאב - "נמרודה", אברהם חמילבסקי - "פנחס" ויוסף זלוצ'בסקי - "אבישי", נלכדו על-ידי הבריטים, נעצרו ונידונו למאסר עולם בסעיפי אישום של השתייכות לארגון טרור, אחזקת נשק, וסעיפי אישום נוספים. חניך נוסף בקורס, חיים ריקלין - "אריאל", הצליח להימלט ולהסתתר בפרדס סמוך וכשנתפס, טען שבא לחפש עבודה בקטיף. חיים ריקלין ישב במאסר בקישלה ביפו, ובבית-הסוהר המרכזי בירושלים. חיים הוא אביו של איש התקשורת שמעון ריקלין.
הנידונים למאסר ריצו עונשם רק במשך חודשים ספורים שכן כמה חודשים לאחר ההתקפה הבריטית על "בית הקורסים" עזבו הבריטים את הארץ והוכרזה הקמת המדינה. אחד מהנערים ששהו ב"בית הקורסים" בעת התקפה יוסף זלוצ'בסקי ("אבישי") התגייס לצה"ל זמן קצר לאחר ששוחרר מהכלא הבריטי ונפל בקרב על עוג'ה אל חפיר במלחמת העצמאות ב-1948.
|
|
|
|
|
[צילום: אתר יזכור]
|
|
|
"הילדה השלישית"
לאחר שהנערה יהודית כהן-מגורי נפטרה מפצעיה בבית החולים, כתב נתן אלתרמן ב"טור השביעי" בעיתון דבר, (14.11.1947) שיר בשם "הילדה השלישית" וכך כותב בין השאר, אלתרמן:
"מה יכלה הילדה לעשות מול מחתרת רודה שטוותה מסביבה רשתות במחשך? ...מה יכלה לעשות מול שורות קליעים עת הטיחה בה אש הפלוגה השלמה?... מה יכלה לעשות מול ישוב רב דעות, מול כולנו מול כל הקהל הרגיל שקרא לה 'פורשת', 'בוגדת' ועוד... מה יכלה לעשות בלי עוזר ומשען מול אויבים מבחוץ ואויבים מבני ברית? ולכן חברים, בסדין הלבן היא שוכבת עכשיו חרישית".
העיתונות סיקרה את פרשת הרצח בהרחבה. במאמר ב"דבר" מתאריך 14 בנובמבר 1947 על הרצח כותב מ.ד "נשאלת השאלה מהו החיפזון הזה שביריות אל נערים ונערות בורחים גם שיש נשק בידם. מה החיפזון בקיפוח חיי ילדים כמעט בני 16-14. מצד שני במאמר מופנית ביקורת על לח"י, "כאן ברעננה אימנו ילדים וילדות למעשים שארגון לח"י רגיל לעשותם ומעלה אותם בהתפארותו לשיא הגבורה האנושית. כאן חינכו ילדים וילדות לרצוח מן המארב".
נקמת לח"י על הרצח
בתגובת נקם על רצח הנערים ב"בית הקורסים" ביצעו לוחמי לח"י פעולות נקם בשוטרים ובלשים בריטים במקומות שונים בארץ. בחיפה הותקף ב-12 בנובמבר 1947 ריכוז שוטרים, ולמחרת, נורו למוות ברחוב בחיפה ארבעה פקידים בריטים. בירושלים השליכו אנשי לח"י רימונים לקפה "ריץ", מקום מושבם של חיילים אנגלים. מספר חיילים נהרגו ועשרות נפצעו.
הערכה כי מישהו דיווח לבריטים על מקום הקורס. לאנשי לח"י נודע, או שחשדו כי מי שגילה לבריטים את מקום הקורס הם אנשי שבט אל-שובאקי שהיו לא רחוק משם. אנשי לח"י הגיעו למקום השבט, הפרידו בין הגברים והנשים, הוציאו מספר גברים בני השבט שלגביהם נטען כי היה מידע שהם המלשינים, העמידו אותם בשורה וירו בהם.
הנצחת "ילדי רעננה"
עם השנים נשכחה פרשת "רצח ילדי רעננה", יש אומרים הושכחה, וכמעט ונעלמה מדפי ההיסטוריה. ביוני שנת 2000 נחנכה בדרום רעננה ברחוב משה דיין פינת רחוב הפרחים, בטקס בהשתתפות יצחק שמיר ממפקדי הלח"י, כיכר "ילדי רעננה" הנמצאת לא רחוק ממקום האירוע ולידה הוצב שלט הנצחה.
בשנת 2017 הופק סרט דוקומנטרי על הפרשה בשם "ילדי רעננה" אותו יצרו מתעד ההיסטוריה פלג לוי ואיתן וצלר.
|
|
| תאריך:
|
10/11/2022
|
|
|
עודכן:
|
10/11/2022
|
|
אלי אלון
|
|
75 שנים ל"טבח ילדי רעננה"
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ערב
|
10/11/22 12:39
|
|
|
|
|
|
איתן ק
|
13/11/22 11:02
|
|
|
|
|
|
one of many
|
13/11/22 16:58
|
|
|
|
2
|
|
איתן ק.
|
10/11/22 16:58
|
|
|
|
3
|
|
שלמה חיפה
|
13/11/22 17:07
|
|
|
|
4
|
|
פלג א
|
13/11/22 18:19
|
|
צריך אולי להבהיר שוב, למקרה שזה לא ברור - הנסיגה הרוסית מחרסון מהווה, לצד היותה מפלה עצומה לרוסיה ולפוטין בפרט, הישג צבאי משמעותי לצבא האוקראיני, ועוד המחשה ליכולות שלו. הנסיגה היא תוצאה ישירה של שבועות ארוכים של מאמץ אוקראיני מתמשך לפגוע בקווי האספקה הלוגיסטית של הרוסים.
|
|
|
|
|
ד"ר אביאם סלע הוא הביטחוניסט האולטימטיבי של חיל-האוויר. בקרב על שמי המזרח התיכון. בתכנון. במקוריות. דגם של איש חיל-האוויר לחיקוי. לא בטובתו נקלע סלע לפרשת המרגל יונתן פולארד. כפטריוט העביר את המידע עליו לגורמי מודיעין ישראלים. כל הטעויות שנעשו בנדון היו פרי ההחלטות של הממשלה וצה"ל. סלע נהג כראוי.
|
|
|
|
|
הביזיון הלאומי באנרכיה השוררת בדרום הארץ הוא עובדה כואבת. הכישלון הנורא של ממשלות ישראל לדורותיהן על זרועות הביטחון השונים הוא כישלון הרה אסון אשר סופו מי ישורנו. חוסר המשילות המוחלט בכבישי הדרום, בחלק מיישובי הבדואים, בבתי היהודים המבוהלים הנמצאים במגננה מתמדת תחת התקפת גניבות, שוד, דמי חסות, הטרדות מיניות והפקרות בלתי נסבלת הם תעודת החרפה של מדינת ישראל.
|
|
|
|
|
אני מצר על האמירות החוזרות ונשנות של חברי כנסת בישראל, כי בכוונתם לחוקק הוראת התגברות, שתאפשר לכנסת ברוב של 61 חברי כנסת לבטל פסיקה של בית משפט עליון במדינת ישראל. אני מצר על אמירה של חברת כנסת חדשה מטעם הליכוד, התובעת בבוטות ובגסות רוח לא לכבד החלטה של בית המשפט העליון, כשהוא פוסק, ש-61 חברי כנסת החליטו החלטה, שאינה עומדת במבחן החוק. מצער, שזה היחס לגוף השיפוטי, שכל מיומנותו ומקצועיותו במתן פירוש לחוק.
|
|
|
|
|
גלריה שלוש המחודשת, היפהפיה (רח' הצורפים 15, יפו) זקפה לזכותה השבוע הישג נוסף: תערוכה וביקור של האמנית הבינלאומית אורלן. בדומה לאמנית המיצג מרינה אברמוביץ' שזכתה עכשיו בתואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה, אורלן (באותיות גדולות ORLAN) היא אמנית מיצג טוטלית, המשלבת את גופה באומנותה.
|
|
|
|
|
