ככה, מתחת לרדאר, זוכה מדינת ישראל בימים אלה ב"אקס פקטור", שעשוי בהחלט לאושש את כלכלת ישראל ובתוך זה גם את שוק הדיור. מדובר בגל עלייה שלא זכור כמותו שנים רבות, כ-90-80 אלף במהלך 2022, רובו הגדול מרוסיה ואוקראינה, בעקבות המלחמה המתמשכת בין שתי המדינות.
היסטורית, מהגרים השפיעו מאז ומתמיד על כלכלות המדינות שקלטו אותן. דוגמה מובהקת לכך מהווה ארצות הברית, שבזכות עשרות מיליוני מהגרים שהגיעו אליה בשנים 1880-1920, הפכה לכלכלה מספר 1 בעולם והתאפיינה בצמיחה חסרת תקדים.
כך קרה גם אצלנו בשנות ה-90 של המאה הקודמת, כשהגיעו תוך עשור בקרוב למיליון עולים, רובם הגדול מברית המועצות לשעבר. תא משפחתי קטן של כ-3 נפשות משמע עוד 30,000 דירות נדרשות. חלק נכבד מעולים אלה היו אקדמאים ובעלי מקצועות נדרשים, מה שסייע לכלכלת ישראל לצמוח במהירות ולהתאושש ממשבר האינפלציה הדוהרת של שנות ה-80.
נכון, בתוך כל גל הגירה, או עלייה, המונח השגור אצלנו, קיים אחוז כזה או אחר של עולים "בעיתיים", כאלה שמהווים נטל כזה או אחר על המדינה הקולטת וגם קיים אחוז לא מבוטל של כאלה שאינם מסתדרים במדינה החדשה ובוחרים לחזור אל ארץ המקור, או להגר למדינה אחרת. ובכל זאת, הסטטיסטיקה מוכיחה חד-משמעית כי מאז שנות ה-90 הגיעו אלינו העולים טיפין, טיפין, בקצב שנתי ממוצע של כ-20-10 אלף לשנה. בשלוש השנים האחרונות עלה הקצב קמעא לכ-30 אלף לשנה, בעיקר בשל עליית האנטישמיות במערב אירופה, ובמיוחד בצרפת, אולם במהלך השנה האחרונה, חל לפתע שינוי דרמטי בקצב העלייה.
אין ספק שהמשך מלחמת רוסיה-אוקראינה תביא גם במהלך השנים הקרובות לקצב דומה, אולי אף יותר. על-פי ההערכה נותרו ברוסיה לבדה כ-900-800 אלף (!) זכאי חוק השבות ועוד כ-500-300 אלף באוקראינה, וכמו בגל העלייה של שנות ה-90, חלק גדול מהם אקדמאים ובעלי מקצועות נדרשים וחלקם אף יתאמו לענף הבנייה. קליטה נכונה ומהירה של עולים אלה, ובמיוחד בתחומים מובילים דוגמת הייטק, הנדסה וטכנולוגיה בכלל, תסייע ללא ספק למשק הישראלי לצמוח מחדש.
בד בבד, אם בשוק הדיור עסקינן, תעמוד ממשלת ישראל החדשה בפני אתגר לא פשוט, כיצד להיערך להתחזקות עוד יותר גדולה של ביקושים לדיור, שעה שההיצע הולך ומתדלדל. עצתי כאן, בדומה לשנות ה-90, שבהן שרי השיכון הכריזמטיים, אריק שרון ופואד בן-אליעזר, העניקו לקבלנים "צ'ק פתוח" התחייבות מראש לממן את הפרויקט, זאת על-מנת להתניע כמה שיותר פרויקטים, שגם במקרה זה תייצר הממשלה "מטריית הגנה" לקבלנים.
נכון. מדובר יהיה בעלות לא קטנה של כך וכך מיליארדים, אולם אותם מיליארדים שוכנים בבטחה בתקציב המדינה הנהנה כיום מעודף של כ-30 מיליארדי שקלים בקירוב, ושומה על מקבלי ההחלטות להכניס את היד עמוק לכיס, זאת משום שיהיה מדובר בהשקעה משתלמת ביותר אשר תחזיר את ההשקעה בה כמו שכבר ראינו בעליות הקודמות מחבר העמים.
כמו-כן הצעתי בעבר, ואני מציע כיום ביתר שאת, להגדיל אוטומטית את אחוזי הבנייה בכל פרויקט ב-30 אחוזים (שבס כחלון) כשמתוך זה יוקצו 20 אחוזים לדיור מוזל ועוד 10 אחוזים לשכירות מסובסדת לטווח ארוך. החלטה זו לבדה תגדיל באופן דרמטי את היצע התחלות הבנייה ותסייע לשוק הדיור, לישראלים ותיקים ולקליטת עולים חדשים כאחת.
