בוקר טוב, כבוד השר יצחק גולדקנופף, שר הבינוי והשיכון הנכנס. כבר במהלך החודש הראשון לכהונתך, חשפו בפנייך פקידי המשרד את התמונה השחורה משחור של כ-200 אלף בקירוב יחידות דיור שאושרו זה מכבר, מקצתן אף לפני 4 שנים ויותר, אולם בנייתן טרם החלה מסיבות שונות. פרסומים חלקיים שהיו לאחרונה באמצעי התקשורת מלמדים על-אודות גודל המחדל, שחוצה מגזרים, הן מרכז והן פריפריה, הן יהודים והן ערבים, מקצרין שברמת הגולן, דרך עכו וקריית אתא, בואכה רמת גן, יהוד מונוסון וכלה באשקלון.
בכל אותם מקומות מדובר בעד אלפי יחידות דיור, כשעיר מבוקשת דוגמת אשקלון, שוברת שיאים כשרק בה לבדה, תקועות לא פחות מ-10,0000(!) יחידות דיור, זאת שעה שבאופן אבסורדי לחלוטין הוצעו בה במהלך שנים אלה לא מעט דירות מוזלות במסגרת מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה. ובמילים אחרות: שעה שמקבלי ההחלטות במשרד השיכון "גירדו את התחתית" בתוכנית דיור מוזל, היו פי כמה וכמה יותר דירות שאושרו כדת וכדין, אולם לא יצאו לדרך, מה שהפעיל במהלך 4 שנות קיפאון אלה מכבש כפול ומכופל על הביקושים לדיור, ובהתאם גרם לעליית מחירים שאותן לא ידענו מעולם. מציאות ביזארית בעליל זו לא תיפתר לעולם באמצעות הכלים הרגילים שאותם אנו מכירים מקדמת דנא ורק הוסיפו שמן למדורה.
מר גולדקנופף, דוגמת לא פחות מעשרה קודמים בתפקיד שר השיכון, מייצג סקטור מסוים. זכותו בהחלט לדאוג לסקטור זה, אולם אל לו לשכוח את כלל מבקשי הדיור במדינת ישראל, רובם הגדול צעירים שעשו צבא ורכישת דירה הינה חיונית על-מנת לקבע את עתידם בארץ הזאת. הצענו בעבר בלשכת הקבלנים שורה ארוכה של צעדים על-מנת לצאת ממשבר הדיור, ובתוכם כמובן לקדם, כמה שיותר מהר, את אותן 200 אלף דירות תקועות, בין אם באמצעות הכפלת מספר הפקידים העוסקים באישורים ובין אם באמצעות תגמול הרשויות המקומיות על כל דירה חדשה שתבנה אם יוציאו היתרי בנייה תוך שנה מהגשת התוכניות.
ואולם אין די בכך. גם צמצום הפערים במתן היתרים לא יוכל לספק שוק דיור שאמור לספק כבר היום 120-100 אלף דירות "על המדף", כלומר יותר מ-200 אלף התחלות בנייה(!) מדי שנה, ובמיוחד לאור הגידול הדרמטי הצפוי באוכלוסיית מדינת ישראל, כמיליון תושבים נוספים מידי 3 שנים, וכ-18 מיליון עד שנת 2050. על כן הגדלת זכויות הבנייה באופן אוטומטי בכל פרויקט ופרויקט לכל בתוספת אוטומטית של 30 אחוזים (שבס, כחלון) כפי שהצענו בלשכת הקבלנים זה מכבר, איננה כלל ועיקר ברירת מחדל אלא MUST, זאת אם מר גולדקנופף ופקידיו אכן מחויבים לפתרון המחסור בהיצע דיור.
הכללים השלובים של האצת היתרים לדירות תקועות ובד בבד הגדלת זכויות הבנייה, יוכלו להערכתנו להכפיל ואף יותר מכך את התחלות הבנייה ולגרום תוך 4-3 שנים לצמצום הדרגתי בפער המתרחב שנוצר בין הביקושים הלוהטים לבין ההיצע הדל. יש לזכור כי מדינת ישראל גודלת כל שנה בכמות תושבים ומוסדות פי 2 מהעיר הרצליה.
גם העובדה שהצענו שבמקביל להגדלת הזכויות יפרישו הקבלנים 20 אחוזים הדירות לטובת דיור מוזל ועוד 10 אחוזים לטובת שכירות מסובסדת לטוח הארוך, תסיים אחת ולתמיד את האנומליה בכך ששוק הדיור המוזל מתדלק במו ידיו את שוק הדיור כולו, מכיוון שהוא מקטין משמעותית את היצע הדיור בשוק החופשי. המחירים עולים ומחיר הדירות במחיר מופחת גם הוא הולך ותופח כל הזמן לאור הקשר בין מחירי שוק חופשי לשוק המסובסד לזכאים. על כל אלה, ודברים נוספים, נשמח בלשכת הקבלנים להציע את מיטב ניסיוננו לטובת הצלחתך, כבוד שר הבינוי והשיכון. כי ההצלחה שלך הינה ההצלחה של כולנו!
