לצערי, חוק הנכד, כפי שהוא התגבש, בא לגזול זכויות של חוק השבות מילד, שנולד לאב יהודי אבל הוא נשא אישה לא יהודייה. אני כותב שורות אלו בכאב רב, כשלנגד עיני עומד מי שהיה תלמידי עת רעייתי ואני לימדנו בבתי ספר ישראלים ברוסיה. היום הנער הזה הוא רב סרן בצבא הגנה לישראל, רופא בחיל הרפואה.
אם אותו רב סרן לא היה מגיע לישראל בשנת 1995, אלא היה עולה לישראל בשנת 2023, הוא היה נתקל במחסום מחפיר, שהוא אינו זכאי לכל מה שמעניק חוק השבות לעולה החדש.
סבו של הרב סרן היה כלוא בסיביר שנים לא מעטות בתקופתו שלטונו הרודני של סטאלין, כשכל אשמתו שהוא יהודי וציוני. סבו נתן למען היהדות שנים לא מעטות של סבל וייסורים במחשכי הכפור במחנות עבודה בסיביר. כשהשתחרר מהכלא הקים משפחה שניהלה אורח חיים דתי. מתוך ששת ילדיו שנולדו לו ולרעייתו הבן הצעיר בעת לימודי רפואה בסנט-פטרבורג הכיר סטודנטית לרפואה רוסיה ונשא אותה לאישה. לבנם יחידם הם דאגו שהוא יקבל חינוך יהודי, יהיה קרוב ליהדות ושילמד בבית ספר ישראלי.
בתום לימודיו ברוסיה עלה הנער לישראל במסגרת תוכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים). הוא מילא את חובתו בשירות צבאי. כשהשתחרר משירות חובה, התקבל ללימודי רפואה בירושלים. כשהחל ללימוד רפואה עלו הוריו לישראל. הוריו נתנו את תרומתם למדינת ישראל כרופאים בבתי חולים. הבן בתום לימודי הרפואה מצא את דרכו כרופא בשירות קבע בצבא הגנה לישראל.
קשה לי לחשוב, שלנער הזה היינו מתייחסים כמו שהתייחסו ההתבטאויות גסות הרוח הפוגעניות של חברי הכנסת מהימין המשיחי כלפי מי שלדעתם אינו זכאי לכל מה שמעניק חוק השבות, כי כל "חטאו" שהוא נולד לאב יהודי ואמו אינה יהודייה.
אינני מוכן לחשוב שאת המשפחה הזו היינו מפסידים. כשאני מקליד שורות אלו לנגד עיני הסלסלה הגדולה של פרות יבשים, שהוא הביא לרעייתי ולי מתנת ל-ט"ו בשבט, ונדמה לי שעד פורים לא נספיק לחסלה.
יש לחזור ולזעוק לא! לא!! לא!!! לחוק הנכד.
