לשון עִם רעיון
מדוע נקרא חודש ניסן בשם זה. אם על שום הניסים שקרו לאבותינו בחודש זה, יציאת מצרים וקריעת ים סוף - צריך לקרוא לחודש הזה חודש הניסים? מדוע השם המוזר הזה לכאורה, חודש ניסן? הרב לוינשטין, בשם הרב יצחק זילברשטיין, משיב על השאלה בשאלה, וּמחדד את התמיהה בהיבט התוכני.
כיצד אומרים חז"ל, ש"אין התורה מתקיימת בסחרנים ובתגרנים? והרי רבי יוחנן הסנדלר היה אחד מגדולי התַּנאים, שֶאף ייחד ייחודיים לה' בזמן שתיקן נעליים. כמוהו רבי יצחק הנַפח, ועוד רבים.
גם בימי הביניים חכמי ישראל שימשו כרופאים, כשָרים וכד'. מי לנו כרמב"ם, הנשר הגדול, שעליו נאמר ממשה רבינו עד משה (רבי משה מיימון, רמב"ם), לא קם כמשה, ואשר חיבר את היצירה ההלכתית המופתית "היד החזקה", שהיה רופא דגול והוגה דעות. שמואל הנגיד ועוד. גם חכמי המזרח, בצד עיסוקם המתמיד בתורה, עסקו במלאכת כפיים, כצורפים, כחייטים ועוד.
דומה שבעצם השאלה טמונה התשובה. האם שמעתם אי-פעם את המילה "סַחְרָנִים" המופיעה במאמר חז"ל זה? דומה שזו צורה לשונית יחידנית שאין לה אח וָרֵע בתולדות הלשון. מדוע לא השתמשו חכמינו במילה המוּכרת סוחרים? זה בדיוק עצם העניין. סַחְרָן, על משקל עצלן, שקדן, קפדן וכד', מסמל תכונה, אופי או בעל מקצוע, דוגמת נַקְדָן, הדָבֵק במלאכתו. לעומת זאת סוחר, על שם הפועַל, יכול להיות אדם שעוסק במסחר, אך זוֹ לא הופכת לתכונת אופי שלו, שהוא מזוהה איתה וּמאפיינת אותו.
אכן, כשחכמינו אמרו ש"אין התורה מתקיימת ב"סחרנים", הם התכוונו לסוחרים שהופכים את מלאכתם עיקר, וּמתמכרים אליה, בעוד שהתורה הקדושה והיקרה, נדחקת לַפינה והופכת, חלילה, טפל. לכן חכמינו הדגולים, גם אם היו סוחרים ועסקו במקצוע, היה זה לצורך פרנסה. אך אין ספק שהתורה אצלם הייתה עיקר, וּטבועה באופי שלהם, חרותה בליבם וּבנשמתם, והמלאכה טפל. התורה אצל חכמינו היא מהות. התורה היא כל מהותם. כל חייהם גדולי ישראל חיים ונושמים תורה, הממלאת את כל הווייתם, בכל רמ"ח אבריהם בלי הפסקה.
גם זאת צורה לשונית נדירה, שאף פעם לא שמענו כמותה. למה לא הממשלה 'מוחל', כפי שאנו מורגלים? התשובה, אנו כבר מבינות, נעוצה במשקל הדקדוקי של המילה. 'מחלן', בדומה למילה סלחן, מצביע על מהות, על תכונת אופי מתמידה של מחילה מצד אבינו הרחום והחנון, הקב"ה. זאת בניגוד למילה 'מוחל', שמשמעותה, על-פי הפועל, יכולה להיות גם מחילה חד-פעמית.
ועכשיו נחזור לענייננו ולסוגיה האקטואלית שלנו. שאלנו מדוע חודש ניסן מכוּנֶה בשם זה, ולא חודש הניסים? התשובה ברורה. אחרי הניסים הגדולים שחוו אבותינו במצריים, חודש ניסן מהותו ניסים, ואין מדובר בניסים חד-פעמיים. הנס הוא תכונת אופי של החודש המיוחד הזה, חודש הגאולה. כבר אמרו חכמינו ז"ל: "בניסן נגאלו וּבניסן עתידין להיגאל". אמן, כן יהי רצון!
וורט השבוע: ניקיון זה שמחה
הידעתם שבדישון האפר מהמזבח, בוקר וערב, של קורבן התמיד, היו הלווים מנגנים? ולא עוד, אומר המדרש, שעל כל דישון ודישון היה ניגון אחר. מה שנקרא בחרוז - לכל דישון ניגוןו איזה כיף!
פתגם השבוע
כשם שאתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
בדיחת השבוע
מעשה בשני אנשים שבאו להידיין לפני הרב בסוגיה השנוייה במחלוקת ביניהם. נכנס הראשון לאב ושָטח את טענותיו בפניו נגד חברו. אמר לו הרב; אתה צודק.
נכנס השני לרב והתלונן נגד חברו. אמר לו הרב: גם אתה צודק.
תָמהה אשת הרב: שניהם צודקים, הכיצד?
השיב הרב לרבנית: גם אַת צודקת.
מצחיק? אבל גם רציני - כל אדם זקוק לקצת קשב ואמפתיה. זה הכל. לפעמים זה כבר פותר את הבעיה.
מילת השבוע: קש"ר -ר"ת: קשב ריכוז. רוצה קשר עם הזולת? הַקשב לו!
שבת שלוםֵ, שבת הגדול, חודש טוב ופסח כשר ושמח!
