בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
דוד אמסלם [צילום: יונתןז זינדל/פלאש 90]
|
|
|
פסק דין מרענן וחשוב של בג"ץ
|
בג"ץ החליט בעתירתו של השר דודי אמסלם שאינו יכול לעתור נגד הממשלה טרם העלה את הנושא בממשלה עצמה, טרם נתן לה הזדמנות לתקן דרכיה בלי בית המשפט ● בכך קבע הבג"ץ סטנדרטים שונים ל"מיצוי הליכים" על-ידי עמך, ו"מיצוי הליכים" על-ידי אנשי שלטון לסוגיהם ובכל הרמות
|
השר דודי אמסלם עוסק מזה שנים, גם בהיותו באופוזיציה בקידום הגיוס של האוכלוסייה הערבית. הוא עתר לפני זמן לבג"ץ ונדחה על הסף כי לא מיצה הליכים, אז הוא פנה בכתב לגורמים הרלוונטיים, המתין זמן על-פי חוק ההנמקות, פניו הושבו ריקם ואז הוא חזר ועתר לבית המשפט העליון בעתירה בג"ץ 4137/24 שם נקבע (בין היתר): "סדרי הממשל התקינים, ועוד יותר מכך הפרדת הרשויות והאיזונים החוקתיים הכרוכים בה, אינם יכולים להלום מצב שבו שר מגיש עתירה לבית משפט זה בנושא שנמצא בתחום אחריותה של הרשות המבצעת, חרף פעולה ישירה להעלאתו לדיון בממשלה. כהונה של שר בממשלת ישראל אינה אך עניין של כבוד ומעמד. לשר בממשלה יש יכולת ממשית להשפיע על התנהלותה. יש בידיו כוח עודף בהשוואה לכלל האזרחים, ואף בהשוואה לחברי כנסת, לפעול במישרין לקידום המדיניות הרצויה להשקפתו. ככל שהוא אכן מבקש לפעול בסוגיה שביסוד העתירה, מן הראוי שיעשה כן ב"דרך המלך" של עבודת הממשלה." בג"ץ דחה את העתירה על הסף, כלומר מבלי שדן בה לגופה. נשאלת השאלה מה היה קורה אם השר דודי אמסלם היה מנסה להעלות את הנושא על סדר היום של הממשלה, והמזכירות הייתה דוחה אותו בלך ושוב, או לחלופין הצעתו הייתה עולה על שולחן הממשלה ונדחית או שהממשלה הייתה מורחת אותה. כאן לא נדע מה יפסוק בית המשפט. לכן, על דודי אמסלם לפעול לפי ההחלטה, אם ישיג מבוקשו בממשלה מה טוב, ואם לא, הוא יכול לשקול לחזור לבג"ץ ולבקש צדק, צדק הנמנע ממנו בממשלה עצמה. החשיבות המרובה של פסק הדין היא מעל ומעבר לפרויקט של השר אמסלם בעניין גיוס הערבים. בשנים האחרונות התפתחה מגמה שלילית של עתירת חברי כנסת נגד הממשלה והכנסת, יש ניצנים של מגמה שלילית של עתירות נגד הממשלה על-ידי היועצת המשפטית לממשלה, מה שלא מצליחים לעשות במסגרת הסמכויות, מנפיקים לבג"ץ. כך למשל מפלגת יש עתיד המיוצגת מאוד יפה בכנסת, עותרת נגד הממשלה והכנסת בעניין גיוס החרדים, ואפילו לא נסוגה בה מעתירתה כאשר הייתה מפלגת שלטון ויאיר לפיד היה חבר ממשלה בכיר ואף ראש ממשלה לתקופה קצרה. אם ההחלטה בעניין אמסלם תיושם באורח שוויוני לכל עובדי/נבחרי הציבור בכנסת ובממשלה, אנו נראה יותר ויותר עתירות של חברי כנסת, מפלגות ופקידים בכירים הנידחות על הסף בשל אי-מיצוי כל ההליכים כולל אלה המחייבים רק את נבחרי/עובדי הציבור על-פי פסק הדין. לטעמי ההחלטה היא נכונה ונבונה. חובה על בית המשפט לחתוך את ה"שכונה" שעושים פקידים/נבחרי ציבור מהפרדת הרשויות. לצערי, בשלב זה נראה שהלקח נלמד כאשר השר דודי אמסלם עתר, אך המבחן הגדול של החלטת בג"ץ הוא ביישום השוויוני לחברי כנסת, מפלגות, שרים וסגני שרים, פקידי ממשלה, רשויות מקומיות ועוד. מבחנה יהיה כאשר עתירות של מפלגת לפיד או מפלגת זהבה גלאון או מפלגת מרב מיכאלי יעופו על הסף מבג"ץ בשל אי-מיצוי עבודת הכנסת בנושאים שבעתירה. נכון יעשה השר אמסלם אם יפעל לפי מה שהמליץ לו הבג"ץ ואם יגיע שוב למבוי סתום, יעתור שוב, ואז תיבחן עמדת הבג"ץ בנוגע לאפשרות שנבחר/עובד ציבור, במקרה שלנו שר, עותר נגד הממשלה או מי מקרבה, לאחר שמיצה הליכים כמו כל אדם, ובנוסף מיצה הליכים בפרוצדורה מיוחדת לנבחר/עובד ציבור על-פי פסק הדין, ואם גם במיצוי הליכים נוסף זה העלה חרס בידיו, עתר פעם נוספת לבג"צ.
|
תאריך:
|
11/06/2024
|
|
|
עודכן:
|
11/06/2024
|
|
אפרים הלפרין
|
פסק דין מרענן וחשוב של בג"ץ
|
|
חז"ל מספרים לנו, כי כאשר נתן הקב"ה את התורה לבני ישראל ביקש מהם ערבות שיקיימו את התורה. בני ישראל הציעו ערבים שונים אך הקב"ה לא הסכים לקבלם, עד שאמרו: "בנינו ערבים בעדנו" (מדרש רבה, שיר השירים פרק א'), או אז ניאות הקב"ה לתת לעם ישראל את התורה. פירוש הדבר שהילדים, דור העתיד, מהווים ערובה לקיום התורה ולקיום הקשר וברית האהבה שבין הקב"ה לבין עם ישראל. מכך מובנת החשיבות העצומה של חינוך ילדי ישראל בדרך התורה, דבר שבו כרוך עתיד העם כולו.
|
|
|
אריאל ויטמן ממשיך לראיין אורחים מרתקים, והירסי עלי היא אחת מהם. פרק מרתק, גם אם לא הסכמתי עם טענות רבות של האורחת.
|
|
|
סקרים שנערכו כ-24 שעות אחרי נאומו של בני גנץ, שבו הודיע על פרישתו מממשלת החירום בעיצומה של מלחמה, מצביעים על כך שצעדו הפזיז של האיש פגע הן באמינותו והן בסיכוייו להוביל את המחנה הרל"בי (רק לא ביבי) בבחירות הבאות. מסתבר שהציבור מבין את מה שגנץ לא הבין - מצב החירום עדיין קיים, ועל כן אין לפרוש מהממשלה בגלל שיקולים פוליטיים - גובה ממנו מחיר ומעניש אותו על צעדו הנואל. גנץ ויתר על ההזדמנות לתרום מניסיונו כרמטכ"ל (יחד עם גדי איזנקוט), ובתמורה ימצא את עצמו נכתש בין הטוענים האחרים לכתר ראש הרל"בים. חבל!
|
|
|
אִם-שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת-בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל-הָ֣עַמִּ֔ים. כך אומר הפסוק, ספר שמות, פרשת יתרו. בחג השבועות יקראו אותו בבתי הכנסת. מה פירושו של המונח עם סגולה? שאלה טובה. זה עם מיוחד, או עם אהוב במיוחד (על אלוהים), או עם שהוא רכוש מיוחד (של אלוהים), או עם שהוא חשוב במיוחד. יש פרשנים שמציעים ש"סגולה" מבדילה את עם ישראל מהעולם. יש פרשנים שמציעים ש"סגולה" מחייבת את ישראל להיות מעורב ומשפיע על העולם. האם עם ישראל הוא עם סגולה? התורה אומרת שכן. רוב היהודים מסכימים שכן. קרוב למחציתם סבורים שמשמעותו היא "שלעם ישראל יש תפקיד מיוחד בעולם". מיעוט (16%) שפירושו שלעם ישראל "יש חובות שלעמים אחרים אין". מיעוט קטן מאוד (2%) סבור "שלעם ישראל יש זכויות שלעמים אחרים אין".
|
|
|
כבר מסתיימת ספירת העומר, וחג השבועות מתרגש עלינו. בימים שבית המקדש התנוסס על הר-הבית, ציינו את חג הקציר: "וְחַג הַקָּצִיר, בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה". קציר החיטים בשבועות לעומת קציר השעורים בפסח. חכמינו ראו בזה הדרגה סמלית: שעורים נחשבים מאכל בהמה, בעוד שחיטים הם מאכל אדם. בפסח נולד הגוף הלאומי ובשבועות, עם מתן התורה, נזרקה בו נשמה. הנשמה מצידה זקוקה לגוף כמשכנה, והרוח מתפתחת על גבי החומר.
|
|
|
|