לא לשבתון כידוע יום שבתון במשק מסֵב לקופת המדינה הפסד כספי של כמה מיליארדי שקלים. לפיכך, לא ברור מדוע בבחירות הארציות, בניגוד לבחירות המוניציפליות, הנהיגה המדינה על-פי חוק יום שבתון מעבודה.
לא סוד הוא שהציבור הרחב מנצל את יום החופש לנסיעות ולבילויים עם המשפחה, כמו גם לשופינג, בעוד שאת זכות ההצבעה אפשר לממש לפני העבודה, אחריה או במהלכה, בדיוק כמו בבחירות לרשויות המקומיות. כדי למנוע לחץ בתורים לקלפי אפשר להנהיג בימי הבחירות שעה חופשית בעבודה לפי בחירה לנוחות העובדים, שבה יוכלו ללכת לבחור. האם לא די בימי החופשה של העובדים, ובהשבתות המשק הנכפות על הציבור, הגורמות לגרעון כספי אדיר, שנוספו גם ימי השבתון בבחירות, המיותרים לחלוטין, אשר מכבידים על קופת האוצר ותורמים לגרעון התקציבי? די לבזבוז!
המחנה הבזבזני לא רק פרשת העמותות: מי היא שיאנית תקציב הבחירות? אם עוד לא ניחשתם, זו לא אחרת ממפלגת
המחנה הציוני, המתהדרת עד כה בתקציב מפוקפק בסך 32 מיליון שקלים(!). זאת תוך חריגה של 4.5 מיליון שקלים מהתקציב המותר. כל זאת בשעה שראשי המפלגה - לבני את הרצוג - תוקפים בחריפות את
שרה נתניהו על כסף קטן של מיחזוּר בקבוקים. ואם לא די בכך, גברת ניקיון חישבה, קבל עם ותקשורת, כמה אפשר היה לעזור לאזרחים בכסך זה.
אולם מתברר שזוהי רק ההתחלה, ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה. שכירת שירותיו של הרכש החדש, הפרסומאי היקר
ראובן אדלר, עלולה לעלות למפלגה בממון רב. והכל, איך לא, על חשבון הקופה הציבורית. עכשיו, גברת לבני, בואו נחַשב כמה שירותי דיור, בריאות ורווחה אפשר היה לספק לנזקקים בהון עתק זה. הפוסל במומו פוסל כבר אמרנו?
יתר על כן, מתברר שמדובר במפלגה בזבזנית מסוכסכת בין שני פלגיה ובתוכם, רַבַּת מטות וראשים (שֶבּה כמעט לכל חבר כנסת יש מטה משלו), שנהנים ממשכורות נדיבות, עוזרים ורכבי פאר. ואם זה מצב ה'מבוא' בשלב של טרום-בחירות, איזו מפלגה משוסעת, המתיימרת לנהל את המדינה, נקבל אחריהן?
די למחדלים דומה שפרשת התלמיד אלון רונן, שמת בקריסת מתקן כדורסל בבית סיפרו לפני כשנתיים, היא כמשל וכסמל לשורה של תופעות ישראליות אופייניות לרשויות.ביניהן יש למנות את ה'סמוֹך' הנודע, 'לנו זה לא יקרה', התנערות מאחריות, תוך השלכת הכדור למגרשם של אחרים, ואיך לא סחבת בלתי נגמרת, בנוסח אל תדחה למחר מה שאתה יכול לעשות מוחורתיים...ובנוסף, אי-הפקת לקחים מאסונות קודמים.
למרבה הצער, אלון לא לבד. מלבד מתקנים בלתי בטיחותיים במוסדות החינוך, מדובר גם בחלונות בלתי מסורגים, שגרמו למותה של תלמידה בנפילה, ומחדלים נוספים אחרים. לכן, מעֵבר למקרה המצער של הסבך הביורוקרטי בפרשת אלון, יש לזכור שמדובר בבטיחותם של מאות אלפי תלמידים המוטלים על כתפי העיריות, משרד החינוך ומפעילי המבנים והמתקנים השונים. אנא, קחו אחריות ציבורית, ודי למחדלים!
צחוק טוב כתבה עיתונאית חושפת את המתרחש מאחורי הקלעים של עבודת הסטנדאפיסט, ערן זרחוביץ' - האיש, המשפחה, הבמה ואיך נולד החיקוי של הדמויות ותגובותיהן.
מתברר כי באורח פרדוכסלי גם במקצוע הצחוק צריך לעבוד ברצינות רבה. הליצן בעל אלף הדמויות, גם אם הוא אינו איש עצוב (אבל אשתו, כנציגת נפגעים בצה"ל, מייצגת מקרים עצובים), צריך להזיע קשה - אם ככותב ואם כשחקן - כדי להפיק מוצר קומי טוב. עליו להיכנס לתוך הדמות ולחיות אותה, מתוך גישה חיובית כלפיה, תוך קליטת תכונותיה הייחודיות, מגרעותיה בארץ נעדרת ויתרונותיה.
דומה כי האיחול של ערן לקופַּאי של הסופר, שימשיך לצחוק, אין כמוהו רלוונטי בראש ובראשונה לקומיקַאי עצמו - שימשיך לצחוק ולהצחיק אחרים תמיד, כי צחוק טוב הכל טוב.
פסוקו מעון ראש הממשלה: עלה על סרטון
תקציב המעון: הון - ליין
המחנה הציוני? מפלגה מסוכסכת רַבַּת מטות וראשים: שריקות בוז'(י)
ארץ אובדת: ארץ נעדרת
שרון גל: רכב על הגל הפוליטי
מאמן הפועל, אסי דומב, פוּטר: נעצר באדומ(ב)
מעד: הכדורגלן אי-גיבור
קינג דיוויד (בלאט)?
מזג אוויר סגרירי: אָפוֹרְיָה
