אנשי החרם, וגם המצדדים אצלנו בחצי פה בחרם "לפחות" על יו"ש, תולים טענתם בחוק הבינלאומי. ובכן, יהודה ושומרון אינם "שטחים פלשתינים"; לכל היותר שטחים במחלוקת; גם אנחנו טוענים לבעלות עליהם מכוח רישיון האומות, ההיסטוריה, הצדק והתנ"ך. הדברים הללו נטענו בידי משפטנים בעלי שם עולמי עוד לאחר ששת הימים.
מכל מקום, אויבי ההתיישבות בגב ההר טוענים שהחוק הבינלאומי אוסר לסייע לפעילות כלכלית של כוח כובש בשטחים הנמצאים במצב של לוחמה. ובכן, הפתעה: אין חוק כזה. בעצם ימי סערת החרם, פירסם פרופ' יוג'ין קנטורוביץ', מומחה למשפט בינלאומי ועמית בכיר ב"פורום קהלת", מחקר בכתב העת "Columbia Journal of Transnational law" תחת הכותרת "פעילות כלכלית בשטחים מוחזקים (או: כבושים)".
קנטורוביץ' בדק את הפסיקות המשפטיות ואת ההתנהלות הכלכלית במדינות אירופה והראה שמבחינת האירופים אין חוק בינלאומי האוסר על פעילות כלכלית בשטחים כבושים. חברות אירופיות פועלות במערב סהרה, אזור שנכבש בידי מרוקו ב-1979 ולא מוכר בידי שום מדינה; כך ביחס לצפון קפריסין שנכבש בידי טורקיה ב-1974.
במקביל לאיסור האירופי על פעילות עסקית מעבר לקו הירוק - הם חתמו חוזים כלכליים עם מרוקו שמסייעים לנוכחות המרוקנים ("הכוח הכובש") בצפון סהרה, כולל חברות צרפתיות. הם לא עושים זאת משום שביחס למרוקו לא אכפת להם מהחוק, אלא פשוט מפני שאין חוק כזה!
מה שהופך את סיפור אורנג' העולמית למדהים הוא שבית המשפט הצרפתי קבע שחברה צרפתית אינה מפרה את אמנת ז'נבה או חוק בינלאומי בכך שפועלת מעבר לקו הירוק, אפילו עם ממשלת ישראל. גם בית המשפט העליון הבריטי הגיע למסקנה דומה. אין מקרים הפוכים. משפטן ידוע כג'יימס קרופורד, שנשכר בידי האיגודים המקצועיים הבריטיים לכתוב חוות דעת המצדיקה את ה-BDS, נאלץ להסיק שאין פסיקה בינלאומית נגד עשיית עסקים ב"שטחים". זו אינה רק הצביעות; מצדדי החרם טוענים שאינם יכולים לעשות איתנו עסקים - לא משום שהם אנטי-ישראלים או אנטישמיים - אלא בשל "החוק הבינלאומי". ובכן, אין חוק כזה, כך האירופים פועלים. למעשה, החוק שמנסים להחיל על ישראל הוא כה בעייתי עד שאינם מסוגלים להחילו במקומות אחרים.
"נציגי הימין הישראלי מדברים בשפה ובמונחים שהשמאל המערבי לא מבין ולא מקבל... עדיף שישתקו". כך כתב
סבר פלוצקר על שר התיירות
יריב לוין ושרת המשפטים
איילת שקד. זה לא חדש שעיתונאים עושים אידיאולוגיה מהגסות שלהם. גם זכויות היסטוריות ודתיות הן חלק ממאגר הטיעונים לזכות ישראל.
גופים כלכליים שיפעלו נגדנו יסתבכו עם החוק האירופי. וגם אם לא נשכנע את האירופים, חשוב שנדע שלא רוממות החוק בפי מצדדי החרם, משום שאין חוק כזה.