אזרחי ישראל צריכים להיות מודאגים מאוד מהאופן שבו מתמודדים גורמי הביטחון שלנו עם הטרור הפלשתיני, נכון שיש לשב"כ הצלחות גדולות, מדי פעם, אולם איננו יודעים את היקף כשלונותיו, מסיבה אחת פשוטה, בדרך כלל הדברים אינם מתפרסמים.
אולם, יש דברים שאי-אפשר להסתירם והם נחשפים לאור היום ומגלים את המחדלים הביטחוניים, אפילו בדברים שהם פשוטים ביותר.
דוגמה בולטת לכך אירעה השבוע, חבר הכנסת באסל ע'טאס מ
מפלגת בל"ד נכנס למתחם הר-הבית, בניגוד להנחיית ראש הממשלה שאסר על-כניסת ח"כים למתחם, והמשיך בפעילות הפרובוקטיבית שלו לשלהוב האווירה.
היכן היו השב"כ ומערך המודיעין שלמשטרת ישראל? מדוע לא היה להם את המידע המודיעיני המקדים על כוונתו של ח"כ ע'טאס לבקר במקום כדי למנוע את כניסתו?
כיצד הצליח ח"כ ע'טאס להתל בגורמי הביטחון של ישראל?
האם ככה מתכוונת מדינת ישראל להילחם בטרור ובהסתה?
בית משפט מיוחד לענייני ביטחון
מדי חדשים לבקרים שומע הציבור על רעיונות חדשים והמצאות למלחמה בטרור, לחלל האוויר מופרחים בלונים שאין להם שום ערך ביטחוני ורק מזיקים למדינת ישראל כמו הטלת "סגר נושם" בשכונות הערביות בירושלים או בידודן של השכונות הערביות וניתוקן זו מזו.
עכשיו יש לראש הממשלה נתניהו רעיון חדש, ביום שני שעבר הודיע ראש הממשלה בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת כי "נבחנת האפשרות להקים בית משפט מיוחד לענייני ביטחון".
נתניהו סרב לפרט במה מדובר אך ההערכות בכנסת היו כי בית המשפט הזה ידון בסוגיות של מעצרים מנהלים, הריסות בתים, שלילת תושבות ואזרחות ממחבלים ועוד, בקיצור, כל מה שבתי המשפט שלנו עושים כיום.
האם נתניהו רוצה להפוך את מדינת ישראל הדמוקרטית לדיקטטורות כמו מצרים, ירדן ופקיסטן שם קיימים בתי משפט כאלה ושבהם התוצאות ידועות מראש?
כנראה שמקור הרעיון הזה הוא בשירות הביטחון הכללי, אך נתניהו הזדרז לאמץ אותו והפריח בלון ניסוי לחלל האוויר כדי להראות שהוא "מר ביטחון" העוסק בקדחתנות בנושא הביטחון ובוחן כל רעיון אפשרי למלחמה בטרור.
גורמים במפלגת הליכוד טוענים כי ראש הממשלה מודאג מאוד מהשחיקה בתדמיתו כ"מר ביטחון" לאור המשך פיגועי הטרור הפלשתינים, חודש ימים חלף מאז פרץ גל הטרור והאלימות וישראל איננה מצליחה להפסיקו, גם ההבנות בין ישראל לירדן בעניין הצבת המצלמות בהר-הבית לא שככו את גל הזעם הפלשתיני.
בסקר באחרון שעשה ערוץ 2 בשבוע שעבר סביב השאלה מי הפוליטיקאי שיכול להילחם הכי טוב בטרור מוביל ח"כ
אביגדור ליברמן בגדול על
בנימין נתניהו. ליברמן זכה לתמיכה של 30 אחוזים ואילו נתניהו נאלץ להסתפק במקום השני עם 14 אחוזים.
בכל מקרה, נראה שהסיכויים שיוקם בית דין מיוחד לענייני ביטחון הם קלושים. גורמים בכירים במשרד המשפטים טוענים כי שרת המשפטים
איילת שקד, שנואת נפשם של בני משפחת נתניהו, מתנגדת לכך בתוקף והיא סבורה שמדובר בגוף מיותר וכי יוזמה כזו תגרום נזק לישראל, ראש הממשלה יודע זאת אך זה לא מפריע לו לייצר ספינים חדשים בתחום הביטחוני.
לפני כשבועיים החליט הקבינט הביטחוני שלא יוחזרו גופות מחבלים למשפחותיהם, אך הנה בסוף השבוע החזירה ישראל שבע גופות של מחבלים שעשו פיגועים באזור חברון. ממשלת נתניהו מזגזגת בהחלטותיה והפלשתינים מנצלים את חולשתה.
הפלשתינים פועלים להפיל את נתניהו
אחת המטרות של גל הטרור הפלשתיני היא להפיל את ממשלת נתניהו והפלשתינים אינם מסתירים זאת.
הפלשתינים מעודדים מכך שבאמצעות "אינתיפאדת הסכינים" הצליחו לערער את תחושת הביטחון של אזרחי ישראל ולסדוק במידה ניכרת את תדמיתו של נתניהו כ"מר ביטחון".
לכן פועלים יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ומנהיגי החמאס כדי להמשיך את המומנטום של גל האלימות ולתדלק אותו באמצעות הסתה ארסית בתקווה, שבין היתר, הוא יביא לנפילת ממשלת נתניהו.
הזלזול של הפלשתינים בנתניהו הוא גלוי, הם רואים בו מנהיג שקרן שמוליך בכחש, לא רק אותם אלא גם את אזרחי ישראל, ומוכר להם אשליות על השגת ביטחון אישי והדברת הטרור, דברים שהוא איננו מסוגל להשיג באמצעות מדיניותו הנוכחית.
הלנצח תאכל חרב?
הדברים שאמר ראש הממשלה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לפני כמה ימים כי ישראל תצטרך להמשיך ולחיות על חרבה עוד שנים רבות הם חמורים, נכון שישראל היא "וילה בג'ונגל" ומוקפת אויבים מסוכנים כמו חיזבאללה, דאעש, אירן וחמאס השואפים להשמידנו, אך המדיניות הביטחונית של נתניהו היא מוטעית מכיוון שהיא מדיניות שנועדה "להכיל" את המצב ולא להתמודד איתו באמצעות יוזמה ויצירתיות.
המלחמה בטרור הפלשתיני צריכה להיעשות בשילוב יחדיו של צעדים מדיניים וביטחוניים.
האם ממשלת נתניהו מיצתה את כל האפשרויות להגיע להסדר, אפילו הסדר ביניים, עם הפלשתינים או שהיא רק רוצה להמשיך ולטמון את ראשה בחול ולטעון כי "אין פרטנר" ולכן צריך להמשיך ולנהל את הסכסוך.
מדוע ממשלת נתניהו איננה יוזמת וועידה אזורית בהשתתפות הגורמים המתונים כמו סעודיה,מצרים, ירדן ומדינות המפרץ על בסיס היוזמה הערבית מבלי שום התחייבות מראש לקבל אותה?
נתניהו מצהיר כי הוא תומך בפתרון שתי המדינות, מה הוא עשה באופן מעשי כדי להאיץ את ההיפרדות שלנו מן הפלשתינים?
האם אנו ממתינים לכך שגל הטרור הפלשתיני יכפה עלינו משא-ומתן מדיני כפי שהאינתיפאדה הראשונה כפתה על ממשלת שמיר את וועידת מדריד?
המדיניות הביטחונית שמוביל ראש הממשלה נתניהו היא מוטעית, הרושם שמתקבל בציבור הוא שמדובר במדיניות ללא יעדים שמטרתה הישרדות פוליטית וניסיון להרוויח זמן ללא ראייה קדימה.
האם למשל מינויו של שר כושל כמו
גלעד ארדן לתפקיד הרגיש של השר לביטחון פנים הוא ראוי? נתניהו הרי יודע היטב את מגבלותיו של ארדן, מדוע הוא לא מחליף אותו בדמות ביטחונית ורצינית יותר בתקופה שבה הטרור משתולל ברחבי ישראל?
ראש הממשלה יכול להרוויח מחדש את התואר "מר ביטחון" אם יתעשת ויתנער ממדיניות הספינים והגימיקים ויפעיל את סמכותו על כל הגורמים העוסקים בביטחון. הוא צריך לדרוש מהם תוצאות ואחריות על מעשיהם, הדוגמה של כניסתו של ח"כ באסל ע'טאס להר-הבית היא רק דוגמה קטנה למחדלים של השב"כ ומשטרת ישראל.
נתניהו צריך לנקוט מדיניות תקיפה של מלחמה בטרור באמצעות מעשים ולא באמצעות דיבורים, כבר חודש ימים אנו שומעים על הוצאת הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית מחוץ לחוק ושום דבר לא אירע בפועל, כדברי האמרה "דיבורים כמו חול ואין מה לאכול".
במקביל, בצד המלחמה הבלתי מתפשרת בטרור, ישראל זקוקה בדחיפות ליוזמה מדינית בתחום הפלשתיני, שגם אם לא תוביל להסדר, היא תחשוף שוב את הפנים האמיתיות של ההנהגה הפלשתינית בקשר לכוונות שלה כלפי מדינת ישראל.
רק המתכון של שילוב יוזמה מדינית עם נחישות ביטחונית עשוי להביא לרגיעה ממשית במצב.
