מי בעד המן האגגי

המן לא הרג אף אחד, קבע היסטוריון ידוע. אין בשום מקום עדות שהמן הרג יהודים, או היה אחראי ישירות למותו של ולו יהודי אחד. גם אם נאמין, אומר ההיסטוריון הידוע, לסיפר היהודי מאגדת אסתר, הרי לא המן הוא הרשע בסיפור הזה אלא מרדכי, היהודי שלקח לעצמו שם של אליל פרסי ובכך הסתיר את יהדותו, כמו שעשו יהודים נאלחים רבים במהלך הדורות. מרדכי הוא שהעליל על המן, הוא שגרם להרג של אלפים ברחבי הממלכה הפרסית. גרוע מכל הוא שהסית להריגת אשתו ועשרת בניו של יועץ משני חף מפשע, אדם חסר חשיבות היסטורית שלולא קטרגו עליו היהודים, איש לא היה שומע עליו. הטרוריסט האמיתי בסיפור הזה הוא מרדכי היהודי, שנעזר בזנזונת הדסה-היא-אסתר שאותה החדיר לחצר המלוכה כדי להשתלט עליה כמנהג היהודים מאז ומעולם, כך קבע ההיסטוריון הידוע מאוניברסיטת תל אביב, היא שייח' מוניס.

הסיפור לעיל היה מצחיק אם לא היה אלגורי לסיפור אמיתי הקרוי "מי בעד המופתי". אומנם השמות קצת שונים, וגם המלך הוא ארכי-רוצח (תשאלו את היוונים שנגדם ניהל המלך קסרקסס מלחמה ארוכה ועקובה מדם). אבל ההתגייסות של עדת ההיסטוריונים למען חאג' אמין אלחוסייני, מי שהנהיג את כל מסעות הרצח של הערבים בארץ ישראל משנות ה-20' עד שנות ה-40', שהקים את מרבית ארגוני הרצח במזרח התיכון, שניצח על הפרהוד בבגדד, שנפגש עם היטלר וסיכם איתו את תוכנית ההשמדה של העם היהודי, זוכה עכשיו להגנה בצורה של הברנז'ה היהודית לשנאת מרדכי.

מקומו של אמין אלחוסייני במערך ההסתה לרצח יהודים באירופה בפרט ובעולם בכלל הוא ברור. ככל שחולפות השנים הולכת דמותו של המופתי כגדול השונאים ומארגני ההשמדה, שני בלבד להיטלר, ומתמצקת, לא בדמיון אלא בתיעוד. אלפי אלפי השעות של שידורי תעמולה לעולם המוסלמי בקולו ובאחריותו של המופתי מתועדות בהאזנות של הבי.בי.סי.. מאות אלפי המגויסים המוסלמיים לצבא הרייך השלישי והזוועות שעשו ממוסמכים היטב. הקשר האמיץ שבין האיסלאם למשטר הנאצי אינו נתון למחלוקת עובדתית. לומר שהמופתי לא הרג אף אחד, זה בדיוק כמו לומר שאדולף אייכמן לא הרג אף אחד, שרינהרד היידריך לא לחץ על ההדק, שהיינריך הימלר רק רשם פקודות, שהרמן גרינג לא הטיס אף אחד מן האווירונים שהטילו פצצות על לונדון במהלך הבליץ.

עכשיו לכו תעשו איתם שלום

מדוע ההסתייגות של הברנז'ה מן התיוג של אמין אלחוסייני, מייסד הישות הפלשתינית, אביו הרוחני של יאסר ערפאת, כנאצי? מדוע אותם היסטוריונים, הוגי דעות, סופרים, תקשורתנים, שתמיד נטו לחלוקת הארץ כמפתח לשלום מתנגדים לתיוג הזה? כיוון שזיהוי התנועה הלאומית הפלשתינית, הרשות הפלשתינית וארגונים פלשתינים כשריגים וענפים של הנאציזם שולל לחלוטין את חלוקת הארץ עם הערבים.

ובאשר לעובדות. היטלר היה מעוניין באמין אלחוסייני כיוון שהלה ייצג את הידע המקיף ביותר כיצד אפשר להרוג יהודים. הוא הרי עסק בזה לפחות שני עשורים לפני שהיטלר החל במעשה ההשמדה. מישהו שמבין יהודים היה צריך ליזום רעיונות כיצד מביאים יהודים לשתף פעולה עם הרג עצמם. לכן, על-פי עדות דיטר ויסליצני, פושע נאצי לא קטן בפני עצמו, "אמין אלחוסייני היה מן היזמים של תוכנית ההכחדה המערכתית של יהודי אירופה, יועץ ומשתף פעולה קרוב של אייכמן והימלר בתכנון וביצוע, היה אחד מידידיו הקרובים של אייכמן ותכופות הסית אותו להאיץ את התוכניות". מי שאינו מאמין לויסליצני ולעדותו, יכול גם לא להאמין לכלל העדויות שהובילו למשפט אייכמן ולהוצאתו להורג. מי שאינו מאמין לדיטר ויזלי'צני, יכול גם לא להאמין ליאסר ערפאת, יציר כפיו של אמין אל-חוסייני, המצהיר שהסכמי אוסלו הם הסכם חודייביה, ולא להאמין לאמנת חמאס (שחייליו נשבעים עד היום במועל-יד) שסוף הסכסוך יכול לבוא רק בהשמדת מדינת היהודים על תושביה.

ובאשר לעובדות: לאחר שתפס את השלטון עסק המשטר הנאצי בעיקר בגירוש יהודים ועידוד הגירה ולא בהשמדה. עשרות ספינות מעפילים עזבו את אירופה הרבה אחרי תחילת המלחמה. חלקן עזב את רומניה אחרי שזו הצטרפה לכוחות הציר בנובמבר 1940. יהודה באואר כתב ספר שלם על הנסיונות של המנהיגות הנאצית למכור את היהודים תמורת רווח כלכלי. הניסיון המוכר ביותר הוא יהדות הונגריה, כחצי מיליון נפש, בשנת 1944, שלא צלח גם בשל התערבות המופתי שדרש לשלחם למחנות המוות שהוא עצמו סקר. אין חולק על כך שהתוכנית הנאצית לנקות את אירופה מיהודים כללה השמדה המונית. אבל התוכנית התעשייתית להשמדה המונית באה לעולם רק לאחר הישיבה המפורסמת של היטלר עם חג' אמין אלחוסייני, הנציג הנבחר הבלתי מעורער של הוועד הערבי העליון.

גולדה מאיר ועזמי בשארה הסכימו: אין עם פלשתיני. לכן הקימה אותו הברנז'ה כדי שיהיה למי למסור אותם חלקי ארץ שהברנז'ה משייכת לענף ההזוי של היהודים הממלכתיים של הגבעות ההזויות. עכשיו, שהעם הפלשתיני המזוהה כל כך עם מנהיגו הנערץ אמין אלחוסייני, מתוייג כחלק בלתי נפרד מן המזימה הנאצית להכחיד את היהודים, מאבדת הברנז'ה את האדמה האידיאולוגית שעליה היא עומדת. על כן מורידים את המופתי הרצחני דרגות רבות לכדי בורג חמישוני בסיפור ההשמדה, והמן האגגי היה רק פקיד שניסה לשפר את תזרים המזומנים של המלך אחשוורוש, באמצעות העמקת הגבייה מן היהודים שלא נתנו לו כבוד. לכן מוכן כל חבר ברנז'ה ושוחר שלום לתמוך במועמדותו של מרוואן ברגותי, האחראי לרצח של למעלה מ-100 יהודים, לראשות המדינה הפלשתינית.

לאחר שנים רבות של דבקות בדברת דיפלומטית, החליט בנימין נתניהו להסיר את כפפות המשי המילוליות ולספר את הדברים כהוויתם. אין הבדל בין כוונותיו של הדורס, הדוקר, היורה והמתפוצץ בתחנה מרכזית באר-שבע או הדולפינריום בתל אביב, לבין החייל הנאצי שיורה ביהודי שעל שפת המחפורת. אין הבדל בין כוונות והוראות של הדרג הנאצי העליון, לבין הדרג הפלשתיני העליון. האיסלאמו-נאצים חד הם, ולא משנה מהו צבע עורם. אפילו הקב"ט הבדואי בבאר-שבע מבין זאת, הגם שירה באיש הלא נכון. יאסר ערפאת ואבו-מאזן וג'יבריל רג'וב וחסן נסראללה ואחמד טיבי וג'מאל זחאלקה הם כולם נצר, שריג וענף של האיסלאמו-נאציזם מיסודו של אמין אלחוסייני, יועצו הקרוב של אייכמן וממתכנני השואה של העם היהודי במאה ה-20. עכשיו לכו ותעשו איתם שלום.

סמכו על היהודים שלא יבינו את כוונותיו של ראש הממשלה שלהם. סמכו על הערבים שיבינו מייד מה זומם אויבם הגדול - נתניהו. אמון רבאני, דובר אנגלית רהוטה מרבת-עמון אומר (דקה 9 ואילך) כי מעתה "הפלשתינים הם היורשים של האידיאולוגיה הנאצית. והסיבה לסכסוך עם ישראל, לדעת נתניהו אינה קשורה להתנחלות הישראלית, אינה קשורה לדחיקתם של הפלשתינים, לחלוטין ללא קשר לחצי מאה של כיבוש והתנחלות, אלא אך ורק בשל שנאתם הפתולוגית וחסרת הפשרות ליהודים, אם בקריית ארבע או בקופנהגן. זו הנקודה שנתניהו מציג". כל ערבי בר דעת מבין כהרף עין את מה שכל ההיסטוריונים מן הזן ההזוי והמנותק מן המציאות מנסים לטשטש.

השאלה היא רק מתי יביא נתניהו, או כל ראש ממשלה יהודי, את התובנות המילוליות שלו לשדה המעשים. כמה דם עוד יישפך, כמה חיילות יידקרו, כמה אזרחים יידרסו, כמה אוטובוסים יתפוצצו, לפני שהמסקנות המעשיות מן התובנות יובאו לפני הציבור. על-פי הסובלנות של העם היהודי לרצח, על-פי מוכנותו להצדיק את שונאיו ומכחידיו, על-פי השתוקקותו לאהבת העולם שרובו ככולו עמד ועומד מנגד, יש מצדיקים רבים להמן האגגי, סנגורים הרבה לאמין אלחוסייני, מעריצים לאבו-מאזן וברגותי, והרבה דם עוד יישפך.