כחברה אנחנו חבים חוב גדול לעבודתה הנמרצת של הדס תגרי, מנהלת הקואליציה למניעת תאונות עבודה בבניין, שהעלתה לסדר היום את הנושא הכאוב של הזנחה בטיפול בנגע תאונות עבודה על פיגומי הבניין בישראל.
הפעילות הנמרצת של הקואליציה למניעת תאונות עבודה בבניין הוציאה את משרד הכלכלה מתרדמה ממושכת ולא מובנת. שלשום היינו עדים פעם ראשונה לתגובה מהירה של מינהל הבטיחות במשרד הכלכלה. לראשונה נעשה שימוש ב"צו הבטיחות המורחב" החדש, כאשר מינהל הבטיחות הטיל צו לסגירת אתר הבנייה באשדוד, בו נהרג בתחילת השבוע יין צ'ונוגאי, עובד סיני בן 51, שנפל מגובה של חמש קומות.
לראשונה היינו עדים לתגובה מהירה ולא לסחבת של שנים. ורדה אדוארדס, ראש מינהל הבטיחות, פסקה: "מהחקירה שלנו עולה בבירור כי היה ליקוי בטיחות באתר באשדוד. האתר לא יחזור לפעול עד שהליקוי יתוקן".
סרט אימתני
יש לברך על תגובה מהירה של מינהל הבטיחות, שמשתק אתר בנייה, שהפקיר את ההון האנושי על חשבון ההון. אך לא ניתן להתעלם מהעובדה הכאובה, שנמשכת ההפקרות בנושא פיקוח הבטיחות, כשעל 17 פקחי בטיחות מוטלת מכסה של כ-13,000 אתרי בנייה.
במקרה הנידון באשדוד הופיע פקח בטיחות רק אחרי אובדן חיים של פועל בניין. מה שדרוש, שפקחי בטיחות יופיעו בתחילת העבודה ויעקבו אחר הממצאים בשורה של ביקורים באתר. אך במציאות הקיימת מתרחש סרט אימתני של הפקרות וזלזול. אם יעבוד פקח הבטיחות 365 ימים בשנה כולל שבתות ומועדים הוא יגיע אולי פעם בשנתיים לאתר בנייה, ללא מעקב ובקרה.
מה שנעשה שלשום על-ידי משרד הכלכלה ראוי לכל הערכה, אך הוא רחוק מאוד מהפסקת נגע ההפקרות של אלפי תאונות עבודה בשנה באתרי הבניין. מה שנעשה שלשום רחוק מאוד מהתמודדות עם הממצאים הקשים, להם נחשפה ועדת העבודה והרווחה בשלושת הדיונים שקיימה. ממצאים הממצבים את ישראל במקום לא מחמיא במספר ההרוגים והפצועים בתאונות עבודה בבניין.
אתמול נערך בכנסת כנס מיוחד בנושא הכאוב של תאונות עבודה בבניין. אני מקווה, שמשרד הכלכלה יהיה קשוב לדברי חבר הכנסת
דב חנין בכנס: "למרות הנתונים הידועים, יש אפס כתבי אישום, מעט חקירות. קיימת תמונה של הפקרות מוחלטת מצד הממשלה ומצידו של השר הממונה, שר הכלכלה
בנימין נתניהו".