|
|
עיתוי לא טוב [צילום: Vadim Grishankin/Russian Defense Ministry Press Service via AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| הרוסים עוזבים בלי שהמשטר הסורי השיג הישג אסטרטגי משמעותי בשטח. המצב לא התייצב לחלוטין, והוא ממשיך להיות שברירי, כאשר גלגל המזלות עלול להתהפך עוד הרבה פעמים. | |
|
|
|
|
הרוסים באו בהפתעה אסטרטגית (לא טקטית) לסוריה ויוצאים ממנה בהפתעה אסטרטגית וטקטית כאחת. יום אחד פוטין אומר זאת, ולמחרתו מתחילים לצאת, והעולם, על שלל אמצעי הריגול שלו, מופתע מדברי פוטין. אומנם לא כל הכוח הצבאי הרוסי עוזב את סוריה (טילי הנ"מ החדישים, מספר מפציצים ועוד כמה אלמנטים יישארו), השליטה הרוסית בבסיסי הים והאוויר שלהם בחוף הסורי תימשך, וכמובן הנוכחות המדינית וההשפעה הבלעדית על כללי המשחק המעצמתיים בסוריה יימשכו, אבל כוח ההרס האווירי הרוסי עוזב. זה הכוח שב-5 חודשים הרס כמעט עד היסוד ערים ועיירות ועשרות כפרים בסוריה, והרג מספר לא ידוע של אזרחים חפים מפשע.
המשעשע הוא שדקה לפני שפוטין דיבר, איש לא שיער שהרוסים יעזבו, ודקה אחרי שדיבר כמעט כל אחד יודע להסביר מדוע הם עוזבים: בגלל המחיר הכלכלי הכבד, בגלל ירידת מחירי הנפט, בגלל זיכרון אפגניסטן הכואב שיש לרוסים, בגלל הסיבוך שלהם עם טורכיה וקאט"ו, בגלל העימות שלהם עם העולם הסוני; יכול להיות שכל אחת מהסיבות נכונה. פוטין עצמו הודיע כי הסיבה לעזיבה היא שהכוחות הרוסיים "מלאו את היעדים שהוצבו להם". ודווקא כאן נעוצה בעיה. לא רק בגלל העובדה הפשוטה שהיעדים של הכוח הרוסי לא פורטו כאשר הוא הגיע לסוריה, אלא בגלל דבר מהותי אחר והוא: לפי כל הסימנים בשטח, הכוח הרוסי לא השיג את יעדיו, הוא השאיר את המלאכה בלתי גמורה, והוא עוזב את סוריה דווקא בעיתוי לא טוב מבחינת משטר אסד.
חיים וקיימים
מדוע? במה דברים אמורים? אומנם, אין ספק כי המעורבות האווירית הרוסית המאסיבית הצילה כנראה את משטר אסד (לפחות לתקופת זמן)והקנתה לו מספר הישגים טריטוריאליים, בעיקר באזור חומס, חלב, ודרום סוריה, אבל היא בשום אופן לא הביאה להכרעה, או ששינתה באורח משמעותי את המצב. ראשית, החלק של העיר חלב בנמצא בידי המורדים, לא נכבש כלל, ואפילו לא כותר והכוח הצבאי של אסד ושכיריו לא הצליח להגיע לגבול הטורקי; כל האזור של אידליב, שבצפון מערב סוריה, המאיים על לטקיה, הבירה העלאווית, ממשיך להיות בשליטה מוחלטת של המורדים; ככלל, המורדים חיים וקיימים ולא ויתרו כהוא זה על מטרתם להביא להפלת המשטר העלאווי של בשאר. אומנם המורדים "המתונים" נפגעו, אך הם עדיין בשטח; דווקא הארגונים הקיצונים, כמו ג'בהת אל נוצרה ודאעש, בקושי נפגעו מהפצצות הרוסים.
במילים אחרות, הרוסים עוזבים בלי שהמשטר הסורי השיג הישג אסטרטגי משמעותי בשטח. המצב לא התייצב לחלוטין, והוא ממשיך להיות שברירי, כאשר גלגל המזלות עלול להתהפך עוד הרבה פעמים. לדעתי, לכן, הגורמים שהכי מפסידים מהיציאה הרוסית הם אסד, חיזבאללה ואירן. ובכלל, גם אירן הוציאה כבר את מרבית כוחותיה הלוחמים מסוריה, כך שעיקר הלחימה נעשית שם על-ידי "שליחים", כמו מיליציות שיעיות. וה"שליח" הכי חזק הוא חיזבאללה, שהיציאה הרוסית רק תמשיך לרתקו לסוריה ולהקיז את דמו.
אז מה הסיבה העמוקה לעזיבה הרוסית? השערתי היא, שאחרי כמה חודשים הם הבינו מה שלקח לישראל הרבה שנים להבין בלבנון: "העסק" הוא חסר תכלית! תוסיפו לכך את כל שאר הסיבות.
ומה עם כל הדיבורים על "תהליך להסדר מדיני", מו"מ בין נציגי המורדים ומשטר אסד בז'נבה, מבנה פדרטיבי למדינה הסורית? להערכתי, דיבורי סרק, פורים כהילכתו. אין בשטח איזשהו מקום לשבריר של אופטימיות, לפחות לא בשנים הקרובות.
