יום זה יום מיוחד, אשר נעשה בו אחד הניסים הגדולים והחשובים אשר היו בעם ישראל. והנה, מצווה וסגולה לדבר בעניין הנס הזה, ביום הזה, וללמוד את סיפור הנס, המובא במגילת תענית (פרק 12 אדר דף ע״ח). הנה מובא המעשה, בחוני המעגל, אשר ביום זה, 20 בחודש אדר, לא ירדו גשמים לעם ישראל ושנה זו הייתה השנה השלישית ברציפות, שלא ירד גשם, והתפללו על הגשמים, ובכל אופן, הקב״ה לא פתח את ארובות השמיים. וכיוון שראו, שהגיע חודש אדר ולא ירדו גשמים, הלכו אצל חוני המעגל ואמרו לו שיתפלל שירדו גשמים, אמר להם: צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימקו. התפלל ולא ירד גשמים. עג עוגה ועמד בתוכה, כדרך שעשה חבקוק הנביא שנאמר (חבקוק ב, א): ״על משמרתי אעמודה ואתייצבה על מצור ואצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי אמר ריבונו של עולם במיך שמו פניהם עליי שאני כבן בית לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך״. התחילו הגשמים יורדים טיפין טיפין וכו׳.
המשיך והתפלל שירדו גשמים חזקים יותר, התחילו לרדת גשמים, כמלוא פי חבית. ושיערו חכמים שכל טיפה הייתה בגודל של לוג.
באו בני ישראל לחוני המעגל ואמרו לו, גשמים אלה יחריבו את העולם. אמר חוני המעגל: ריבונו של עולם לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון, ברכה ונדבה. מרוב הגשמים שירדו, עלו ישראל מירושלים להר-הבית. אמרו בני ישראל לחוני, כשם שהתפללת עליהם שירדו, כך תתפלל עליהם שלא ירדו וילכו להם. אמר להם: אין מתפללים על רוב הטובה אלא לכו והביאו לי פר הודיה. הלכו והביאו לו פר הודיה, סמך שתי ידיו עליו והתפלל ואמר: ריבונו של עולם ראה עמל ישראל אשר הוצאת בכוחך הגדול ובזרוע הנטויה שאין יכולים לעמוד, לא ברוב כעסך ולא ברוב טובך. כעסת עליהם - אין יכולים לעמוד, השפעת עליהם טובך - אין יכולים לעמוד. יהי רצון מלפניך שתהיה רוח. מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים, זרחה החמה וכו׳. שלח לו שמעון בן שטח: אלמלא חוני המעגל אתה, גוזר אני עליך נידוי וכו׳.
וצריכים להבין דבר של פלא - כשחוני המעגל התחיל את דבריו, לבקש מהקב״ה גשם, מתחיל ואומר: ״ריבונו של עולם בניך שמו פניהם עליי, שאני כבן בית לפניך״. ומתי ששמעון בן שטח שולח את דבריו לחוני המעגל כותב לו: מה יעשה שאתה מתחטא לפני המקום כבן שהוא מתחטא לפני אביו ועושה לו רצונו. מדוע חוני המעגל קורא לעצמו ״בן בית״ ושמעון בן שטח קורא לו ״כבן״? אלא, אפשר לבאר ולומר יסוד גדול, אנחנו אומרים בתפילה בשבת: ״ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו״ וצריך להבין, מהי המתנה שמשה רבינו צריך לשמוח, שעליה אנחנו אומרים ״ישמח משה במתנת חלקו"?
ועוד, מהו העניין, ״כעבד נאמן קראת לו״?
ואפשר לבאר ולומר, הגמרא בתענית מספרת שבנו של רבי יוחנן חלה, התפלל רבי יוחנן ולא נענה. תלמידו של רבי יוחנן, רבי חנינא בן דוסא, היה אצלו, ביקשה אשתו של רבי יוחנן שיבקש מרבי בן דוסא שיתפלל על הבן החולה. עמד רבי חנינא והתפלל, ומיד הבן הבריא. אמרה אשתו של רבי יוחנן: וכי תלמידך רבי חנינא גדול ממך? אמר אני כשר לפני מלך, והוא כעבד לפני מלך. שר, לא יכול להיכנס מתי שרוצה למלך לארמון, יש זמנים שהדלת פתוחה בפניו, ויש זמנים שלא, אבל העבד, בכל זמן שרוצה נכנס, לנקות, לסדר, לכן תפילתי לא התקבלה, כי אני כשר, אבל רבי חנינא בן דוסא, שהוא כעבד, תפילתו התקבלה, שכן שערי
שמיים פתוחים בעברו, בכל עת ובכל זמן, וזה העניין של ״ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו״.
משה רבינו, במעמד הר סיני, היה כשר בפני מלכו של העולם, ״משה ידבר ואלוקים יענהו בקול״ - השגה שלא נאמרה על-אף ילוד אישה. אבל אחרי כן, היו זמנים שעם ישראל עשו את הרע בפני ה׳ והיה הסתר פנים של הקב״ה על עם ישראל, ובזמנים כאלה, הדלתות סגורות בפני משה, ואז צריכים את הדרגה של עבד, שנכנס בכל עת ובכל זמן לפני אדוניו, וזוהי המתנה שזכה משה רבינו, לעוד בחינה של ״עבד נאמן קראת לו״. וזוהי השמחה של משה רבינו, שזכה להיות גם כשר, וגם כעבד לפני הקב״ה. עבד, לשעות ולזמנים הקשים, שיש הסתר פנים ומידת הדין.
ועל-פי זה, אפשר לבאר לעניינינו, מתי שיש עצירת גשמים, מסמן הדבר על חרון אף וכעס של הקב״ה. ובשעות של חרון אף וכעס של הקב״ה והסתר פנים, לשר אין כניסה בפני המלך, ואפילו לבני ביתו של המלך אין כניסה, ורק לעבדים יש כניסה. וזה מה שאמר חוני המעגל בתפילתו: ריבונו של עולם, בניך (כמה שיהיו קרובים הבנים למלך, אבל בשעת כעס הדלת סגורה בפניהם) שמו פניהם עליי, שאני כבן בית לפניך. ומהו בן בית? עבד שנכנס לתקן, לסדר. וזה הכוח של חוני המעגל, להיכנס בזמן הזה. אך לחוני המעגל יש עוד בחינה, כמו בחינתו של משה רבינו, שזוהי בחינה שהקב״ה נותן, בכל דור, לגדולי עם ישראל.
משה שפירקא אמר: ״כוחו של משה נמצאים בכל דור ודור״. וזהו שאומר שמעון בן שטח לחוני המעגל: "מה אעשה שאתה מתחטא על המקום כבן המתחטא לפני אביו ועושה רצונו״. וזוהי המעלה הגדולה של מנהיגי עם ישראל, שזכו להיות ״אם כבנים אם כעבדים״. יהי רצון שביום קדוש זה, הקב״ה ישרה שכינתו עלינו, שהברכה תחול במעשה ידינו ונזכה לשובע שמחות וכל הטוב.
