תגובה למוחמד דראושה

ראשית שיהיה ברור לך למעלה מכל ספק כי אני מגנה את הטרוריסט הנתעב היהודי בדיוק כפי שאני מגנה טרוריסט נתעב פלשתיני.
הייתי מצפה ממך למאמר דומה בגנות טרוריסטים ערבים אזרחי ישראל(שהיו רבים כאלה) ואם כתבת בעבר, אני מתנצל...

ולגופו של עניין: עשית לי מלאכה קלה - אני פשוט אצטט משפטים מתוך מאמרך ומדי פעם אשנה מילה או יותר שאותן אכניס לסוגריים-והמבין יבין.

"האירוע הרצחני בשפרעם (בנתניה) חשף פעם נוספת את עדינות מרקם היחסים בין יהודים וערבים במדינת ישראל....הוא חשף את ההפקרות הביטחונית שלה חשופים הערבים(היהודים)בישראל. המדיניות הגזענית של מוסדות רבים במדינה (ההזדהות הפומבית של ח"כים ערביים עם הטרור הפלשתיני) הם שהכשירו את הקרקע להיוולדו של רוצח נתעב שכזה.קשה לקבל את הטענה שזהו מעשה של יחיד בלבד (בעוד שטרוריסטים ערבים ישראלים רבים רצחו או השתתפו וסייעו לרצח יהודים).

"...מצד שני הראו מנהיגי המדינה (מנהיגי הציבור הערבי) מידה רבה של אחריות בזה שהם גינו את המעשה והביעו הבנה לכאב תושבי שפרעם (נתניה) וריסנו את תגובתם".

"...היהודים (הערבים) שהשתתפו בהלוויה, ואלה שהגיעו לנחם את המשפחות (היהודיות) הראו אמפטיה ...בזה הם הובילו מהלך של פיוס מיידי שיש לראותו כתחילת בניית שותפות הגורל מחדש".
באשר לבגרות ולאיפוק שגילו הפעם אזרחי ישראל הערבים לעומת השתוללותם באירועי אוקטובר 2000 - לדעתי הלקח הזה הופק כתוצאה מבגרותם של אזרחי ישראל שהדירו רגליהם מהיישובים הערביים ולימדו אותם לקח כלכלי שלא נשכח עד היום. לסיכום: אני מקווה שלעולם לא אאלץ עוד לגנות טרוריסט יהודי נתעב ...