הערה בעקבות פרשות כגון פיירברג רוכנברג, בר (יש כמה); גבסו, סיסו, שמעוני, לחיאני, ואף החבר של באלי: מי יהיה החבר כנסת האמיץ שייקח על עצמו אתגר להעביר חוק, הקוצב את הקדנציה של ראשי רשויות מקומיות לכדי שתיים בלבד? כן, אני יודע שאתם לא סובלים את ביבי, ועסוקים כל היום רק בו, אבל זה הרבה יותר חשוב מלהגביל את ראש הממשלה לשתי קדנציות. הרבה יותר.
לשפת השחיתות המקומית יש קצב ולוח זמנים משלה. כשאתה נבחר לראשונה לראש העיר שלך, אתה בטוח שאלוהים נגע בך, אבל בשנתיים הראשונות הנך זך וטהור כמים קדושים, ומלא כוונות טובות לעיר האהובה שבחרה בך. המוטיווציה נוגעת בשמיים להוכיח עצמך. חוץ מזה, ביננו, אתה כמעט ולא מכיר עדיין את ה"נפשות הפועלות", אלו עם הסטפות המגולגלות בכיס המכנסיים, וגם אם שמעת עליהם, אין לך עדיין דיבור "צפוף" איתם כזה הנאמר בשקט, באינטימיות מתוקה. רק אחרי כשנתיים תתחיל לפקוח את העיניים כאפרוח שזה עתה בקע מביצתו, ותקלוט שיש סביב המון כסף, ה-מ-ו-ן.. (וגם חובות לא מעטים שנותרו מהקמפיין המוצלח לראשות העירייה). אבל צריך להתחיל לחשוב על הבחירות הקרובות, אז עוד אין לך ראש להתעסק עכשיו ב'סטפות המגולגלות ההן'.
הצעות מפתות
ואז הנך נבחר בהצלחה לקדנציה שנייה. מזל טוב. אלו עם הסטפות קולטים שיש להם פה עסק עם מישהו רציני, מתחילים לרחרח את דרכם לישבנך. האדמות החקלאיות שרכשו 'בעדה-בעדה' פרברי העיר, מתחילות לדגדג. הרוב לא מצליחים להתקרב, כי הרי פראייר אתה לא, אבל אחד או שניים דווקא כן. ומתחילות ההצעות המפתות להילחש הישר לאוזן. אבל זה לא פשוט כי יש משטרה, ויש מבקר, ויש עיתונאים מקומיים ויש את החוק נגד הלבנות הון, וזו תורה לא פשוטה, איך לעשות זאת נכון: איך פותחים חשבון בוואדוז ולא על שימך?
אחרי שתי קדנציות אתה בעצם מתחיל להבין מי באמת נגד מי, ומי בעד מי, איך טועמים מ'הסטפות', איך מעלימים אותם מהבנק שליד הבית שמלווה אותך מאז שהיית סטודנט, מהמבקר, מהעיתונות, מהחבר'ה המעצבנים האלו בבית הלבן בלוד (יאח"א) מהג'ינג'י הידוע, מגילת התחקירן הבלתי נלאה של '
ישראל היום', מ
יואב יצחק ב-News1 ואיך פותחים חשבון בפנמה עילית או ואדוז תחתית.. על שמו של אחד שקוראים לו בשם המפולפל ג'ימס א. שיפקה, שאיש לא יעלה על דעתו שפעם, כשהיית רק איש מועצה חרוץ ותמים, היית נשוי לאחותו הקטנה (בטרם התגרשת ממנה לטובת ראש מחלקת החינוך, השאפה של העירייה) טוב את כל זה כבר נתחיל בקדנציה השלישית, אתה אומר לעצמך.
וזהו ש...אם פה תיגמר לך הקריירה, לפי החוק, כראש הרשות המקומית, לא תהיה שחיתות. באחריות. תלך הביתה אחר כבוד, ויום אחד השדרה הראשית בעיר תיקרא על שמך ובא לציון גואל.
