החודשים האחרונים לא נטו חסד לרכבת ישראל - תלונות נוסעים על תקלות ושיבוש לוחות זמנים, ריבוי תאונות, דוח ביקורת על חריגות תקציב, התפטרות צורמת של מנכ"ל החברה, ולאחרונה פרסומים על טעויות תכנון שונות בקו שבין בית שמש לירושלים.
במשך מרבית התקופה מאז הקמת המדינה ועד עתה קופח פיתוח הרכבות בישראל בהשוואה לפיתוח הכבישים. עמוד השידרה של התחבורה הציבורית בישראל התבסס על קואופרטיב התחבורה "אגד" שסיפק את עיקר שירותי התחבורה הציבורית בישראל באמצעות צי אוטובוסים ומנגד קווי הרכבת התנוונו.
בשנת 2002 התקבל בכנסת חוק שהפריד את רכבת ישראל מרשות הנמלים והרכבות, והכשיר את הקרקע להקמת חברה ממשלתית המהווה יחידה ניהולית וכלכלית עצמאית לתפעול הרכבות בישראל. בשנת 2004 החליטה הממשלה לאזן את הקיפוח המתמשך של פיתוח הרכבות בישראל ולהקצות 24 מיליארד שקלים חדשים למימוש תוכנית רב שנתית לפיתוח רשת הרכבות בישראל.
התוכניות לקידום הרכבת זכו לגיבוי ציבורי שנשמע בין השאר במסגרת מחאה ציבורית שנוהלה נגד סלילת כביש "חוצה ישראל" בניצוח ארגוני איכות הסביבה ושוחרי טבע. המערכה הציבורית לא עצרה את המשך סלילתו של כביש "חוצה ישראל", אך השפיעה על שינוי סדרי העדיפויות והעתקת תקציבי פיתוח תשתיות מכבישי אספלט לרשת מסילות ברזל.
כשנה וחצי חלפו מאז ההכרזה המדינית על פיתוח מקיף של רשת רכבות בישראל, והסתבר כי השטן נמצא בפרטים וכי כוונות טובות ותחזיות ורודות עלולות לעלות על שרטון המציאות. תוכניות הפיתוח של רכבת ישראל דורשות תיקונים ועיון מחדש - תקציבים שהוקצו מלכתחילה לתוכניות פיתוח ורכש יידרשו לתיקון כשלי ביצוע, להתאמת תחזיות תמחיר שגויות, לפיצוי נפגעים משינוי תוכניות, או למימוש תקני בטיחות ראויים.
פערים בין תחזיות מוקדמות לבין מימוש מיזמי תחבורה ציבורית אינם ייחודיים למדינת ישראל, והם נפוצים בכל העולם. פערים אלה נובעים מסיבות שונות ובהן, קשיי הערכה אובייקטיבים של התרחשויות עתידיות מורכבות ומעורבות ציבורית נכבדה המטה שיקול דעת. בתחילת 2005 פרסם משרד החשבונאות הממשלתי בארה"ב - "GAO", דוח מומחים שסקר את אופן ביצוע ההשקעות הציבוריות בתשתיות כבישים ותחבורה ציבורית בארה"ב. דוח זה כלל המלצות בנושא שיפור הליכי איסוף מידע וניתוחים כלכליים של מיזמי תשתית. חלק ממסקנות הסקירה שנערכה בארה"ב יפים גם לישראל.
על-פי הסקר של "GAO" הגורמים המשפיעים ביותר על מיזמי תחבורה ציבוריים בארה"ב, מהכבד לקל, הם:
א. תמיכה מדינית / דעת קהל.
ב. זמינות תקציבים במדינה.
ג. זמינות תקציבי השלמה פדרליים.
ד. יעילות המחיר.
ה. חלוקת השפעה בין קבוצות חברתיות שונות.
ו. זמינות תקציבים מקומיים.
ז. יחס עלות/תועלת.
ח. השפעות כלכליות.
הדוח האמריקני הצביע על כשלים מובנים בחלק משמעותי מהליכי קבלת החלטות השקעה בנושאי תשתיות תחבורה:
- החלטות רבות התקבלו בעיקר על-סמך שיקולים פופוליסטיים שלא אוזנו כראוי על-ידי הערכות וניתוחים מקצועיים מוקדמים.
- במקרים רבים נמצאו פערים בין תחזיות מוקדמות לבין המציאות ובין מטרות מוקדמות לבין מימושן. עדויות שתועדו בדוח ובספרות בינלאומית הצביעו על מקרים רבים בהם מיזמים של תחבורה ציבורית הציבו מראש ציפיות גבוהות בנושאים כמו עלויות פיתוח נמוכות ורמות שימוש גבוהות, אשר בדיעבד הופרו ואכזבו.
- במיזמי תחבורה ציבורית ובפרט במיזמים של פיתוח קווי רכבת, נמצאו הערכות מוטעות ברמה גבוהה יותר מאשר במיזמי פיתוח כבישים.
- במקרים מסוימים לא הוצבו מטרות מוגדרות מראש, ולכן גם לא הייתה יכולת לבחון השגת מטרות, ולא נטלה אחריות לחריגות מלוחות זמנים ומסגרות תקציב.
בין ההמלצות של משרד החשבונאות הממשלתי של ארה"ב הוצע: לבצע ניתוחים כלכליים מוקדמים על-ידי מומחים ולהיזהר מהטיות הנובעות מדעות והעדפות מוקדמות. להיזהר מטעויות נפוצות, ובהן ספירה כפולה של יתרונות המגולמים תחת כותרות שונות, או הצגת חסכון בפיתוח חלופות תחבורה כיתרון ולא כתחליף שמקומו במסגרת ניתוחים השוואתיים. בנוסף הומלץ להתנות הענקת תמיכות כספיות בהגשמת מטרות מוגדרות ומבחני ביצוע, ולהטיל אחריות בהתאם לתוצאות.
רכבת ישראל זוכה למונופול ולתמיכה מסיבית מכספי משלם המסים ולכן ראוי שתחול עליה חובת שקיפות ציבורית מוגברת ואחריות מוגדרת במבחני ביצוע ידועים מראש. השקיפות והאחריות נדרשים כדי שהציבור ומקבלי ההחלטות ידעו את נתוני האמת, כדי שהליכי קבלת ההחלטות יהיו מבוססים על הגיון יותר מאשר על דחפים וכדי להמריץ ביצוע נכון ויעיל של תוכניות שקולות ונכונות ולא של תחזיות שטחיות ועמומות.
אם חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה לניירות ערך חייבות בשקיפות לבעלי המניות, התנהלותן של חברות ציבוריות - הניזונות מגיבוי ציבורי ומתנהלות כמונופול שאינו זקוק להסתיר סודות מסחריים ממתחרים - יכולה להיערך תחת בקרה ציבורית שוטפת מבלי להמתין לרגעי משבר מאוחרים ומתוקשרים, כמו תאונות, דוחות בקורת כלכליים או דוח מבקר המדינה.
