"מזעזע. מחריד. מצביע על אטימות וטמטום של בירוקרטיה שלא מוכנה להזיז את עצמה. הדעת אינה סובלת אותו. מיד שהיא רואה בעיה כזו...".
דברים אלה לא נאמרו בהקשר לאסון הסופה "קתרינה" ובתגובה לתפקוד הממשלה, אלא על-ידי אורי פורת, "הפרשן" של ערוץ 1, אשר בכתבה ששודרה ביום ששי שעבר ושעסקה במחדל של אנטנות מערכת הביטחון המתנשאות מעל שמי קיבוץ "נען" ואשר גרמו לפגיעה בנפש לכמה מחבריו, הגיב כך לשאלתה של המנחה גאולה אבן.
כותרת הכתבה שהוכנה באופן מיומן על-ידי רותם אברוצקי אף היא הוגדרה: "חלמאות בירוקרטית וניסיון פתאטי של הרשויות בישראל להעביר אחריות מאחת לשניה".
כך גם במאות התגובות בכלי התקשורת השונים בארה"ב באשר לכישלון הממשלתי באשר למהירות ואיכות התגובה עם היוודע שיעור האסון בדרום ארה"ב.
נשיא ארה"ב בנאומים השונים שלו בא בטענות לבירוקרטיה הוושינגטונית ולתופעת ה-“Red Tape” המסמלת את הקשר בין הניירת והבירוקרטיה. היו שהאשימו את מנהל FEMA הסוכנות הפדרלית שהיתה אמורה להפעיל את מערכות ההצלה, האשימו את תהליכי ההחלטות המגושמות של הפקידות הבכירה בדרגי השלטון השונים, אולם פרט לנשיא עצמו, הנושא באחריות הכוללת להפעלת הממשל האמריקני, משתדלים הפוליטיקאים להטיל את האשמה על "הבירוקרטיה", בהתכוונם לפקידי הממשלה.
אכן, לבירוקרטיה המקצועית יש "מקדם" משלהם של יכולת לעצור תהליכים, להאט טיפול, להקשות את החיים, לבלום תהליכי שינוי ויצירתיות, אולם כישלונה של המערכת הציבורית, אם וכאשר מתרחשת, היא בראש וראשונה כישלונה של המערכת הפוליטית והאנשים הפוליטיים המרכיבים אותה.
מי שיצר את הבירוקרטיה והביא לחיזוק "מעמדה" הם שני גורמים עיקריים: הפוליטיקאים והמערכת ההסתדרותית. הפוליטיקאים בכך שבמשך שנים העדיפו את "גיוסה" של הבירוקרטיה לטובת יישום מטרותיהם [הפוליטיות והאישיות גם יחד], בכך שהבינו כי לשירות הציבורי משמעות רצינית בתור "בוחרים" ועל כן תמיד העדיפו להימנע מלהתעמת אתם ולהפיכתם ל"בירוקרטיה מגויסת", בכך שנתנו להם גיבוי עיוור לעיתים קרובות כדי לשמור על "שקט תעשייתי", אולם יותר מכל משום העובדה שהפוליטיקאים הם בולמי הרפורמות והשינויים הכבדים ביותר.
הם לא יתנו ידם לכל שינוי אשר ימעיט מכוחם לשלוט בבירוקרטיה ולגייסה למטרותיהם, או לכל שינוי אשר ימעיט ביכולתם לבסס את מעמדם באמצעות מינויים פוליטיים וקידום מקורבים. הם אלה אשר במשך כמעט כל שנות קיומה של המדינה לא הפעילו אף תוכנית לאומית אמיתית למודרניזציה וחידוש פני השירות הציבורי המקצועי, הם אלה אשר החדירו בשירות הציבורי אתיקה שלילית ואנטי מוסרית, הם אלה שבזו ל"ניהול" וראו בענף זה ענף נחות ו"בלתי רציני"; הם אלה אשר העמידו בראש מערכות ציבוריות מקצועיות ורגישות אנשים חסרי כישורים מקצועיים ויכולת מנהיגותית לנהל מערכות מסוג זה.
את המחיר של כשלים פוליטיים אלה משלמים היום מאות אלפים בדרום ארה"ב, משלמים תושבי קיבוץ נען, שילמו בחייהם מיליוני אפריקנים שמתו ברעב ובמלחמות פנימיות וימשיכו לשלם מיליוני, אם לא מיליארדי, אנשים בעולם.
אולם בשעת משבר קשה, הם [הפוליטיקאים] יאשימו את הבירוקרטיה, אשר היא, לתפיסתם, אחראית לכשלים. והבירוקרטיה כידוע, מוגבלת ביכולת תגובתה. אולם אל לה להחריש - אני משוכנע שהיא יכולה למצוא את הדרך כיצד להרים ראש ולהביע את עמדתה. אין זה אומר שעל הפקידות הציבורית להפסיק לשנות גם את דרכה - יש לה עוד רבות מה לעשות ולקדם. אולם האחריות הכוללת אינה שלה.
