הסכמי ממון

קשר הנישואין יוצר שותפות. שותפות זו כוללת בחובה מרכיבים רגשיים, כמו גם עניינים רכושים, זו הסיבה שניתן וכדאי לערוך הסכם ממון לפני הנישואין, ואם לא עשיתם זאת אז - לעולם לא מאוחר, ניתן לערוך הסכם ממון גם במהלך הנישואין.

מכיוון שקשר הנישואין יוצר חיובים משפטיים של הבעל והאשה זה כלפי זה, כורכים בתוכם הגירושין גם סיכון כלכלי, ולאנשי העסקים שביניכם גם סיכון עסקי.

כיום כאשר מספר הזוגות המתגרשים גדל ובשנת 2004 עמד על 9,650 זוגות (לעומת 9,250 בשנת 2003), הופך סיכון זה למוחשי יותר.

הסכם ממון הינו הסכם אשר נועד להסדיר את מערכת היחסים הרכושיים והכספיים בין הצדדים לעת פירוד, אשר על כן, יכול הסכם הממון למנוע מצב של ניהול הליכים משפטיים קשים הסבים סביב נושאי הרכוש, לעת הגירושין.

קרבות מסוג זה אופיניים בעיקר במקרים שאחד הצדדים הביא עימו מלכתחילה לקשר הנישואין רכוש רב (ולעיתים בצורה משמעותית) מהצד השני, או כאשר אחד הצדדים הינו איש עסקים, ולחילופין כאשר אחד הצדדים לפחות כבר חווה על בשרו או בקרב בני משפחתו הקרובה סיפור גירושין.

במידה ולא נערך בין הצדדים הסכם ממון עשוי אותו איש עסקים למצוא עצמו במצב בו עליו לשלם לבת זוגו (וההיפך), כספים רבים על-מנת להימנע מלתת לה דריסת רגל בעסקיו ולתבוע את תמורתם בכסף.

זוגות אשר עורכים הסכם ממון לפני הנישואין צריכים לאשרו בפני נוטריון.

באם ההסכם נערך לאחר שהצדדים נישאו זה מכבר יש להביא ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה אליו משתייכים הצדדים, על-פי אזור מגוריהם.

בזמן האישור מוודא בית המשפט כי הצדדים ערכו את ההסכם מרצון, הבינו את משמעויותיו וחתמו עליו מרצון חופשי.

ניתן לערוך בהסכמה שינויים בהסכם הממון אך כל שינוי דורש את אישור בית המשפט.

להסכם הממון יתרון נוסף והוא העובדה שעל-פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, יש לחכות עד לפקיעת הנישואין דהיינו קבלת הגט או חלילה מות אחד הצדדים עד לחלוקת הרכוש שנצבר ע"ש אחד מבני הזוג בלבד.

עובדה זו גורמת לא פעם לכך שאחד הצדדים משתמש בנושא הגט כבקלף מיקוח ומעכב אותו, על-מנת לגרום לצד השני להיכנע לתכתיביו.

בהסכם ממון ניתן ורצוי לקבוע כי החלוקה הרכושית תתבצע מיד עם פירוד הצדדים, וללא קשר לקבלת/ מתן הגט עצמו.

לאחר שההסכם מאושר ניתן לבטלו רק אם המבקש את הביטול מוכיח כי נפל פגם בכריתת ההסכם כגון טעות, עושק, או כפיה.