חייזר כי יגיע למדינתנו, יהיה משוכנע כי היא מנוהלת בידי מעמד שליט המורכב מאנשי תיקשורת, יחצ"נים, דוברים ועורכי סקרים, אשר לידם מסתובבים מדינאים שתפקידם לא ברור.
קשה להסביר את התלות המוחלטת של אנשי ציבור ב"בראנג'ה". אולי זה הרצון להיות כמו באמריקה, שם יכול מועמד להפסיד את הנשיאות בגלל איפור לא מוצלח בהופעתו בטלוויזיה, וזווית ראש בעת הדיבור חשובה מן הדברים הנאמרים. או אולי זו פשוט המצאה של אנשי המקצוע, אשר חברו יחד לשכנע את הפוליטיקאים כי בלעדיהם יהיו אבודים, ובכך הם מבטיחים לעצמם קופה. כך או כך מתגלגלים מיליונים רבים בעסק, והכספים מגיעים מהיכן שהוא, וכאשר החוק אינו מתיר את התשלומים, ישנן תמיד קומבינות יצירתיות. פוליטיקאים נפלו כבר בגלל פרשיות מעין אלו.
אינני מאמין שההציבור מתפתה להאמין בכל מה שאנשי התקשורת מנסים לדחוף לו. הבוחרים יודעים בעצמם מה הם רוצים, ולמדו להכיר כבר את הנפשות הפועלות. ביכותם לשפוט את כישורי המועמדים ואת פעולותיהם של הנבחרים, גם מבלי שהדוברים והיחצ"נים יקשטו את העובדות. הציבור גם קץ בכל הסקרים, אשר יותר משהם משקפים את המצב, הם נועדו להשפיע ולבטא משאלות לב.
האם לא עדיף לוותר על הביזבוז הכרוך במאמצי התעמולה הללו, אשר ממילא ערכם אינו רב, ולהתרכז בפתיחות אל מול הבוחרים? נכון שזה יפגע בפרנסתם של אשפי הפרסום, אך בטוחני שעם כישוריהם יוכלו הם למצוא פרנסתם בתחומים יצרניים יותר.
