אלרגיה על-פי הרפואה הסינית

אנשים עם רקע אלרגי נוטים לפתח רגישויות לאבקני צמחים שונים. די בכמות קטנה ביותר של האלרגן בכדי לעורר התקף אלרגיה. ביטויי האלרגיה יכולים להיות: העור, דרכי הנשימה, מערכת העיכול, העיניים או מקומות אחרים בגוף. ברוב המקרים האלרגיה מתחילה בינקות ומלווה את האדם עד סוף ימיו.

מה קורה לאנשים האלרגיים? בדיקות הדם שלהם מבליטות נוכחות איאוזינופילים ו-IGE גבוהים. מעשית יש תהליך דלקתי בו משתחררים חומרים כימיים מהגוף הגורמים לתגובות השונות. הנפוצים הם - היסטמין, ברדיקינין, גורמי שחרור איטיים, ליוקוטריאנים ועוד.

במעורבות העור מתפתחות מספר תגובות מוכרות: חרלת (אורטיקריה), סוגי פריחה שונים, אודם (אריטמה) או רק גרד. במעורבות דרכי הנשימה, מתפתחת נזלת עם או ללא דלקת מערות הגולגולת, יתכן רק שיעול אך לרוב הביטוי הינו גנחת סימפונות (אסטמה). תיתכן דלקת הלחמיות בעיניים עם אודם, נפיחות, דמעת וטשטוש ראייה. במעורבות דרכי העיכול תתפתח יתר פעילות המעיים עם או ללא שלשולים.

שני המצבים האחרונים המסוכנים מבטאים תגובה כללית המסכנת את חיי האדם ומחייבת טיפול מיידי והשגחה בבית חולים.

אבחנת האלרגיה נעשית על-פי ההיסטוריה הרפואית, בשילוב עם סדרת בדיקות: בדיקות דם לאיתור איאוזינופילים ורמת IGE גבוהים, תבחיני עור לבדיקת הרגישויות השונות ובדיקות דם מתוחכמות לבדיקת רגישויות למזונות וחומרים שונים.

המגבלות של הבדיקות שעלותן יקרה יחסית והן מבטאות את מצב הרגישות כעת וללא אפשרות לצפות למה האדם יפתח רגישות בעתיד. בנוסף, תוצאות הבדיקות אינן משנות את הדרך הטיפולית התרופתית למעט המניעה במגע עם אותם החומרים.

עקרון הטיפול הוא לפעול כנגד החומרים הכימיים המשתחררים בתהליך האלרגי. ישנן תרופות רבות המוצעות לציבור ולרובן תופעות לוואי בדרגות חומרה יורדות. ההתייחסות לתרופות החדשות שלהן תופעות לוואי שוליות.

במקרים הקשים יותר מטפלים בסטרואידים סיסטמיים. הסטרואידים מפחיתים את מידת שחרור החומרים מתאי הפיטום ובכך התהליך יותר מתון או שכלל לא בא לידי ביטוי. כן נעזרים במשחות עם חומרים אנטי אלרגיים או עם סטרואידים. לעיניים מזליפים טיפות סטרואידים. המקרים הקשים מטופלים באשפוז עם סטרואידים תוך ורידית, בזריקות תוך שריריות ובכדורים.

חייבים להזכיר את הטיפול בחיסונים. האנשים טופלו בדילול גבוה והתקדמו עד לרמה הגבוהה ביותר שניתן ובכך פחתה מידת הרגישות של אותם אנשים. שיטה טיפולית זו פחות ופחות פופולרית ונעזרים בה לרגישויות מוגבלות בלבד.

מרבית המקרים סובלים מהאלרגיה לאורך החיים. הטיפולים השונים ממזערים את התגובה אך לא מונעים את הופעתה כל פעם מחדש. במרבית המקרים התופעה היא בגדר מטרד ועד לקשיים. רק מקרים בודדים מתרדרים לכלל סכנת חיים.

התייחסות הרפואה המשלימה לאלרגיה

הרפואה הסינית מתייחסת לאלרגיה כאל תופעה של עודף חום. החום יכול להגיע מהלב אל הריאות ומשם לעור או נשאר בריאות. חימום הכבד גם הוא גורם שכיח ביותר לתגובה האלרגית.

הלב מתחמם בשל הפרעות רגשיות, מכבד חם מידי עם או ללא חסר אנרגיית ין בכליות. הכבד מתחמם מכעס רב ומתמשך, מתסכול, מפחדים הפוגעים בין הכליות, מתרופות ומחומרים כימיים רבים המחממים את הכבד. במצבים שונים הגוף לא יכול לסבול תדרים של מזונות שונים ומגיב להם. התגובה דומה להטלת אבן במקווה מים. נוצרות אדוות עם רדיוס גדל ככל שמתרחקים מהמרכז. המזון הוא האבן והאדוות הן התגובה לחומרים השונים.

ככל שחולף יותר זמן, גדלה מידת הרגישות בעוצמה ובתדירות וכן גם במספר החומרים. הדרך היחידה והנכונה היא להוציא את האבן המרכזית ובכך לא יווצרו האדוות. בראש הפרמידה של החומרים יוצרי האלרגיה נמצאים החלב ומוצריו. באמריקה עיקר הרגישות המדווחת היא לבוטנים שבאה לידי ביטוי בעיקר בצריכת חמאת בוטנים.

האבחנה:הגישה הישירה בה שואלים את האדם מהו המזון הכי אהוב עליו מרמזת על התשובה. יש אמצעים נוספים כמו - מבחן חוזק שרירים (קינזיולוגיה), מטוטלת, מכשיר הביו-תהודה. היתרון של האבחנות האלה שהן מזהות חומרים להם האדם רגיש כבר בשלב האנרגטי ועוד טרם ניתן לזהותה בתבחינים של הרפואה הרגילה. הבדיקות פשוטות, קלות, מהירות ומהימנות. עלות הבדיקות זול יחסית וניתן לבצעו גם בתינוקות בני יומם.

הטיפול:בשלב הראשון מפסיקים עם האכילה של המזונות או המגע עם החומרים אליהם נמצאה רגישות. הטיפולים האחרים משתנים לפי הגישות האבחנתיות. העיקרון הבסיסי הוא ביטול הרגישות בעזרת מגע עם חומרים בדילול גבוה ישירות או דרך מכשיר הביו-תהודה. ישנן תרופות צמחיות המפחיתות את חום הלב או הכבד ותומכות בין הכליות ורק בהמשך פועלים על האיברים המעורבים עם צמחים או דיקור. בהומאופתיה מקבלים את תמונת התרופה המבטאת את הסימפטומטולוגיה ועל-פיה מטפלים.

תוצאות הטיפול מדהימות בעוצמתן ובקצב ההחלמה. נפתח פרק חיים חדש עם איכויות שונות, של אדם בריא. לרוב המטופלים ממשיכים להיות רגישים לחומרים, אך ברמה נמוכה, כך שהם מוגדרים כבריאים.

משך הטיפול הנחוץ קצר יחסית. נמשך ממספר שבועות ועד לחודשים אחדים. אין צורך בטיפול לכל החיים. אין כמעט תופעות לוואי ולרוב אין הידרדרות במצב. איכות החיים משתפרת ללא היכר.

המלצתי לנסות טיפול מהרפואה המשלימה ולא לוותר על המאמץ הכלכלי או של הזמן הנדרש לטיפולים הללו. האם שיטה אחת לא עזרה אין זה שולל ששיטה אחרת תעזור. לא כדאי להמתין.