|
נשק זמין [צילום: אגודת השומרים]
|
|
|
|
|
דרושים מבדקים נפשיים מחמירים
נכון אמריקה לא כאן. בישראל, בניגוד לאחות הגדולה, הנשק לא מחולק לכל דורש. ועם זאת לא נשכח: גם לנו זה קרה.
לאחרונה בקליפורניה ירה חייל, שטוּפל במרכז לנפגעי פוסט טראומה, בשלוש עובדות - מנהלת וּשתי פסיכולוגיות, שלקח כבנות ערובה. וּבגירסה ישראלית, האין המקרה הטרגי הזה מזכיר את הרצח, שהתרחש לפני כשני עשורים, של ארבע עובדות בתחנה לבריאות הנפש בירושלים, בידי המאבטח איתן מור, שאף הוא היה מטופל בתחנה?
למרבה הצער איתן מור לא לבד. מאז נרצחו אנשים לא מעטים מירי של מאבטחים, שוטרים או נושאי נשק ברישיון, שניצלו את הנשק ששימש בידם ככלי עבודה או הגנה, למטרות רצח בבני משפחה או בסביבה. להזכירכם, רצח האם הקשישה בבת ים, אירע אף הוא בידי בנה המאבטח.
מקרים אלו חייבים להדליק נורה אדומה במשרד הפנים וּבקרב חברות השמירה להחמיר קריטריונים לרישוי או למסירת נשק, כולל עריכת מבדקי אישיות וּכשירות נפשית מקיפים ויסודיים, החשובים לא פחות מבדיקת הכישורים הפיזיים. כמו-כן דרוש שיתוף פעולה ותיאום מלא בין רשויות הרווחה והחוק לגבי מניעת נשק מאנשים אלימים או חולי נפש מסוכנים. וּבא לציון גואל.
מי ישמור על השומרים?
למרבה הצער האמון הציבורי המעורער במערכת המשפטית לא צריך לחכות לתעמולת בחירות של ביבי בנוסח "אני זכאי". וזאת לא רק בגלל האקטיביזם והפוליטיזציה של בתי המשפט. לא פחות אשֵמה השחיתות הנחשפת יותר ויותר במערכת זו. עיין פרשת השופטת רות בן דוד, פרשת השוחד של השופטת גרטל שהייתה מועמדת ליוהמ"ש, ואיך לא, החלפת המסרונים הנודעת בין תובע לשופטת.
לכך יש להוסיף שופטים שמעדו ולא נשפטו בגלל קירבת משפחה, וכן הטרדת נשים של השופט יצחק כהן. גם עורכי דין רבים והמשטרה אינם נקיים בשני תחומים אלה. אז מי ישמור על השומרים נציגי החוק?
ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגיד הציבור הרחב?
הגזר והמקל
נכון עשה ביבי שירד מעץ הקדמת הבחירות. רוב העם לא רוצה בחירות מיותרות עכשיו, העולות לציבור משלם המיסים כ-2 מיליון (!) שקלים, ונובעות משיקולים פוליטיים ואישיים בלבד. יש לזכור שהציבור, החרד לגורל המדינה (חוץ ממחפשי האקשן, הרואים בבחירות תוכנית בידור), מעוניין במצע ענייני של המפלגות, ולא בקמפיינים שליליים, הנבנים מעלבונם של אחרים. אין ספק שהבחירה בביבי, המעניק לנו שלום וּפריחה כלכליים, כמו גם יציבות ביטחונית, היא הגיונית לא פחות מרגשית.
לעומת זאת, העיתונאי שהחליט לא לבחור בביבי בגלל עננת הפרשיות המרחפת מעל ראשו, דומה שהולך רגשית שבי אחר הלינץ' התקשורתי וּמשפט השדה, שנערך לראש הממשלה, מחוץ לכותלי בית המשפט, בשעה שמבחינה חוקית והגיונית האיש עדיין חף מכל פשע, כל עוד לא הוּכחה אשמתו. האם אין הדובר נופל לאותה מלכודת שנגדה התריע?
פסוקו
איווט - זעק חמאס
פוליטיקה וּשקרים - עיר הבדים
סטטוס: המדינה זה עני?
אלופת תוחלת החיים: רמת גֵן
ציוֹן נאור: ציוּן לגנאי
ריאלי: פינת מציאוּת
בקטנה
יש תקווה - מפלגת אורלי לוי: אור לי - לב לי
הופכים חלום לחלון הזדמנויות
אתה היועץ הגדול: הפוֹך אובד עצות לעובד עצות
הנשמה - עיר האורות