|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תגובה לראיון שנתן הסופר עמוס עוז ל"פוליטיקה" (ערוץ 1, 20.12.05)
|
... תשובה: "דווקא כאדם שמוכן ללכת לפשרה עם הפלשתינים, דווקא אנשים כמוני, חייבים לדרוש מהם שההסכמים יקוימו במלואם עד לתג האחרון... העם הפלשתיני הוא לא קטין, והוא לא מפגר, והוא לא טעון טיפוח. הוא קיבל עליו הסכם, וגם אישר אותו בהצבעה. הסעיף הראשון והמכריע בהסכם הזה הוא, שאנחנו לא נשלוט בהם, והם לא יהרגו אותנו. אנחנו כבר לא שולטים בהם, והם כן הורגים בנו. הם לא מקיימים את הסכם אוסלו. ערפאת צריך להוציא אל מחוץ לחוק את הארגונים שרוצחים ישראלים. אם הוא לא מוציא את הארגונים האלה מחוץ לחוק - הם לא מקיימים את הסכם אוסלו" (הסופר עמוס עוז. תוכנית "פופוליטיקה", הערוץ הראשון 25.2.96).
דן מרגלית: "האם לדעתך, ערפאת צריך לפרק את ארגוני הטרור גם במחיר מלחמת אחים"?
עמוס עוז: אם הם לא יכולים לספק את מה שהם התחייבו בהסכם - להסכם איתם אין ערך"... (פרופ' שלמה בן-עמי: אני שלם עם מה שאמר עמוס עוז...).
מה יש לדבר: מילים כדורבנות. ואם יורשה לי לתמצת את דבריו של חתן פרס "גתה", אז - אסור לנו להתקדם במסלול אוסלו!!! או בלשונו: "חייבים לדרוש מהם שההסכמים יקוימו במלואם עד התג ה א ח ר ו ן"... אני אגיד עוד פעם: "עד התג האחרון". ולמה הקשיחות הזאת עם הפלשתינים?: שימו לב לתשובה: מפני ש- "העם הפלשתיני הוא לא קטין, ולא מפגר, ולא טעון טיפוח". סוף ציטוט.
זה היה ב-1996. ומה חושב עמוס עוז היום? מי שראה את התוכנית "פוליטיקה" (הערוץ הראשון, 20.12.05), יכול היה לשמוע פנינים מפיו של הסופר שתמך ועזר בהפצת היתרונות מ"מסמך ז'נבה". בראיון שנתן לעיתונאי איתי לנדסברג, שמענו אותו אומר: "התרשמתי מאוד מפינוי עזה, אף כי אני הייתי מעדיף שזה יהיה חלק ממהלך מדיני דו-צדדי... מהבחינה הזו, שרון איגף אותי מהצד הבלתי צפוי, כשהוא נתן את עזה ללא תמורה... יש לי הפתעה והערכה למה שעשה שרון".
האיש שדיבר בנחרצות על קיום הסכם אוסלו "עד התג האחרון", וב-2003 תמך ב"הבנות ז'נבה" המבוססות על הדדיות, לא היה מסוגל לעמוד בפיתוי העקירה, אף שהיא נוגדת את העקרונות להם הטיף שלושים שנה, לאמור: "שטחים תמורת שלום". שרון מבחינתו, קיצר את הדרך לעקירת ישובים. אם ברק לא הצליח להגיע לגירוש מתנחלים דרך שלום אמיתי, יש "דרך בורמה". דווקא גיבור סאברה-ושתילה, הוא שמצא את שביל הקיצור.
גרוע מזה, הוא ורבים מחבריו לשמאל בטוחים שההינתקות ללא תמורה, מחלישה את אבו-מאזן, ומחזקת את החמאס. זה אותו ארגון טרור ששם לו למטרה סופית לחסל את ישראל. בינתיים, "מכינים" הפרשנים את אזרחי ישראל, ליותר טרור, במקומות שטרם ידענו. אז מי אמר שההינתקות התבצעה ללא תמורה? חיזוק הארגון החפץ בחיסול ישראל, הוא האימאימא של התמורה. אתם הבנתם את זה אשקלונים יקרים?
עמוס עוז הוא סופר חשוב שאין לו את הפריבילגיה - כך הוא בטוח - להסתגר בדלת אמות, ולכתוב ספרים. דאגתו לחברה ולעתיד המדינה, דוחקת בו זה עשרות בשנים להפיץ את האידיאולוגיה השמאלנית שלו. הוא מרואיין מרתק, מאגר הקונוטציות שלו עשיר, מה שהופך את ההאזנה לדבריו לתענוג. כשהוא מדבר, גם אם פה ושם הוא מחייך, הבעת פניו חמורת סבר. כשהוא "מתנבא", הגבות שלו מתקרבות זו לזו, ואינטונציה שלו רומזת, שהשכינה בוקעת מגרונו. מבחינת השמאל הוא נחשב ל"צופה פני עתיד". הנביא עמוס בשבילכם.
אלא שמבחינתם של השכנים שלנו, אלה שחולמים על פלשתין הגדולה, עמוס עוז הוא "מעוז אידיאולוגי" רב עוצמה, המפיץ רפיון. זה מסביר את התפשטות הנכונות להתקפל ולוותר על הדבר הכי חשוב - פירוק ארגוני הטרור! אנשים מסוגו, לא מסוגלים לומר לשכנים: "עד כאן, עכשיו כאסח"!
הפלשתינים יודעים: השמאל הישראלי אוהב לשחק בנדמה לי. תן להם שיחות שלום מתוקשרות שמסתיימות בטקסי חתימה, והם נטענים באנרגיות חדשות. אחרי זה, כמו בריטואל קבוע, ארגוני הטרור יוכיחו לנביא עמוס, באמצעות רצח יהודים - שהם "קטין מפגר, שטעון טיפוח". אין להם בעיה שרופסים מסוגו ידברו עליהם בהתנשאות. מה שחשוב הוא, להזיז את האידיאולוגיה של הרופסים - מצד שמאל, ימינה. למיינסטרים.
אחרי שהביאו את דברה של שדרות בכל העולם, הגיע תורה של אשקלון. בדיוק כמו שהזהירו היריבים מהימין. אלא שבמחוזותינו, הצודקים לעולם טועים, והטועים לעולם צודקים. ככה זה במדינה שכלבי השמירה שלה שומרים על קופסה המכילה אתרוג יקר, שעדנה ארבל קבעה, שהוא בכלל פגום...
|
|
הכותב הינו נברן בלתי נלאה בקלטות ועיתונים ישנים
|
|
| תאריך:
|
24/12/2005
|
|
|
עודכן:
|
24/12/2005
|
|
נרי אבנרי
|
|
|
"זוהי הכנסת המושמצת ביותר... יש חברי כנסת שהפכו אותה למשל ולשנינה, והדבר מסכן את הדמוקרטיה". כך הזהיר במסיבת עיתונאים לסיכום הקדנציה, יו"ר הכנסת ראובן ריבלין.
|
|
|
|
|
בימים אלה, ובעוד הסוקרים והדוגמים מלהטטים במספר המנדטים שייפלו ברישתן של המפלגות השונות, בבחירות לכנסת ה- 17, נערכות המפלגות לקביעת התקציב לבחירות שבפתח. היערכות זו צריכה להיעשות ברגישות ובאחריות. בניית תקציב שמרני עשויה לאפשר למפלגה לכלכל פעולותיה הכספיות בלא סיבוכים מיותרים. אחרי הכל, צריך לחשוב גם על היום שאחרי הבחירות. מאידך, בניית תקציב בחירות (למפלגה) לפי צפי למספר גדול יחסית של מנדטים, או במקרה חריג - לפי מספר דמיוני של מנדטים שיושגו, כביכול, עלול, כמעט בוודאות, לגרור את המפלגה לחובות גדולים. כזה הוא המקרה העומד בפנינו, הנוגע עתה למפלגת העבודה, כפי שנפרט להלן.
|
|
|
|
|
למרות שהימנעותו של מאיר שטרית בהצבעה על הסכמי אוסלו היוותה הכרזה רועמת שלו שהוא אינו אלא איש שמאל, לא הרחיק אותו הליכוד מתוכו כפי שעשה בעבר לחריגים דוגמת אריה נאור ומשה עמירב. יתכן שזה היה הסימן הראשון למפולת הערכית והאידיאולוגית שסופה שיתוף פעולה משפיל עם משפחת שרון ביישומו של מצע מרצ.
|
|
|
|
|
יתכן שאני מיושן, שמרן ולא מתחדש עם הזמן. לא משנה כיצד אמצב את עצמי, הפרסומאים והיחצ"נים, שמנהלים היום את המדינה, מעליבים את האינטליגנציה שלי ואת יכולתי המוכחת לקבל החלטות על סמך ניתוח קר והגיוני, הנתמך בעובדות שנלמדו, נותחו ועובדו לכלל השקפת עולם מובנית ומסודרת, שעל בסיסה אני יודע להחליט למשל, במי לבחור להנהיג את המדינה ואת מי מהנבחרים העלובים לסלק משורות הכנסת.
|
|
|
|
|
כמעט כולם אצלנו טוענים שהם אוהבים את הארץ, אבל רק חלקם מתנחמים על מה שרואות עינינו ושומעות אזנינו, באמירת חז"ל כי 'ארץ ישראל נקנית ביסורים'. חוששני שכל המתנחמים באמירה זו, כמו גם אוהבי הארץ שאינם מכירים אמירה זו, אינם מבחינים בין ארץ ישראל לבין מדינת ישראל; שכן לענ"ד היסורים באים עלינו משום שהחלפנו את ארץ ישראל במדינת ישראל.
|
|
|
|
|
