בדיוק היום הייתי שולח הביתה בבושת פנים את היועץ המשפטי לממשלה
אביחי מנדלבליט ואת פרקליט המדינה
שי ניצן. בלי פנסיה, בלי פיצויים, הביתה, פשוט הביתה.
אני ממליץ לכולנו לקרוא את
טורו של השר אופיר אקוניס במעריב על-פי הקישור. לא צריך להסכים עם השר בנוגע למדיניותו. מותר להיות בעד המינוי של הפרופסור הנכבד לתפקיד, ניתן להיות נגדו – השופטים עצמם, כפי שמצטט השר, לא שללו על-הסף את זכותו למנוע את המינוי מהשיקולים הערכיים שהנחו אותו. כן, זוהי שאלה של התנגשות ערכים,
חופש הביטוי,
חופש העיסוק, חוק יסוד הממשלה וסמכויות השר.
לשר יש דעה אחת, לפרופסור הנכבד יש דעה אחרת, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה סוברים כמו הפרופסור, אחלה. אבל לשר מותר שתהיה דעה אחרת. השר זכאי לליווי משפטי מקצועי, אשר עשוי להעלות את הסיכוי שדעתו אף תשכנע, וכך אף אמר בפירוש אחד השופטים. ומי שמונע מהשר את יומו בבית המשפט הם בריונים משפטיים, גברתנים המשתמשים בכוח שניתן להם על-מנת לשלול זכויות בסיס מאדם בין אם הוא שר ובין אם סנדלר.
והיום הם מונעים מהשר את יומו בבית המשפט. ומחר יגיע גם יומנו. חברים יקרים, מחר יגיע גם יומנו. מדינת ישראל, כאיש אחד, שמאל ימין, מזרח ומערב חייבת לצאת לרחובות בדרישה לשלוח את צמד האנשים האלה לפנסיה, ללא תשלומי פנסיה, ללא פיצויים, שומו שמים, ראו מה שכרון הכוח עושה לאנשים.
וכפי שפתחנו, ניתן אך לתמוה איך היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה דורכים בשתי רגליהם על זכותו הבסיסית של אדם להליך הוגן, ומונעים ממנו את יומו בבית המשפט. בושה, פשוט בושה, פשיטת רגל טוטאלית של מערכת המשפט הצדק בישראל, הנכנעת לבריונות של בכיריה.