רבים מדברים עלינו ומעטים עושים למען התערותינו בחברה הישראלית הוותיקה. משרד הקליטה והעליה וסוכנות היהודית יצאו בקמפיין תקשורתי, בכיכובם של כמה אנשים מיוצאי אתיופיה שהתבקשו לומר: "לא חשבתם שתראו אותי ,אז זהו, יש עוד רבים כמוני".
הספורטאי, ברוך דגו, הצליח בזכות עצמו והגיע להישגים מרשימים בענף הספורט בישראל. אבל לא נשכח לרגע שישנם אלפי ילדים שיושבים על הברזלים מחוסר מעש ואם יקבלו תמיכה ועידוד, גם הם יכולים להיות כמו ברוך דגו.
הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה והעלייה מנסים להציג, כביכול, הצלחות בקרב העדה האתיופית, בזכות תמיכתם הכספית וגם מנסים להראות לנו שגם לאנשים שחורים יש חוכמה ויכולת והנה הוכחה: שחורים הצליחו לפרוץ את חומות האוניברסיטאות והגיעו למעמד של עו"ד או דוקטרנטית וקיבלו דרגות גבוהות בצבא.
בשעה שמשודרות הפרסומות בטלוויזיה על 30 שנה עלייה מאתיופיה, מסתובבים הרבה ילדים בשכונות מצוקה ומחפשים עניין לניצול שעות הפנאי והם מוצאים בלית ברירה עיסוקי שוליים ומכאן הדרך הקלה להתדרדר לפשיעה ולסמים ולא חסרים בשכונה אנשים עבריינים כבדים שהשתלטו בקלות על ילדי העדה, תוך פיתוי בכסף ובהבטחות שווא.
הרבה גופים מדברים רבות על שהם עושים ימים ולילות בקידום העדה האתיופית ואני תוהה, איך זה שאין תוצאות ממשיות בשטח לפעילות שהם מדברים עליה בכל מפגש עם התורמים מחו"ל?
בשנת 1996 התקבלה ההחלטה בממשלה לקלוט מעל 52 עובדים בשירות המדינה ומה קרה עם החלטה? החלטות על שילוב העולים מאתיופיה בשוק העבודה ומתן העדפה מתקנת בקבלתם לשירות המדינה, מתקבלות אינספור פעמים בממשלות ישראל, אבל לא קמה עד עצם היום הזה, ממשלה שתבצע את ההחלטות.
צעירים שרכשו השכלה במוסדות אקדמים בישראל מתקשים למצוא את מקומם בשוק העבודה, זאת בגלל שהחברה בוחנת אותם על-פי הצבע העור ולא על-פי כישוריהם האישיים.
היום יותר מתמיד עדיף קשרים על פני כישורים. העולים מאתיופיה אין להם קרובים שהיו בעבר ח"כים, ראשי ממשלות ושרים ומנכ"לי הגופים הציבוריים, שיכולים להמליץ בעדם ולכן הם נשארים תמיד ברשימה ממתינה לפרויקטים זמניים ובמידה שיוקמו פרויקטים הקשורים לעולים מאתיופיה.
גם בקרב הקהילה עצמה לא חסרים עסקנים, שתוך דריסת הקהילה והשמטת היסטוריה, מוכנים לפועל לדיכוי הקהילה, כל עוד זה משרת את האינטרס האישי שלהם. מתי לאחרונה שמענו את אותם המועמדים מיוצאי אתיופיה במפלגות השונות נאבקים בגזרות החברתיות הקשות של הממשלה האחרונה?
זוהי הוכחה שכל ממסד יש לו את האתיופי שלו והוא יעשה את העבודה השחורה תמורת בצע כסף. 30 שנה קהילה לא מצליחה להתרומם חברתית וכלכלית, מישהו חייב לקחת אחריות על כישלון הקהילה.
למרבה הצער, אין גוף ציבור שאין לו פרויקט למען קידום העולים מאתיופיה. מושקעים המון משאבים כספים במימון הקהילות היהודיות, ואולם תוצאות אין, ורק דיבורים ושרטוטים ניתן למצוא.
קהילה שלמה צמאה לעשייה ולהתפתחות ומוכנה להתערות בחברה הישראלית, אבל בתוכנו ישנם אנשים שמהווים מוקש כישלון להתערות הזאת. למה להקים מרכזי למידה רק לעולים מאתיופיה? למה למנוע מעולים להתאבל על מות יקיריהם בביתם? למה לעולים מאתיופיה אסור לשמוח עם משפחתם בדירתם? למה מה שמותר לכלל אזרחי המדינה אסור ליהודי אתיופיה? למה יהודי מאתיופיה לא יכול להתחתן במועצה הדתית ביישובו? למה אקדמאים מיוצאי אתיופיה מיועדים רק לטפל בקהילה שלהם?
קהילות יהודיות בחו"ל תורמות בשנה מעל 60 מיליון דולר לטובת קידום העדה בכל תחומי החיים, מדוע הן לא תובעות הוכחות חותכות בשטח ומסתפקות בדוחות מזויפים שמוגשים להם על-ידי עסקנים למיניהם.
נראה שעולים מאתיופיה הם כלי לגיוס משאבים ואין עניין בשילובם בחברה הישראלית והטעמתם בשוק עבודה. יצירת שכונות מצוקה והקמת מינהלת ברשויות המקומיות אך ורק לעולים מאתיופיה, מעודדת את הנצחת התבדלות מהחברה הוותיקה ולא תתרום למניעת התדרדרות הנוער לפשיעה, סמים ואלכוהול.
כנראה נחכה עוד שנים רבות בתוך שכונות המצוקה ונמלא את בתי הסוהר מחוסר ברירה, עד שימצא מנהיג הגון שירצה לחולל מהפכה חברתית אמיתית ומעשית.
עד שימצא הגואל המיועד נמשיך לחיות באשליות ונבלע את מה שמכינים לנו הארגונים הציבורים ומוסדות המדינה ובלית ברירה נהיה המשרתים המשנים של קבלני העבודה בגינון וניקיון, אפילו שיש לנו השכלה אקדמית, כי את צבע העור לא נצליח לשנות לעולם.
