"כשהתותחים רועמים המוזות שותקות" אבל לא הפעם. מצטער מאוד אבל אני מסרב לשתף פעולה עם אלו הקוראים בעת הזאת להתייצבות מאחורי מנהיגנו הכושלים. אנחנו מחויבים להעמידם מול האמת, לומר להם נכשלתם ולתבוע מהם, כאן ועכשיו, יותר. אולמרט ופרץ נושאים באחריות למחדל שמצא ביטויו בחטיפת החייל בגבול עזה וחטיפת החיילים בגבול הלבנון. הם חוליה נוספת בשלשלת של הנושאים באחריות למחדל הביטחוני הגדול ביותר מאז המחדל שהוביל לתוצאות הקשות של מלחמת יום כיפור.
באוזנינו עדיין מהדהדות הצהרותיהם של השר דאז יוסי ביילין וראש הממשלה אהוד ברק עת הובילו לנסיגת הכוחות הישראלים מלבנון אל הקו הסגול. אני זוכר את האיומים הקשים שהפנו כלפי מי שיעז לירות כדור אחד יחיד לכיוון ישראל משטחה של לבנון לאחר ההתייצבות שלנו על הגבול הבינלאומי. אבל החיזבאללה העמיד את כושר ההרתעה שלנו ואת מנהיגנו באין ספור מבחני רצינות, כאשר פעם אחר פעם תקף משטחה של לבנון. הוא העמיד אותנו במבחנים ואנחנו כשלנו.
המודל הזה חזר על עצמו גם בתקופתו של הארי השואג, איש המלחמה, ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. לכולנו זכורים היטב איומיו על אלו שיעזור לירות ולו כדור יחיד לעבר שכונת גילה בירושלים. איים והתלהם, הועמד במבחן ונכשל.
כך המשכנו עם אותו המודל בדרכנו דרומה אל גבול עזה. ערב ההינתקות הרעים קולו, של ראש הממשלה שרון דאז, שאיים כי אחת יהיה דינה של עזה ואחת יהיה דינם של המחבלים, אם לאחר ההינתקות, יהיה מי שיעז ליזום פעולות תוקפניות כנגד חיילי מדינת ישראל ואזרחיה משטחה של עזה. אלפי פצמ"רים וקאסמים נורו מאז והמנהיגות כשלה בתגובתה כל פעם מחדש, או שמא אין הפצמ"רים והקסאמים הנורים על שדרות אשקלון והסביבה מהווים פעולות איבה בעיני מנהיגנו.
זהו הרקע ואלו הם הביטויים למחדל המתמשך שהביא לשחיקת כושר ההרתעה של מדינת ישראל אל מול אויביה. המציאות והמחדל הוסתרו מאיתנו. קשר של שתיקה מתמשך של המערכת הפוליטית והתקשורת. קשר של שתיקה שהמציאות ביקעה.
לפתע, לאחר חטיפתו של גלעד שליט, הולכים ומתעצמים הביטויים והפרסומים לגודלו של מחדל ההינתקות החד-צדדית שיזמו שרון, פרס ואולמרט ולתנאים הנוחים שיצרו שם להתפתחות והתעצמות ארגוני הטרור והצטיידותם בנשק אסטרטגי. עכשיו ברור כי ההינתקות החד-צדדית הייתה גורם מכריע בהתעצמות החמאס ועליית קרנו בעיני הפלשתינים.
עכשיו לאחר פעולת החטיפה השנייה של חיילנו בגבול הצפון, הולכות ומתבררות העובדות, הולך ומתברר גודלו ועוצמתו של המחדל של "מנהיגנו" שאפשרו את התנאים להתפתחותו והתעצמותו של החיזבאללה, ממש מעבר לגדר מול עיננו. כיצד ולמה הפך לכוח צבאי חזק ומיומן ומצויד, כוח שמונה עתה אלפי חיילים, צבא של ממש. עכשיו מתגלה המחדל, עכשיו מתבררת הרשלנות או שמא היו עסוקים מדי בגזילת וחלוקת כבשת הרש. עכשיו נחשף הפחד שלהם להחליט ולעשות מעשה מחייב. ועל-מנת לכסות על הפחד והרשלנות הם המציאו פטנט, הם הסבירו לנו כי "העוצמה" טמונה במדיניות ההבלגה.
בעשור האחרון אפשרה המנהיגות הישראלית, הפוליטית והצבאית, לנאסראללה, בסיוע אירני וסורי, להתייצב על גדר המערכת ולבנות מוצבים, לאסוף מודיעין, לספח את דרום לבנון למדינת החיזבאלה, לגייס ולאמן אלפי מחבלים ומתאבדים, לצבור נשק, משוריינים, טילי נ.ט. קטיושות המסכנות את אזרחי מדינת ישראל מגבול הלבנון ועד פאתי ת"א, לחטוף את חיילי צה"ל, לירות על מוצבי צה"ל וישובי הצפון. ומנהיגנו הרופסים מנגד, משחקים אותה "גבר", ממשיכים לנבוח ולאיים איומי סרק ולזעוק "תפסו אותי" ובפועל לא עושים מעשה אמיתי. דמנו גועש, דם בנינו ניגר, כבודנו הלאומי נרמס ונאסראללה צוחק ומגחך ומבחינתו בצדק.
אנחנו אשמים בצמיחתה של מנהיגות הרופסת והמסואבת שמרוכזת באינטרסים הצרים שלה ושל שולחיה מקרב האליטות. אנחנו הביצה בה צמחו. אנחנו אשמים בקיומה של מנהיגות כושלת קצרת רואי ששחקה עד דק את העם בישראל ואת כושר ההרתעה של צה"ל. אנחנו אשמים כי נטשנו את המעורבות במגרש הפוליטי לפחות טובים שבינינו, בחרנו בהם והפקדנו את איכות חיינו וביטחוננו בידיהם.
ניסיון העבר עם המנהיגות הזאת שלנו איננו מבשר טובות לגבי העתיד. יש לי את הרושם שהמודל יחזור על עצמו גם הפעם. שוב ההר, של קריאות המלחמה של הבוקר, יוליד מחר עכבר. שוב יבצעו כאילו פעולות ויתקשרו אותם היטב כמורפין לאזרחי המדינה. אני תפילה שאתבדה אבל...
"דור הנפילים" הניח את היסודות והתשתית למדיניות הישראלית ולעצם קיומנו כאן. היד האחת אוחזת בענף של זית ומושטת לשלום והיד האחרת אגרוף של ברזל. האם אחרי "דור הנפילים" אנו עדים לעידן "דור הנפלים"? האם פני הדור כפני מנהיגיו שצימח?
הכיצד זה שדווקא אצלנו אנו סובלים מתופעת הקיבעון המנהיגותי, הכיצד זה שאצלנו הדרג הפוליטי, המדיני לעולם ומעולם לא נושא באמת באחריות למחדליו. הכיצד זה קורה שבמקרה הטוב לקיחת אחריות מסתכמת רק במס השפתיים והבל הפה ובמשחק הכיסאות המוזיקליים?
לסיום, אני תפילה ותחנונים ליושב במרומים, יחד עם כל אזרחי המדינה כי למרות המנהיגות הרופסת והכושלת שלנו, יארע הנס ובננו החטופים ישובו במהרה לגבולם ולחיק משפחתם. אמן!
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
