מי לא היה שם בועידה - צעדת גאוות הממשלה לטובת הגליל. נשמע לי אפילו טוב בימים אלה בהם כל כובד המשקל נתון לבעיות בטחון המדינה.
ראש הממשלה, המשנה לראש הממשלה, יו"ר הסוכנות היהודית, שר האוצר, שרת החינוך, ח"כים, בכירי המשק - מנכ"לי משרדי ממשלה, מנהלי המכללות האקדמיות באזור, מנהלי בתי החולים, ראשי רשויות מהצפון שכללו את כל המיגזרים - יהודי, ערבי, בדואי ודרוזי.
לכאורה - כל מה ומי שצריך בשביל לענות על השאלה - כיצד ניתן לדאוג לפיתוח הגליל ביום שאחרי המלחמה. האמת - כבר ממש לא מעניין אותי איזה יום זה כיוון שכל פעם קוראים לזה בשם אחר.
ציפיתי לראות איזו בשורה תגיע מכל בעלי החליפות שאמרו נכון - אתם צודקים אנחנו נותנים קדימות לנגב ולגליל. הסיסמאות הנבובות - תעסוקה הולכת עם חינוך, צריך להקים מכון מחקר, אוניברסיטה שתשמר את המוחות המבריקים שלנו כאן, המכללות עושות עבודה מצויינת - עד התואר ואז כולם מסתלקים או למרכז הארץ או מעבר לים.
כל אחד מהם ידע לספר באיזו מסירות ונחישות הם דואגים לנו אנשי הגליל, אנשי הפריפריה - ואני רוצה לשאול את כל המכובדים - מה עם הכבישים האדומים והתאורה, מה עם בתי החולים המשוועים למיגון ולשיפור בציוד. רשויות מקומיות שעובדיהן לא מקבלים שכר מזה מספר חודשים. עסקים קטנים ובינוניים המתקשים לשמור על עצמאותם?
וגולת הכותרת - מה כולם עושים על-מנת לאפשר תעסוקה הולמת באזור מבלי לנסוע כל יום למרכז. מה עם תעסוקה מגוונת שתתן מענה להייטק וללאוו-טק לתעשיה ולתיירות.
כולם יצאו בהצהרות חד-משמעיות כי הבעיה איננה כסף. ראש הממשלה הבטיח וחזר ואמר מספר פעמים כסף איננו הבעיה! הסוכנות היהודית מתפארת שגייסה 400 מיליון דולר - מהעולם היהודי לטובת האוכלוסיה היהודית והערבית הצפון. פרס הודיע שגייס 4 מיליארד דולר. נשמע כאילו ממחר כל רשות וכל תושב בצפון ימצא תעסוקה ופתרון לכל מחסורו.
בבית חולים בנהרייה קיימת מחלקה לטיפול בילדים אוטיסטים ומוגבלויות קשות. המחלקה עומדת להיסגר. האם זוהי תמונת המצב אותה קיבלתי בועידה?...
היום (23.11.2006) מתקיימת הצבעה בכנסת למען המשך שידורי החדשות בפריפריה. הכלי הטלוויזיוני היחידי המשרת אותנו בצפון - חדשות הוט - עומד להיסגר. בהצבעה המתקיימת בכנסת מתעקשים פקידי אוצר על העובדה שאין כסף, אבל רה"מ הבטיח לי בועידה שכסף הוא לא הבעיה.
אז מה אם כן הבעיה האמיתית שמישהו יסביר לי. מיצאתי בתחושה קשה שעוד פעם עבדו עלי.התפאורה והכיבוד ממש היו לעניין. אפילו האווירה היתה של רצון טוב, אבל אגיד לכם את האמת - חזרתי לילדי בתחושה קשה ומאכזבת - המלך עירום והגבירים ממשיכים לשמן את המערכת!