עבירות של אלימות גובות מחיר כבד מהקורבנות שעברו חוויה קשה וכן מהקרובים להם. אך המחיר אינו רגשי בלבד, מדובר בהוצאה כלכלית גדולה מצדם של גורמים רבים ובעיקר מקורבן העבירה עצמה. פרופ' אורי ינאי מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים, בחן לראשונה את מצבם של נפגעי אלימות תוך שימת דגש על ההיבט של עלויות כלכליות. במחקר נבחנו שלוש קבוצות: נשים שנפגעו מאלימות והן שוהות במקלט לנשים מוכות, שארי בני אדם שנפגעו מרצח ונפגעי עבירה אלימה.
נפגעי עבירות אלימות נאלצים להתמודד עם עלויות גבוהות בעקבות הפגיעה בהם; הטיפול הרפואי בגוף ובנפש גורם לנזקים כספיים וגם לאובדן שכר והכנסה. הנפגעים מתבקשים גם לשתף פעולה עם המשטרה ורשויות החוק והמשפט, דבר הדורש זמן רב והוצאות שאין עליהן פיצוי.
פרופ' ינאי ערך מחקר בו ראיין נשים מוכות בטווח גילאים 22-65. רוב הנשים שרואיינו עברו פגיעות גופניות ונפשיות קשות וחלקן באו ממשפחות לא מבוססות. בנוסף לכך, נשים אלו נמצאות מלכתחילה בקבוצת הכנסה נמוכה וההוצאות שלהן כתוצאה מהאלימות הן רבות: הוצאות רפואיות, הפסד בשל הפסקת עבודה, הוצאות על מגורים חלופיים, הוצאות בשל המעבר למקלט ועל הילדים שהובאו אליו, נזק לרכוש, תשלום החובות של בן הזוג המכה והוצאות משפטיות. מעגלים אלו של הוצאות כספיות גובים מהאישה הנפגעת עשרות אלפי שקלים.
על אף ההוצאות הרבות של נשים מוכות, משפחתן לא תמיד מתגייסת לעזרתן, "לעיתים המשפחה היא הגורם שממנו האישה נמלטת ולפיכך ספק אם היא תסייע לה," טוען פרופ' ינאי, ומוסיף: "המשפחה לעיתים לא מעוניינת להתערב במה שהיא תופסת כ'עניין אישי' בין בני הזוג", אך ישנה סיבה נוספת, "הרקע הסוציו-אקונומי הנמוך של המשפחות אינו מאפשר הענקת סיוע של ממש או שהן מחליטות לא לסייע בתקווה שהאישה תחזור לביתה".
עד היום לא קיימת בישראל תוכנית למימון, סיוע ופיצוי לנפגעי אלימות. העדר סיוע כזה בולט במיוחד לאור קיומו של "חוק זכויות נפגעי עבירה" שנחקק בשנת 2001 ומבטיח זכויות הגנה לנפגעי אלימות, אך לא משתתף בהוצאות שנגרמו עקב העבירה ובעטיה. פרופ' ינאי קורא לממשלה לסייע לנפגעים השונים, בעיקר לאחר ששיתפו פעולה עם רשויות החוק והמשפט.
עבירות אלימות מהוות נטל כלכלי על המדינה, חברות הביטוח וגופים נוספים: מחקר אנגלי מצא כי רצח "עולה" מיליון לירות שטרלינג ותקיפה אלימה "מחירה" כ-19,000 לירות שטרלינג.
המחיר הממוצע לכל פגיעה מינית בארה"ב הוא 87,000 דולר. רק אחוז אחד מסכום זה נועד לטיפול רפואי בנפגע, 3 אחוזים מיועדים לטיפול נפשי והפסד הכנסה, ואילו 94 אחוזים מיוחסים לעלויות הנגזרות מפגיעה באיכות החיים, בדפוסי העבודה, הקניות, הבילוי של מי שנפגעו מעבירה זו. מי שמשלם את רוב ההוצאות עבור נזקים אלה הם נפגעי הפשיעה ובני משפחותיהם.
