בסרט "רוח שקד" שהוקרן לפני מספר שבועות בערוץ 1 העידו לוחמי הסיירת, כי אחרי הפסקת-האש בתום קרבות ששת הימים הם הרגו, בפיקודו של פואד בן-אליעזר מפקד "שקד" דאז, כ-250 חיילים מצרים. חיילים שברובם היו חסרי ישע - ללא נשק, צמאים ומורעבים.
הבוקר (25.4.07) התראיין פואד בגלי-צהל, בין השאר בנושא זה. הוא סיפר כי קיבל הוראה "ללכת ולנקות את השטח", ההוראה ניתנה (לא במישרין) על-ידי הרמטכ"ל דאז יצחק רבין. לדבריו, לוחמי שקד "לא ירו במי שהרים ידיים"; "היו שם לוחמים מצרים עם נשק שאיימו על חיילנו".
הפרשה חמורה מכדי שניתן לטאטא אותה מתחת לשטיח, גם אם המצרים ירפו מהנושא - ולא משנה בהקשר זה, איך נהגו המצרים כלפי שבויינו בהזדמנויות שונות. דרושה חקירה ממלכתית וגלויה שתברר האם הייתה שם לחימה בחיילים חמושים, מקובלת ולגיטימית - או אירע טבח שאחראי לו מי שמכהן היום כשר בכיר בממשלת ישראל.
אם אומנם בוצע הרג מצרים, אחרי הפסקת-האש כאשר לא סיכנו כלל את חיילינו; אם הם נורו כברווזים במטווח (ואל יוסק מדבריי, שאני מצדד בהרג ברווזים), ובהקשר זה לא משנה האם נלקחו בשבי, או האם הרימו ידיים - אסור לנו לעבור על כך לסדר היום. אסור לנו, כי אין להשלים עם מעשיי רצח שבוצעו על-ידי חיילי צה"ל, שליחיי המדינה; אסור לנו, כי בכך נותנים לאויבינו לגיטימציה (בפועל, גם אם לא פורמלית) לעולל כזאת לחיילינו - וללא ספק יהיו להם עוד הזדמנויות לכך.
פואד עצמו צריך להיות ראשון דורשי החקירה, שהרי אם הוא חף מכל אחריות כטענתו, היא תנקה אותו מכתם נורא שדבק בו שלא באשמתו.
אך אם יימצא כי נעשה מעשה התועבה, וכי פואד אחראי לו - הוא חייב לפרוש מיידית מכל פעילות ציבורית, בהנחה שאין אפשרות להעמידו על כך לדין עקב התיישנות.
די לנו בשרים מושחתים, מקבלי שוחד וגונבים מהקופה הציבורית עליה הופקדו. אין להשלים עם כך שיכהן בממשלתנו גם רוצח המוני.
