דמו בנפשכם שחתן פרס נובל הפרופסור ישראל אומן, היה פעיל בתנועת "שלום עכשיו", או שותפו של אורי אבנרי ב"גוש שלום". הוא היה הופך באחת ליקיר התקשורת, עמוס עוז וא.ב יהושע היו הופכים לנושאי כליו ועושים אותו לאדמו"ר שלהם. מחרחרי השלום היו מתאבקים בעפר רגליו, ועורכי העיתונים היו משכימים לפתחו ומראיינים אותו על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן. שמו היה מתנוסס בראש רשימת החותמים על עצומות השלום המתפרסמות מדי פעם בעיתון לאנשים "חושבים".
אמנון אברמוביץ' היה מצטט אותו בשקיקה, ולונדון את קרשנבאום היו מתחרים ביניהם מי יצוק מים על ידיו. אולם הגורל חמד לו לצון, וזיכה חובש כיפה עטור זקן לבן בפרס נובל, ורחמנא ליצלן הוא אינו מחסידי המזרח התיכון החדש, השלום בכל מחיר, ההבלגה והמחוות.
לכן לא ייפלא הדבר שהתקשורת "השפויה" מתעלמת ממנו, ואינה מחזרת אחריו כדי לשמוע מה יש לו לומר לנו בנושאים המדירים שינה מעינינו.
מי הוא בכלל האיש התימהוני הזה שזכה בפרס נובל בתורת המשחקים, ומה זה בכלל, במה הוא משחק, במונופול, אולי בפוקר?מי הוא האיש המוזר הזה לעומת להקת הפרשנים מטעם והלשעברים למיניהם, הנשלפים מדי פעם מן הארון, זחוחי דעת ונפוחים בחשיבות עצמית על אקרן הטלוויזיה, מוכיחים בשער, כשהמכנה המשותף לדבריהם שממשלות ישראל אינן עושות דיין כדי לרצות את הפלשתינים, הם החלשים ולכן יש להלעיטם במחוות, ישראל היא האשמה העיקרית בכאוס המתרחש היום בעזה. כשם שלא השכלנו בעבר לחזק את ערפאת, כן עתה אנחנו מחלישים את יורשו אבו-מאזן, איש השלום הידוע, נערץ הקווארטט ו"חובבי" ציון בעולם.
והנה הפלא ופלא, ממש לא יאמן, העיתון הנפוץ ביותר במדינה, שעורכיו לא התאוששו עדיין מהלם לידתה של חמאסטן. אלה שלעגו לאזהרותיהם של רואי השחורות ומחרחרי המלחמה, שעיניהם טחו מראות את המושבה האירנית הקמה 5 דקות מאשקלון, הם שהחליטו בחולשת דעת רגעית, לשמוע מה בפיו של פרופ' ישראל אומן, בימים טרופים אלה. אולם כצפוי, חתן פרס נובל לא זכה לכבוד הראוי לאישיות במעמדו, ולכן הואילו להקדיש לשיחה עמו 200 מילה בלבד(המאמר הזה הוא בן 480 מילה), כשמתחרים בו עוד 8 מרואיינים.
ולגופו של עניין, מה אומר לנו האיש החכם הזה: הוא קרא לנו "קודם כל לטפל בעצמנו... מה שקורה בעזה הוא תוצאה של מדיניות כושלת ותבוסתנית של מדינת ישראל ב-15 השנים האחרונות... זו מדיניות שתביא לסופה של מדינת ישראל. זו לא רק מדיניות. זה הלך מחשבה תבוסתני. צועקים כל היום 'שלום שלום' ו'מחוות מחוות'. עושים ויתורים והתנתקויות ומגרשים מתיישבים. כל אלה משיגים בסופו של דבר את המטרה ההפוכה". לדבריו אין כאן משבר מנהיגות, המשבר הוא של כולנו, אנחנו העם שבחר במנהיגיו!!!
כך אומר לנו חתן פרס נובל, ובמקום שדבריו יודפסו באותיות קידוש לבנה בעמוד הראשון של העיתון, הם מוצנעים אי שם בפינה נידחת בעמוד 9.
אינני מבקש שיאמצו את תפיסת עולמו של חתן פרס נובל שלנו, אלא לפחות לפרסמה במקום הראוי לה בכל אמצעי התקשורת. יש לראיין את האיש הנכבד הזה להזמינו למשל ולו פעם אחת ל"מועצת החכמים" של ערוץ-10, היש חשש שמא יפגע ביוקרתם של משתתפיה, האם חכמתו נופלת מזו של טומי לפיד או אמנון דנקנר למשל. אולם להוותנו איש כמוהו פסול לעדות, ולכן אנחנו נראים כפי שאנו נראים...
