שתי מודעות פרסם בעיתון הארץ הגוש הממאיר שפועל בתוכנו, שתיהן ביום אחד, ביום שישי שעבר. באחת מואשמת ישראל ב"חיסול ילדים, בשוד אדמות ובזריעת הרס וחורבן". השנייה היא מודעת אבל על מותם של שלושה ילדים בבית-חנון, "שחייהם הצעירים נגדעו מירי צה"ל".
מודעות השיטנה השבועיות של "גוש שלום" בראשות אורי אבנרי מוכרות היטב לקוראי הארץ. הן ממוקמות במקום קבוע, כחלק ממנת הארס הקבועה שמקבלים מנויי העיתון מדי יום שישי. הפעם נוספה מודעת האבל הנ"ל, בעקבות העובדה, הנכונה כשלעצמה, ששלושה ילדים פלשתינים נהרגו כאשר חיילי צה"ל פעלו נגד משגרי קסאמים ופצמ"רים.
צה"ל, כזכור, הביע התנצלות על מות ילדי משפחת גזאל, תוך ציון שהאחריות מוטלת על הטרוריסטים בני עמם, שבמתכוון פועלים נגד ישראל מתוך שטח מאוכלס באזרחים תמימים (או לא תמימים). את "גוש שלום", המגוייס לשירות תעמולת האויב, האמת אינה מעניינת. העיקר להפיץ עלילות כזב על ישראל ולהאשים את קורבנות הטרור בתוקפנות וברצחנות.
קשה להבין את פשר ההתנצלות הצה"לית בכל פעם שילדים, זקנים או נשים, נפגעים מ"אש כוחותינו", במסגרת המאמץ הלא-יעיל לסכל את תוקפנות ה"חמאס" ושאר ארגוני הטרור. כאשר טרור פועל ולא במקרה מתוך ריכוזי אוכלוסיה, כאשר משגרים מוצבים בפאתי עזה או בתוככי בית חנון - שם גם יימצאו מפעיליהם. לשם תכוון אש צה"ל, בין אם מטנקים ובין אם ממסוקים.
לרשות צה"ל עומד כיום ציוד מודיעיני משוכלל מאוד לאיתור תנועה של כל מחבל וכל טרוריסט, לפני, בעת ולאחר פעולה. האש הצה"לית היא אכן ממוקדת, מכוונת אל הפושעים עצמם. אין שום כוונה לפגוע במי שאינו נוטל חלק בטרור. מנגד, הטרוריסטים "מזמינים" נפגעים בצידם, כדי לעורר עליהם את רחמי העולם ותומכיהם בקרבנו.
מצב בלתי-נסבל זה עלול לחזור על עצמו ביו"ש. לכל ברור היום, כי השלום שמחכה שם לישראל, אם וכאשר תיסוג לקווי 67, בין באופן חד-צדדי ובין בהסכם, הוא השלום שמייחל לו "גוש שלום", "שלום" כדוגמת זה שיש לנו בגבול הרצועה.
אם יצא לנו דבר מה חיובי מן הבריחה מלבנון ומן ההינתקות מחבל עזה, הרי זו התובנה, שבנסיגה מוחלטת לא תשיג ישראל אפילו יום אחד של שקט. המתקפה הפרועה, האש חסרת הבחנה, הנמשכת יום יום מתוככי הרצועה שבשליטת ה"חמאס", תהיה חמורה פי כמה כאשר תיפתח עלינו הרעה מטול-כרם ומקלקיליה. נקל לשער מה תהיה אז תגובת תושבי כפר-סבא, רעננה ופתח-תקווה.
ילדים וחפים-מפשע אחרים בצד הפלשתיני, ביהודה ושומרון, ישלמו את מחיר התוקפנות האלימה של ארגוני הטרור האיסלאמיים, כאשר צה"ל ייאלץ להשיב לאויב כגמולו ולשבור את זרועו. הרבה מודעות אבל יפרסם אז "גוש שלום" הבוגדני. יצטרפו אליו אירגונים שמאלנים קיקיוניים נוספים, שיפרסמו מודעות-שקר אנטי-ישראליות ואנטי-צה"ליות בהארץ.
דוברי צה"ל, הרחמניים בני רחמנים, יתנצלו לעתים קרובות. אבל מדוע? מדוע ולמה להתנצל? יש דובר חדש לצה"ל. מדוע שלא יפעיל דוברות לוחמנית שתודיע חד-משמעית, כי במותם של שלושת הילדים מבית-חנון, כמו במותם של חפים-מפשע אחרים, האשם הוא אחד - הרצחנות הפלשתינית, והיא בלבד. אין לצה"ל מה להתנצל ועל מה להצטער.
לעומת ירי התגובה הישראלי, הממוקד, השקול, המתחשב - הפלשתינים משגרים את טיליהם היישר ללב האוכלוסיה האזרחית במערב הנגב. לא במקרה שיגרו מטח טילים כבד לשדרות מיד עם פתיחת שנת הלימודים. השמחה תפרוץ ברחובות עזה ורפיח כאשר טיל יפול ח"ו על בית ספר או גן ילדים, וילדים ישראלים ייהרגו. זה עלול לקרות בקרוב. אולי אז סוף סוף גם תחול התעוררות בצד שלנו, בממשלת ישראל אובדת-העצות ובדעת-הקהל האדישה.
גם אצלנו, מתברר, כמו אצל הפלשתינים משחקים בחיי ילדים כברולטה. אין מקנים להם ביטחון ראוי - ולא על-ידי מיגון כי אם על-ידי יציאה לעומק השטח הפלשתיני והנחתת מכה מכאיבה ביותר על הרצועה חסרת הרסן. כן, גם חפים-מפשע רבים ישלמו את המחיר.
"גוש שלום" עצמו כמובן ממלא פיו מים לנוכח התוקפנות הנמשכת זה שבע שנים נגד יישובי מערב הנגב. מה לו ולמראות הפעוטות המבוהלים, החשים בשארית כוחותיהם הדלים לתפוס מחסה בעוד קריאות "שחר אדום" בוקעות מן הרמקולים? לדידו של השמאל הקיצוני התמהוני, זה לא ניסיון מכוון לחיסול ילדים, זה לא הרס וחורבן, זה לא ירי שנועד להרוג כמה שיותר ישראלים ולשמח פלשתינים.
הגיע הזמן להקיא מתוכנו את ה"גוש" הזה, לשקול להוציאו אל מחוץ לחוק, להטיל עליו חרם טוטאלי.
