השאלה הנ"ל נידונה בת"א 003739/04 מופיד גמיל שחאדה נ' רומן מוזליוב בפני כבוד השופט זיאד סאלח. ביום 7.3.03 אירעה תאונת דרכים בה היו מעורבים רכב התובע שניזוק קשות וכן רכב, אשר היה נהוג ע"י הנתבע ושהיה בבעלות חברת השכרת רכב.
בכתב התביעה נטען כי האחריות הבלעדית לתאונה רובצת על הנתבע אשר חצה צומת ברמזור אדום כאשר מנגד התובע חצה אותו צומת ברמזור ירוק ועקב כך אירעה התאונה.
לפיכך, עתר התובע וביקש לחייב את הנהג ואת חברת ההשכרה ביחד ולחוד בתשלום נזקיו בסך של 25,210 ש"ח בצירוף הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד.
עוד נטען בכתב התביעה, כי חבותה של חברת ההשכרה לפצות את התובע בגין נזקיו היא בין היתר מכוח צו מצרכים ושירותים "הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב" תשמ"ד 1985, סעיף 68 לחוק חוזה ביטוח וכן סעיף 63 לפקודת הנזיקין.
חברת ההשכרה הגישה כתב הגנה מטעמה, בה אישרה כי אכן הינה חברת השכרת כלי רכב וכי היא הבעלים של רכב ההשכרה אך טענה, כי אין בכך כדי לחייבה לפצות את התובע בגין נזקיו. לטענתה, השכירה את רכב ההשכרה לאחד בשם סרגיי גולדשטיין ואין לה מידע מי נהג ברכב. לכן, ביקשה לדחות את התביעה נגדה.
המחלוקת בין הצדדים היתה בשאלה מהו הדין כאשר נזק נגרם ע"י רכב ההשכרה כשהוא אינו נהוג ע"י שוכר הרכב אלא על-ידי אחר מטעמו, זאת, כשלמעשה חברת ההשכרה היא כעין מבטחת שוכר הרכב כך שאם הנזק היה נגרם ע"י שוכר הרכב ובכפוף לאחריותו של אותו שוכר רכב עפ"י דין, היא הייתה חייבת לפצות את התובע בגין הנזק שאירע.
דיון המחלוקת
מחומר הראיות עלה כי חברת ההשכרה השכירה את רכב ההשכרה לאדם ששמו סרגיי גולדשטיין לתקופה בין 7.2.03 עד 9.3.03,ואילוואילו התאונה אירעה ביום 7.3.03 כאשר הרכב היה נהוג ע"י מוזליוב רומן, הנתבע.
לא היתה מחלוקת על כך שחברת ההשכרה לא ביטחה את רכב ההשכרה כמתחייב מחובתה ע"פ סעיפים 19(7) ו- 40(א) לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב) תשמ"ה -1985.ו
זאת, כאשר על-פי חקיקת המשנה הנ"ל תנאי להשכרת רכב הוא עשיית ביטוח לאותו רכב להנחת דעתו של המפקח על הביטוח.
על-פי כב' השופט זיאד סלאח, משלא נעשה ביטוח כמתחייב לא ניתן לדעת היקף תחולת הביטוח ובאיזה מקרים המבטחת הינה פטורה מלשלם תגמולים לצד ג' שניזוק כתוצאה מהשימוש ברכב ההשכרה, ולפיכך אין מקום לקבל טענה אפשרית של חברת ההשכרה על פיה היא פטורה מלשלם פיצויים לצד ג' שניזוק כתוצאה מהשימוש ברכב ההשכרה בגין הפרת תנאי פוליסת ביטוח שלא קיימת.
יש לציין כי בין חברת ההשכרה לבין שוכר הרכב נעשה הסכם שכירות, אשר כולל בחובו גם כיסוי ביטוחי של חברת ההשכרה לכל נזק שנגרם לצד ג' כתוצאה מהשימוש ברכב תוך קביעה כי הפרת השוכר לתנאי הסכם השכירות תגרום להיפטר מחובת פיצוי. בסעיף 2.2 לאותו הסכם צויין כי השוכר לא יהיה רשאי למכור ו/או להעביר ו/או להשכיר ו/או ליתן זכות שימוש לאחרים ברכב.
אמנם יכולה להשמע הטענה כי השוכר הפר הסכם השכירות בכך שהירשה לנהג אחר, הנתבע, לנהוג ברכב ובכך הפר את הסכם השכירות.
אך יחד עם זאת, אותה הפרה אינה יכולה להושיע את חברת ההשכרה ולפטור אותה מחובת פיצוי צד ג' וזאת ממספר טעמים:
ראשית, סעיף 19 (7) לצו הפיקוח על המצרכים הנ"ל מחייב עשיית ביטוח להנחת דעתו של המפקח על הביטוח. בעניינו לא נטען ולא הוכח כי אותו כיסוי ביטוחי שניתן בהסכם השכירות הינו להנחת דעתו של המפקח על הביטוח.
שנית, אם מדובר בהפרה של השוכר להסכם השכירות, מדובר בהפרה קלה ולא יסודית. לא נטען כי הנהג ברכב לא היה מורשה נהיגה או שהוא נהג ברכב שלא ברשות השוכר.
כמו כן, ציין כב' השופט זיאד סלאח כי ניתן להעלות על הדעת מקרים בהם תופטר חברת ההשכרה מחובת הפיצוי במקרה של הפרת יסודית להסכם השכירות כגון: ששוכר הרכב מסר את הרכב לנהיגה של בלתי מורשה לנהוג או מקרים אחרים בהם הנזק נגרם ללא כל קשר לשימוש השוכר או כאשר הוא נגנב.
לפיכך, לאור כך שלא הוכח כי חברת ההשכרה ביטחה את הרכב להנחת דעתו של המפקח על ביטוח ולאור כך שחברת ההשכרה הפרה את חובתה על-פי צו פיקוח על המצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב) תשמ"ה - 1985-השופט קיבל את התביעה וחייב את חברת ההשכרה, הדדית עם חיוב הנתבע, לשלם לתובע סך של 20,000 ש"חבצירוף ריבית והפרשי הצמדה החל מיום 07.03.03 ועד ליום התשלום בפועל.
