קצת היסטוריה: לידתה של מדיניות ההעדפה המתקנת החלה באמצע שנות ה-60 בארה"ב על-ידי צו של הנשיא ג'ונסון, עקב האפליה של אוכלוסיית הכושים, אשר מעמדם היה נחות מצד הלבנים, שמנעו מהם כל זכויות אזרח. מאז תפסה דוקטרינה זו את חשיבותה, כמו בקהילייה הבינלאומית גם בישראל, למרות חילוקי הדעות הקיימים מאז בקהילייה המשפטית, בעניין זה.
מסופר על תלמיד חכם וגאון בתורה, שהלך לקבל הסמכה מאחד מגאוני המאה הקודמת. לאחר בחינה מדוקדקת אצל הרב, ראה זה כי הרב עדיין מתלבט לתת לו את ההסמכה המתבקשת. לשאלתו, ענה לו הרב: כי אומנם הוא בקיא בארבעת חלקי השולחן ערוך ובנושאי כליה, אך אינו יכול להסמיכו, כי חסר לו את ה"חלק החמישי" - חלק החכמה, שם נבחנת חכמתו וידענותו כאדם.
ישנם רגעים בחיי האומה, שבהם לא צועדים רק לפי החוקים היבשים, כי אם יש לפעול לפי צו השעה. כאן יש להפעיל את ה"חלק החמישי", או כמאמר הפתגם: "אל תהיה צודק, היה חכם". זה נכון בחיים, זה נכון בראש ובראשונה להנהגת האומה.
ישנן אוכלוסיות בציבוריות שלנו, הזקוקות לסיוע מיוחד במתן תמריצים לשילובם, להחזרתם ארצה, ולהצלחתן בקליטה בחברה: ציבור העולים. מצד אחר, יש הציבור החרדי, אשר לצד העמלים בתורה ש"תורתם אומנותם", משגר בשנים האחרונות אלפים מטובי בניו ובנותיו אל המגזר הציבורי.
יש חשיבות רבה בעת הזאת, בהכנת פרויקטים מיוחדים להתפתחותם ולהשתלבותם של החרדים בחברה הישראלית בצורה רחבה וטובה יותר. (גם אם מדובר בחלק מציבור החרדי).
הממשלה צריכה לפעול ביתר שאת לגבי שתי אוכלוסיות אלה. בייחוד כי הפעלת דוקטרינת ההעדפה המתקנת כלפיהן, תשליך לטובה על כלל האוכלוסיה.
לאחרונה עדים אנו לנשירה באחוזים גבוהים של יהדות חבר העמים אל ארץ מוצאם, דבר שלא הכרנו בעבר מעודנו. עובדה שצריכה להדליק נורה אדמה. האם מישהו בדק על מה ולמה זה קרה לנו, בניגוד לעבר?
ברור לי שיש להרים את רוח העם, הדאוב והכאוב ממילא, לקחת בחשבון את מצוקותיהם של העולים וליישם פתרונות הלכה למעשה. יש להשקיע משאבים גבוהים בחיזוקם ובעידודם, וכן בכלכלתם, בתעסוקתם, ובהשבת כבודם האבוד. לרווחתם, לרווחת כולנו. אולי יש לנו ללמוד מנשיא רוסיה ולדימיר פוטין בעניין זה, שקיבל בראשית דרכו כמנהיג מדינה שסבלה מפצצה חברתית מתקתקת והביא אותה לשגשוג, לרווחה כלכלית ולאמון הציבור בכלכלת רוסיה באחוזים ניכרים ומשמעותיים.
באותו אופן אנו עדים בשנים האחרונות למגמה של אלפים מציבור החרדי, גברים ונשים, המשתלבים לעבודה במקצועות בשוק החופשי. עורכי דין, רואה חשבון, היי-טקיסטים, עיתונאים ועוד. לצד קצב גידולו הטבעי של המגזר (6 אחוזים מדי שנה), גדלים גם צרכי קיומו. כמה חברות כוח אדם כבר מתפרנסות ממנו בכבוד.
עובדה היא שרק לאחרונה התפרסם סקר, לפיו רוב מוחלט של הציבור החרדי מבין העובדים במגזר הכללי (החילוני), אינו מרוצה ממקום עבודתו.
על ממשלת ישראל להוביל יוזמות, לעבוד ראשית כל על הדרך המעשית והאסטרטגית ליישומה של דוקטרינת ההעדפה המתקנת כלפי אוכלוסיות חשובות אלה, כאשר הבסיס ליישומה הוא צורך בהידברות ובהסכמה מצד גדולי התורה ומנהיגי הדור שליט"א מצד אחד, וראשי העולים בארץ מצד שני.
לעניות דעתי, כפי שמכיר היטב את שתי האוכלוסיות - העולים והחרדים - אם לא נשפר את מצבם תתגלגל לפתחנו פצצה חברתית מתקתקת. קשיי העלייה וההסתגלות, משליכים על הפערים הקיימים בינם לבין האוכלוסיות הוותיקות - דבר המביא לאלימות ולהתדרדרות חברתית - ואם הציבור החרדי, הגדל מדי שנה בקצב מהיר ואשר שואף לעבוד במקצועות חופשיים, לא יתקבל באהדה ובעזרה - הוא יחווה תסכול קשה ואנו נפסיד הזדמנות כחברה.
אנו זקוקים לחברה ערכית, איכותית, שיש בה גשר של ממש בין חלקי העם. גם אם לא נגיע ל"אחידות" בעם, "אחדות" חשוב להשיג.
