אהוד אולמרט שוב הצליח להרוויח כמה חודשים של חסד. מקורביו עולצים. הודעתו הפומבית על שלקה בסרטן הערמונית ליכדה את השורות, גם בקדימה. אפילו חלק מחברי הכנסת שהתנגדו לו, כמו אביגדור יצחקי, שומרים עכשיו על שתיקה. אבל לא להרבה זמן. סקרים פנימיים שנערכו מגלים: אולמרט זוכה להתחשבות, בשל מחלתו, אבל התמיכה בו לא עלתה באופן משמעותי.
אולמרט ובני משפחתו דואגים, ובצדק, ממחלתו. גידול מיקרוסקופי, קרא לזאת אולמרט, בעוד שמידע רפואי בדבר המחלה מלמד, כי היא טומנת בחובה סיכונים לא פשוטים. עם זאת, סביר להניח שראש הממשלה ייהנה מהטיפול הטוב ביותר שקיים בישראל ובעולם. לפי עדותו ועדות רופאיו, סיכוייו להירפא הינם מלאים. לדידו, הוא מתפקד כרגיל, ולאחר שינותח (כנראה בדצמבר) הוא יוכל לשוב תוך כמה שעות לתפקידו.
אולמרט ואנשיו מטעים את הציבור, בטיעון כי מדובר בנבצרות של כמה שעות בלבד - לזמן הניתוח שנעשה בהרדמה וההתאוששות ממנו - בעוד שהאמת היא שמנותח יכול לשוב לתפקוד סביר רק בחלוף יום-יומיים, לפחות. סוגיה זו טעונה ליבון ובירור, ואולי גם תיקוני חקיקה, כדי למנוע מצב שבו החולה - במקרה זה אולמרט - הוא זה שייקבע מתי נבצר ממנו מלמלא את תפקידו; ומכוח זאת, מתי יועבר שרביט ניהול המדינה לידי ממלא-מקומו, היא ציפי לבני.
סרטן הערמונית אינו המחלה העיקרית של אולמרט. מחלתו העיקרית - זו שתביא לקיצו הפוליטי, היא מחלת השחיתות. מבחינה זו, אולמרט לקה במחלה סופנית שאין לה מרפא. שורשי המחלה נטועים בו כל-כך חזק, עוד מימים עברו. סרטן השחיתות תקף את גופו ואיכל כל שריר בריא בגופו, עד כדי כך שאולמרט עצמו מוגבל ביכולתו להבחין בין טוב לרע, בין כשר למסריח, ובין פעולה לגיטימית לעבירה פלילית.
בשבועות הקרובים יגבר העניין בשחיתות של אולמרט. המשטרה עומדת להגיש את ממצאיה בפרשת הפרטת לאומי. אלה מצביעים על עבריינות קשה. בשתי הפרשות האחרות - פרשת כרמיה ופרשת מרכז ההשקעות, יחל מצעד העדים, וזאת לאחר הכנות מרובות מצד צוותי החקירה. הכנות אלה כללו איסוף החומר, למידתו וביצוע צעדים נוספים.
עם גידול מקרוסקופי או בלעדיו - אולמרט לא יאריך ימים בתפקידו כראש ממשלה. החקירות, שיבוצעו לעקירת סרטן השחיתות שפשט בגופו, יביאו לקיצו הפוליטי. ההערכה שלי: כשיאלץ להתפטר מתפקידו, וזה יקרה במרוצת 2008, הוא ינמק/יתרץ זאת באותו גידול מיקרוסקופי. כך או כך, ראש ממשלה מושחת יאלץ להתפטר. המאבק בשחיתות רק ילך ויתעצם, עם או בלי עיתונאים-לוחמים מדומים כמו אילנה דיין. וזו הבשורה הטובה מהסרטן של אולמרט.