לפני כחמישים שנה זה התפתח כשיגעון, לאחר שאיסורי העישון גמרו את הסיגריות. מישהו מקולומביה פיתח ספריי להדברה נגד יתושים בשם כיף 300. אומנם היו בשוק שיטות נוספות להשמדת יתושים, אך בשונה משאר החומרים, ריחו של הכיף 300 היה נעים במיוחד, ואנשים שנשמו אותו הפכו לרגועים וחיוך של הנאה התפשט על פניהם.
השימוש בחומר התפשט כשריפה במכלי דלק והטכניקה היתה פשוטה להפליא. נוטלים את הספריי, מרססים, ולאחר מכן מכניסים את הראש לתוך הענן ונושמים מלוא אפיים. התחושה היתה בעננים. יש כמה שהתעצבנו שגם אחרים מסוגלים לשאוף את הספריי שלהם, אך לא היתה ברירה. מי שרצה לחוש את החווייה במלוא העוצמה, שילם.
היה זה ממש תענוג, ובכל מקום הורגש הריח המשכר. בעבודה, במעליות, בכיתות הלימוד, במסדרונות שלפני חדרי לידה ואפילו רופאים בחדרי ניתוח. בפרסומות נראו זוגות צעירים, אוהבים ומחייכים, כיצד הם מפזרים תרסיס באוויר, דוחפים את הראש ומתנשקים בתוך הענן. כמובן שהיו כמה שניסו לומר שזה מציק להם או שהטיפות נופלות על האוכל והבגדים ושיפסיקו, אך מי בכלל שם לב אליהם.
אלא שכמו בכל סיפור מוצלח, הצרות הופיעו מכיוון בלתי צפוי. בכפר צרפתי קטן שבו הרבו במיוחד להשתמש בכיף 300 ואף בכיף 900, הבחינו שבעצם, בתוך שנתיים שלוש, רבע מהם מתו ומחציתם הפכו למוגבלים. אומנם הכומר המקומי אמר שזה בגלל שהם לא התפללו מספיק, אך סטאז'ר לרפואה, בנו של ראש הכפר, התעקש לבצע בדיקת חומרים.
בבדיקה התברר שמדובר בחומר הדברה נגד יתושים, אבל את זה בעצם הרי ידעו כולם. מה שהפתיע היה שבניגוד לפרסומים המרגיעים החומר ממש הורג את היתושים והם מתים כמו זבובים. בדיקות נוספות קבעו שהיתושים לא מתים מטביעה, אלא מפגיעה במערכת העצבים, שהופכת גם בני אדם המשתמשים בחומר לנכים וחולי סרטן ואף למתים. עוד הסתבר שמפעלי הכיף הכניסו חומרי הדברה בכמויות מוגזמות כדי שהמשתמשים יתמכרו.
ההמשך הרי ידוע לכל. המתנגדים הרימו ראש (כמו שהיה אז עם הסיגריות) ונחקקו חוקים נגד השימוש בכיף וכל מפיצי התרסיסים סולקו לרחוב. לאחרונה, פנה אזרח כיפני לבג"צ בעתירה נגד החקיקה בהתבססו על "חוק יסוד: תנו לי להרוג את עצמי" והוסיף, "הכל עלי!! אני גם אשלם את ההוצאות לאשפוז במחלקה האונקולוגית ולא אקח מאומה על חשבון סל הבריאות לרכישת תרופות". לא נותר אלא להמתין לתוצאות הדיונים בבג"צ.
ראה באותו נושא
פיגוע עישון.
