בזמן שרוב הציבור בישראל חושב שלא ייצא שום דבר משמעותי מוועידת אנאפוליס המתוכננת - בשדרות ובנגב המערבי, השלכותיה של אנאפוליס כבר מורגשות.
לפי דובר צה"ל - מתחילת חודש נובמבר, 2007, עד היום, שוגרו 110 קסאמים ומרגמות לעבר שדרות והנגב המערבי. 180,000 ישראלים- כולל אשקלון, נתיבות, ולמעלה מ-20 קיבוצים ומושבים, חיים תחת ירי הקסאמים והמרגמות על בסיס יומיומי מאז ההינתקות באוגוסט 2005, מצרים מסייעת להברחת אמצעי לחימה ותחמושת- תחת ציר פלדלפי.
חמאס מתארגן ובונה לעצמו צבא מאומן שמונה כ-13,000 חיילים שרובם עברו אימון מיוחד באירן. באותו הזמן, אלפי קטיושות מוכנות לירי לעבר ישראל.
לאחרונה פורסם סרטון וידאו המראה את ירי הפצמ"רים שנורים מבתי-ספר של האו"ם- אונרא, מתוך הנחה כי ארגוני הטרור מכירים ברגישות של ישראל בפגיעה בחפים מפשע.
קצין מודיעין בכיר בצה"ל אמר כי: "ארגוני טרור פלשתיניים, ממשיכים להתעלל באוכלוסיה האזרחית בעזה, כאשר יוזמים מתקפות נגד ישראל בקרבתם של האזרחים... הם לא חושבים פעמיים לשגר את הקסאמים בקרבת מקום הומה אדם, אפילו כשהם יודעים במודע שהם מסכנים את האוכלוסיה האזרחית החפה מפשע" - אמר הקצין.
קצין בכיר מחיל האוויר ציין כי רק 3 אחוזים מפגיעות צה"ל במשגרי הקאסם יכולים לפגוע משום ש-97 האחוזים הנותרים נמצאים בסביבת אוכלוסיה אזרחית.
צה"ל לא מנסה להרוג או ללכוד את ראשי ארגוני הטרור שנותנים הוראות מפורשות על המשך ירי הקאסמים לעבר ישראל. "מרכז תקשורת שדרות" בדק עם גורם בכיר בצבא - "מדוע הצבא אינו מחסל או לוכד את ראשי ארגוני הטרור, שפועלים מבחוץ,כמו שצה"ל עשה באביב 2004 כאשר ראשי החמאס - יאסין וראנטיסי חוסלו?"
הקצין השיב במילה אחת- " אנאפוליס".
כל עוד ישראל מנהלת משא-ומתן, צה"ל לא יכנס לעזה- אפילו אם זה מדובר בראשי ארגוני הטרור. מדיניות ההבלגה מייצגת את המשך דרישתה של מזכירת המדינה האמריקנית- קונדליסה רייס, בדיוק לפני שנה, שלא להיכנס לעזה.
לתושבי שדרות והנגב המערבי אין אירוניה בתזמון של ועידת השלום המתוכננת באנאפוליס ב-26 וב-27 בנובמבר, כי בדיוק באותו תאריך לפני שנה, נחתם הסכם הפסקת אש בין חמאס לישראל שעמד בתוקף עד ה-15 במאי השנה, הסכם שנחתם ביוזמת מזכירת המדינה קונדוליזה רייס. בזמן הפסקת אש זו שוגרו למעלה מ-300 רקטות קאסם מעזה לכיוון ישראל. השגריר האמריקני בירך את היוזמה, באומרו שלא היו הרוגים בזמן הפסקת האש.
מעניין יהיה לראות מה ארה"ב היתה עושה אילו 'באפלו' או 'אל-פאסו' היו תחת ירי טילים - ללא הרוגים.
"נזקים פיזיים אתה יכול לראות, את הצלקת בלב-לא ניתן לראות"-את המשפט הזה אמרה לי אסנת בן חיים בבוקר שאחרי שביתה ספג פגיעה ישירה של קאסם, היא מתארת לי איך בנה בן ה-6 עמד במטבח ואכל כריך ושתי דקות לאחר מכן באותה נקודה, פגע הטיל. הילד לא נהרג, אבל אוסנת קיבלה טיפול רפואי כנפגעת טראומה.
מי היה מאמין שבמדינת ישראל שמציינת השנה 60 שנות עצמאות, לוחשים אבות את קידוש ליל השבת על-מנת לשמוע את מערכת הכריזה- 'צבע-אדום', ולאחר מכן יהיו להם 15 שניות בלבד לתפוס מחסה "להיות עם חופשי בארצנו".
לפני 34 שנים, בשבוע הזה, ראש ממשלת ישראל הראשון, חלוץ הנגב, דוד בן-גוריון הלך לעולמו. ראש הממשלה אהוד אולמרט נסע לשדה בוקר לעמוד על קברו, והוא לא חשב לבקר בחמש הקהילות בנגב שהיו תחת ירי קסאמים ומרגמות בלילה שלפני, למחרת אמרה לי מרילין טימסית שרכבה נשרף בעקבות נפילת הטיל שהיא כבר לא מצפה מאף אחד שיעשה משהו למענם,
למען תושבי שדרות "היום ראש הממשלה עבר פה לאזכרה של בן-גוריון, והוא לא יכל לבדוק מה קורה עם האנשים בשדרות, כי יותר חשוב לו לבקר אדם שמת מלהציל אנשים חיים שלא ימותו". אם בן-גוריון היה רואה את ישראל שלא מוכנה לפעול מתוך הגנה עצמית, היה מתהפך בקברו...
בכל פעם שאני שומע את השריקה, אני בטוח שהקסאם מגיע ישר אלי... איך המרגש? אחרי 15 חודשים לחיות בשדרות, לחוות 2,000 קסאמים נורים מעזה לכיוון ביתי החדש בשדרות, מתרגל לשגרה לקום בבוקר עם שעון מעורר קולקטיבי, מצפה שהקסאם הראשון ייפול, מתי שהוא בשעות הבוקר, או בדרך למכללה, בדרך לבנק, לשוק- תמיד מחפש מקלט שימצא בקרבת מקום.
העיר תלויה לחלוטין במערכת אזעקה חשמלית שמאפשרת 15 שניות (לפעמים פחות) לרוץ אל נפשותינו. פעם אחת היה חוסר אונים מוחלטת בעיר, כאשר קסאם הפיל את החשמל וקסאמים התחילו ליפול ללא התראה.
מקלטים פזורים בכול רחבי העיר, במקומות ציבוריים, תחנות אוטובוס, אזור השוק, הספרייה, מגרש הכדורגל, בתי-ספר וגני-שעשועים.
אני מתעורר באמצע השינה, משוכנע ששמעתי את ה'צבע האדום'. נושם בשקט כאשר הלב פועם בחוזקה, סופר לאחור בראש, מקשיב לדממה המצמררת, מחכה לשמוע שריקה, שניות אחר כך פיצוץ... שמיעת הפיצוץ ניתנת כבר להערכה - היכן נפל הטיל, בתוך העיר או מחוצה לה. אני רק מקווה שזה לא לידי.
בשבועות האחרונים היינו עדים לנפילת קסאם סמוך למעון ילדים עם צרכים מיוחדים, כאשר הילדים היו בתוך המעון. הקסאם התפוצץ בחצר של זקן חולה סרטן, אנו צופים בו בזמן שמתפנה - בגמגומים ובבכי. קסאם נופל בשכונת הקווקאזים, היכן שאין לתושבים מקלט שניתן לרוץ אליו, קסאם מתפוצץ ליד סבתא מרוקאית, שבוכה בייאוש - "זה לא חיים!"
משפחת שושן ישנים כבר למעלה משנה בסלון המשפחתי עם חמשת ילדיהם, מכיוון שאין להם מספיק זמן לרדת במדרגות ולהגיע למרחב מוגן.
מתוך שיחה עם ח"כ שי חרמש, מכפר עזה בספטמבר האחרון - "זהו עניין של זמן עד שטיל יפגע פגיעה ישירה בכיתה, או במשפחה - ישבור את כול הסטטיסטיקות - וזה יצית את כל האש במזרח התיכון"
מפקד בחיל האוויר אמר: "העוצמה האמיתית והכוח שלנו הם- בעוצמה המוסרית" - בזמן שרייס מבכה בתקשורת על הכבוד הרמוס של הפלשתינים, זהו בדיוק מה שנלקח מהקהילות הישראליות בנגב המערבי"
כן, אחרי אנאפוליס, צה"ל יכנס לעזה.
התקשורת תתעד את הגופות של האמהות הפלשתיניות ואת ילדיהם ששימשו כ"מגן אנושי" של ארגוני הטרור. האו"ם יגנה את ישראל ואנחנו נתבקש להזיל דמעה על המשבר ההומניטרי בעזה.
אבל המשבר ההומניטרי. היהודי. האמיתי נמצא בתוכנו - בנגב.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
