הצעת החוק שהעלו מספר חברי כנסת לביטול הבחינה הפסיכומטרית אינה מפתיעה, ומצטרפת לשורה ארוכה של הצעות חוק דומות שהוגשו על שולחן הכנסת בשנים האחרונות. הרצון העז לביטול הבחינה הפסיכומטרית נסמך על שני בסיסים עקריים: מחד, קידום הנגישות להשכלה גבוהה לכלל שכבות האוכלוסיה, בדגש על תושבי הפריפריה. מאידך, התנהלות מכוני ההכנה לבחינה הפסיכומטרית - התנהלות חסרת מודעות צרכנית/חברתית, אשר יצרה מציאות בלתי נסבלת של מחירים מופקעים, תקנונים שאינם עומדים בסטנדרטים צרכניים בסיסיים, דמי ביטול שערורייתיים ואלפי תלונות מצד התלמידים.
השאיפה לקידום הנגישות להשכלה גבוהה והבטחת שוויון הזדמנויות לכלל שכבות האוכלוסיה הינה ראויה ומבורכת. השכלה גבוהה מהווה כלי מרכזי לצמצום פערים בחברה ונושא קידום הנגישות חייב להמשיך ולהיות בראש מעייניהם של נבחרי הציבור בישראל, כמו גם החברה כולה. עם זאת, אל לנו מלהסתמך על ביטול הבחינה הפסיכומטרית כמתכון פלא לקידום הנגישות. להיפך!
ביטול הבחינה כשלעצמו לא יוסיף ולו מקום אחד לרפואה בפקולטות השונות. מספר התלמידים במוסדות להשכלה גבוהה היה וישאר כמעט זהה עם או בלי בחינת הפסיכומטרי. אולם הנגישות – אותה נגישות שעליה מדברים חברי הכנסת הנכבדים, תיפגע. בשנים 2001-2002 כבר נעשה ניסיון לבטל את חובת הבחינה הפסיכומטרית, כתנאי קבלה ללימודים גבוהים, תוך מתן אפשרות קבלה על סמך ציוני הבגרות בלבד. בדיוק כפי שמוצע כיום. תוצאות הביטול היו חד-משמעיות: לא רק שביטול הפסיכומטרי לא הביא לקידום הנגישות להשכלה, אלא אף פגע בה!
הנתונים הראו באופן מובהק, כי הסתמכות על ציוני הבגרות בלבד, רק מגבירה את הפער החברתי ולא מקטינה אותו. ציוני הבגרות, כפי שמשתקפים בנתוני משרד החינוך, מצביעים על פער עצום לטובת האזורים המבוססים, פער אשר דווקא הבחינה הפסיכומטרית, בניגוד לדעה הרווחת, היא המאזנת אותו. החינוך האפור, השיעורים הפרטיים, הנגישות לטכנולוגיה מתקדמת, המודעות לחשיבות הלימודים והרקע המשפחתי התומך, הבטיחו את הפער שרק דחק את רגלי הצעירים מהפריפריה ממגדל השן האקדמי. לא פלא אם כך, כי בתום שנה אחת בלבד, הוחזרה חובת הבחינה הפסיכומטרית.
הפתרון האמיתי, אינו מצוי בביטול הבחינה, אלא ברפורמה דו-ראשית:
1. הקצאת משאבים מטעם המדינה להוספת מקומות לימוד במוסדות להשכלה גבוהה.
2. שינוי מקיף וכולל של ענף הפסיכומטרי בישראל.
במקביל להצעת החוק לביטול הבחינה, הגיש ח"כ סילבן שלום הצעת חוק לשינוי מבנה הפיקוח על הבחינה ועל מכוני הפסיכומטרי - הצעה מצויינת הנתמכת ע"י ארגונים ציבוריים, תלמידים ומספר מכוני פסיכומטרי.
התחום הפסיכומטרי בישראל חייב לעבור שינויים מקיפים, אשר באים לידי ביטוי היטב בהצעת החוק של ח"כ שלום: הפחתה של מחירי הקורסים; חיוב הענקת מלגות לימודים מטעם כל מכון בהתאם לקריטריונים סוציו-אקונומיים ואחרים (כנהוג במוסדות להשכלה גבוהה); מתן קורס חוזר חינם (ולא קורס חוזר באלפי שקלים נוספים על התשלום לקורס המקורי); קביעת תקנונים המפרטים את חובות התלמיד מחד אך גם את התחייבויות המכון לתלמיד מאידך; הפחתה ניכרת בעלויות דמי הביטול הדרקוניים; מענה מיידי למצוקות ותלונות תלמידים וכיו"ב.
פרט לכך, הבחינה הפסיכומטרית עצמה חייבת להיות "שקופה" ונתונה לביקורת, בדומה לבחינות ההסמכה ללשכת עורכי הדין, בחינות הבגרות ובחינות אחרות. שקיפות הבחינה ופרסומה בסמוך לעריכתה, תפחית מ"מקדם הפחד" ממנה, תאפשר ניתוח והבנת הטעויות ואף תספק אפשרות ערעור שחסומה היום למעשה בפני התלמיד וכיוצ"ב.
ביטול הבחינה הפסיכומטרית הוא פתרון קל אשר יביא למצב בלתי אפשרי. הביטול יגרום לתגובות שרשרת אשר יגרמו לטלטלה ול"שפיכת התינוק עם המים". את הרפורמה צריך לעשות בחוכמה. מדובר בשינוי דרמטי, אשר חייב לבוא בהקדם ולהיערך בשיתוף כלל הנוגעים בדבר: משרד החינוך, ועדת החינוך של הכנסת, מוסדות ההשכלה הגבוהה, המכונים והתלמידים עצמם.
רק רפורמה משולבת תביא לפתרון הרעות החולות הקיימות בתחום ובסופו של דבר להסרת חלק ניכר מן המכשולים העומדים כיום בדרכם של הצעירים לרכישת השכלה גבוהה, תוך שמירה על רמתה של מערכת ההשכלה הגבוהה.
