הספין של בשאר

אירן נמצאת בתנופה אסטרטגית במזה"ת. זרועותיה נוחלות הצלחה אחר הצלחה בעירק, לבנון ובעזה. כרגע לא נראה שניתן לעצור את דרכה של אירן לגרעין אלא בפעולה אלימה, שאין מי שיבצע אותה. נראה שלחופש הפעולה האירני יש אופק לפחות עד שהמשטר הבא בארה"ב יתעשת. אין שום הסבר אסטרטגי להחלטה, כביכול, של סוריה לקפוץ מהעגלה האירנית.

חשיבותה של רמת הגולן לסוריה נובעת רק מעצם העובדה שהיא בידנו. סוריה גיבשה ומגבשת את הנרטיב הלאומי ואת הצדקת הקיום של המשטר סביב החזרת הגולן. הגולן בידיים סוריות יאבד, בתוך זמן קצר, את משמעותו. ככל שאירן מתעצמת וארה"ב מגמגמת - התמורה האסטרטגית של סוריה מתהליך משמעותי עם ישראל היא שלילית. לכן יכול אולמרט להציע את הגולן כולו ולצבור נקודות בדעת הקהל העולמית כי לסוריה ממילא אין כרגע שום עניין אסטרטגי לקפוץ מהעגלה האירנית השועטת קדימה. רק השבוע השלימה סוריה, בסיוע אירני, את השתלטותה מחדש על לבנון. מה כבר יכולה ישראל להציע באמת לסוריה.

את ההסבר לפרסום המגעים "לשלום" עם סוריה אפשר כנראה למצוא במישור הטקטי. מהרגע שיושב המשבר בלבנון הסוגייה הראשונה על שולחן ממשלת לבנון החדשה היא הסמכת בית הדין הבינלאומי, שהקמתו אושרה כבר במועצת הביטחון של האו"ם ב-30.05.2007, לשפיטת החשודים ברצח רפיק חרירי בבירות ב-14.02.2005. המשפט עלול, בעיניים סוריות להוליך את העקבות לארמון הנשיאות הסורית. אומנם יש כעת לחיזבאללה, בעקבות ההסכמה שהושגה בקטר שעות מספר לפני הפרסום המשותף הסורי-ישראלי-טורקי של התהליך, יכולת וטו להכשיל את המהלך אלא שהכשלתו בלבנון עלולה לגרור צעדים צרפתיים ואמריקנים קשים נגד סוריה.

אפשר להניח שתהליך שלום מדומה מול ישראל הוא צעד מנע אפקטיבי נגד כל אפשרות כזו. אפשר כבר לשמוע במסדרונות משרדי החוץ של צרפת וארה"ב שסנקציות, בעת שסוריה מוכנה לתהליך עם ישראל, עלולות לדחוק את סוריה חזרה לחיק ציר הרשע למרות שהיא מעולם לא עזבה אותו. הפרסום הסורי יביא כנראה לקבורת חמור את פרשת רצח חרירי כמו גם של עוד עשרות פוליטיקאים אנטי סורים בלבנון. אפשר לראות בפרסום שלב בתהליך העיכול של לבנון ממדינה עצמאית לגרורה סורית.

פעמיים הילכה עלינו התקשורת הישראלית אימים והבטיחה לנו נקמה איומה של החיזבאללה לחיסולו של עימאד מורנייה בדמשק ב-12.02.2008. אחרי שלא חסכו מאיתנו שום תסריט אימים אפשרי נשכח הנושא והתקשורת, כדרכה, שעטה להקצין עד טירוף את הנושא הבא. התקשורת הישראלית כנראה כבר שכחה מהנושא אבל החיזבאללה עדיין רוקח את מזימתו במחשכים. ישראל איימה במפורש על דמשק שסוריה תחשב באחראית שותפה לכל מגה-פיגוע רב נפגעים ובהחלט עלולה לשאת בתוצאות. אין להניח שבעידן של "מגעים לשלום" יהין איזה קבינט ישראלי לאשר פגיעה כל שהיא בסוריה, אפילו יהיו ההוכחות למעורבות סורית ברורות. הרי השאיפה להפסקת אש עם החמאס, ולחיזוקו של אבו מאזן גוזרים עלינו איפוק מתמשך, על גבול התמוה, אל מול עזה. אפשר וצריך לראות בפרסום המשולש צעד מנע אפקטיבי נגד ישראל מכל הסתבכות שהחיזבאללה עלול ליצור לנו. מי שרוצה יכול גם להסיק שלסורים כבר יש ידיעה מסוימת על תוכניות החיזבאללה העתידיות.

לפרסום המשולש של המגעים עם סוריה, למרות העיתוי, אין שום קשר עם מצבו של ראש הממשלה שלנו. כולו ספין מבית היוצר של בשאר אסד. השלום עם סוריה, בסופו של יום, כרוך בשאלה היחידה האם יהיה או לא יהיה לאירן נשק גרעיני. כל עוד היא חותרת לנשק גרעיני באין מפריע השלום עם סוריה הוא חלום באספמיא וכר נרחב לתעלולי התקשורת.