|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
נאמנות מוטבת ונאמנות מיועדת
|
התקנות החדשות מאפשרות בנאמנות תושבי ישראל לייחס את הכנסת הנאמן לנהנים תושבי חוץ במקרה שיש כאלו, כך שיראו את חלק ההכנסה האמור כאילו הופק בידם ולא בידי יחיד תושב ישראל
|
במסגרת תיקון 147 לפקודת מס הכנסה, אשר נכנס לתוקפו ביום 1.1.06, הוסף על-ידי המחוקק פרק שלם העוסק במיסוי נאמנויות בישראל. במסגרת פרק זה, נקבעו על-ידי המחוקק ארבעה סוגי נאמנויות: "נאמנות יוצר תושב חוץ", "נאמנות לפי צוואה", "נאמנות נהנה תושב חוץ" ו"נאמנות תושבי ישראל". בהתאם להוראות הפקודה, החיוב במס יעשה בהתאם לסוג הנאמנות.
ביום 8.5.2008 אושרו על-ידי ועדת הכספים של הכנסת שתי תקנות אשר עניינן נאמנויות. האחת, תקנות מס הכנסה (הוראות לעניין תיקון שומת הכנסת הנאמן וקביעת רווח הון בידיו בעקבות חלוקה לנהנה תושב חוץ), התשס"ח- 2008 והשנייה, תקנות מס הכנסה (ייעוד הכנסה לנהנה יחיד תושב חוץ וקביעת רווח הון בנאמנות מיועדת), התשס"ח- 2008 (להלן: "התקנות החדשות").
בתקנות החדשות נקבעו שתי סוגי נאמנויות נוספות, מעבר לאלה הקיימות בפקודה – "נאמנות מוטבת" ו-"נאמנות מיועדת", אשר לכל אחת מהן ישנה הגדרה מפורטת בתקנות החדשות. אחד החידושים בתקנות הינו שבעוד שקודם לתיקונן, בנאמנות תושבי ישראל (נאמנות שבמועד יצירתה יוצר אחד לפחות ונהנה אחד לפחות בה היו תושבי ישראל וכן בשנת המס היה יוצר אחד או נהנה אחד לפחות בה תושבי ישראל), ראו את הכנסת הנאמן כהכנסתו של יוצר הנאמנות, התקנות החדשות מאפשרות בנאמנות תושבי ישראל לייחס את הכנסת הנאמן לנהנים תושבי חוץ במקרה שיש כאלו, כך שיראו את חלק ההכנסה האמור כאילו הופק בידם ולא בידי יחיד תושב ישראל, בכפוף לסייגים הקבועים בתקנות החדשות.
חשיבות התקנות החדשות מתעצמת נוכח העובדה שנקבע שהן יחולו רטרואקטיבית החל מיום 1.1.2006, המועד שבו, כאמור, התווסף על-ידי המחוקק פרק מיסוי הנאמנויות לפקודה.
|
|
הכותבים הינם שותפים במשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי - עורכי דין ונוטריון, המתמחה במשפט מסחרי ומיסויי.
|
|
| תאריך:
|
01/06/2008
|
|
|
עודכן:
|
01/06/2008
|
|
עו"ד אלי דורון, עו"ד ירון טיקוצקי
|
|
נאמנות מוטבת ונאמנות מיועדת
|
|
|
כסף ופוליטיקה מעורבבים היטב היטב בכל העולם ובעיקר בארץ. כסף ציבורי של כל אחד מאיתנו, מגיע לפוליטיקה, וכסף פרטי מיותר, בהמוניו, מוצא אף הוא דרכו לשם.
|
|
|
|
|
המשנה האידיאולוגית של הארגונים "האחים המוסלמים" (חמאס הינו חלק אינטגראלי מהתנועה) ושל אל-קאעידה זהה במקורותיה האיסלאמיים וביעדיה האסטרטגיים. שני הארגונים חותרים במוצהר לשחרר את העולם הערבי והאיסלאמי מכל נוכחות זרה, להקים שלטון הלכה איסלאמי, לאחד את כל המדינות האיסלאמיות תחת ח'ליפות (מעין ארצות הברית מוסלמית) לקראת שלב היציאה לג'יהאד נגד המערב על-מנת להביא להשלטת האיסלאם בעולם כולו.
|
|
|
|
|
את מטבע הלשון של WIN-WIN AGREEMENTS - הסכמים של ניצחון הדדי - אימצתי מחוקרי מדעי הניהול בארה"ב ב-1977, שחיפשו מתודולוגיה להשגת שלום יציב בין צדדים יריבים. בניירות עבודה מנומקים היטב הם הוכיחו כיצד הסכמים עם ויתורים כואבים, הופכים לאינקובטור של שנאה ושאיפה להשתחרר מהכאב על-ידי שבירת ההסכם. נגד זה - הם המליצו לחפש בכל הסכם בין יריבים את המרחב בו אפשר למצוא הסכמות שכל צד ירוויח מהן, ועליהן לנהל את המשא-ומתן להשגת שלום יציב עם שביעות רצון הדדית, הגוברת עם התקדמות היישום של ההסכם. יחד עם חברים למקצוע במדעי הניהול, ובשילוב עם ניסיוננו בארץ, הוכן חומר תורתי להנחלת המתודולוגיה החדשנית למנהלי משאים ומתנים בישראל.
|
|
|
|
|
אחת התיאוריות האופנתיות במנהל עסקים היא תיאוריית ה"אוקיינוס הכחול". על-פי התיאוריה הזאת, רוב האנשים שעוסקים בנושא מסויים כיום, בין אם במחקר, יצירת טכנולוגיה או פעילות יישומית, עוסקים בו באותה הגישה. מצב זה מייצר צפיפות, קושי לחדש, עלות גבוהה של כל חידוש ותועלת חדשה נמוכה יחסית שלו. מצב כזה מכונה "אוקיינוס אדום" בשל העובדה שהפעילים באותו נושא עסוקים יותר במלחמות הדדיות מאשר במציאת פתרון חדש, והצבע האדום מסמל את הקזת הדם ההדדית.
|
|
|
|
|
קדימה עומדת בפני השאלה הנצחית - "להיות או לא להיות", בדיוק כמו במחזה השייקספירי המפורסם. במצב שבו סקרי דעת הקהל נוטים חסד לגב' לבני המצטיירת כלבנה, צחורה כשלג הלבנון, אפשר לומר: תכשיר החיטוי של קדימה, בטרם תיזרק לסל הכביסה. אזי סביר להניח כי חלק נכבד ממובילי המפלגה, קרי: חברי הסיעה בכנסת, יחשבו על הישרדותם הפוליטית, בדיוק כמו בחוקי הטבע.
|
|
|
|
|
