היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, קובע כי שאלת המשך כהונתו של ראש הממשלה היא שאלה לגיטימית, אבל "בשלב הזה" היא עניין למערכת הפוליטית והציבורית ולא למערכת המשפטית.
במילים אחרות, היועץ המשפטי לממשלה רומז לנו עכשיו, כי מי שצריך בשלב זה לדחוף את אולמרט החוצה מלשכתו הוא הציבור או הפוליטיקאים, ולא היועץ המשפטי לממשלה.
זו אמירה בהחלט לא הוגנת - לא כלפי הציבור ולא כלפי הפוליטיקאים, וזו גם אמירה בלתי אחראית. כי כל מה שהציבור אוחז בו בשלב זה הוא הודעה מוסמכת על חקירה חדשה שנפתחה נגד ראש הממשלה ועל מהות החשדות נגדו. כל השאר הם ספינים והדלפות מכל הכיוונים.
ובכן, למה מזוז מצפה? שהציבור יכלכל את צעדיו על סמך הדלפות וספינים? האין מזוז רואה שבדבריו אלה הוא בעצם מעודד את ההדלפות והספינים? שהרי הציבור - כזה הוא - אמור לנהות אחר הספינולוגים והמדליפים והמניפולטורים המוכשרים יותר.
מי ידליף
במילים אחרות, משמעות דבריו של מזוז עתה היא לא מהו חומר הראיות שיש ברשותו, אלא מי יודע להדליף את החומר הזה, או לעשות בו מניפולציה, בצורה שתשרת טוב יותר את עניינו.
אבל יתרה מכך: היועץ המשפטי לממשלה מנסה לעשות כאן שימוש ציני בכוחו של הציבור, וזאת מתוך מחשבה ותקווה שהסתלקותו של אולמרט תבוא לא כתוצאה מהגשת כתב אישום, אלא כתוצאה מהלחץ המקדים של הציבור.
כי הרי ברור הדבר, שהיועץ המשפטי לממשלה אינו רוצה להצטייר כמי שהדיח את ראש הממשלה, ולכן הוא, היועץ, מעדיף שהציבור יעשה עבורו את העבודה. כלומר, מזוז מעדיף כאן את הלוקסוס של הגשת כתב אישום נגד "האזרח" אולמרט, לאחר שזה הושלך כבר מלשכת ראש הממשלה על-ידי אחרים.
אבל היועץ אינו יכול לאחוז במקל משני קצותיו. אם הוא סבור שהציבור או הפוליטיקאים הם אלה שצריכים לפעול, על היועץ לצייד אותם באינפורמציה מוסמכת ולא להשאירם טרף לספינולוגים ומדליפים.
ואם היועץ אינו רוצה לשחרר באופן מוסמך חומר ראיות המצוי בידו, שיעשה את העבודה בעצמו.
