|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כמו כל כתב ראוי במקומותינו - הנה תחזיתי: מי שירצו לשמוע את "התקווה" באצטדיון האולימפי בבייג'ין - שימתינו עוד כמה שבועות, עד למשחקי הנכים
|
מישהו ראה את מה שכתבתי על משלחת העסקנים הישראלית למשחקים האולימפיים בבייג'ין - בראשות שימון הראשון ושר הכדורגל - והציע לי להיות כתב ספורט.
ובכן, כבר הייתי.
לפני כשלושים שנה, כשערכתי את "שחקים", בטאון התעשיה האווירית, סיקרתי לא מעט משחקים - בעיקר, משחקי כדורעף של נבחרת אחד המפעלים.
כמו כל כתב הגון - אנסה את כוחי בחיזוי העתיד. אף אחד אינו מבין מדוע עוסקת העיתונות הישראלית בחיזוי העתיד במקום לסקר את ההווה. היא יודעת היום מה יקרה מחר; ומחר? תמהר לשכוח את תחזיותיה, ותפצח בתחזיות חדשות. אם איני טועה, ד"ר מוטי נייגר - עמיתי, מרצה במכללת נתניה ויו"ר האגודה הישראלית לתקשורת - כבר חישב ומצא, שאך שמץ קטן מהתחזיות בתקשורת הישראלית, המושמעות בקול תרועה רמה, מתממש.
ובכל מקרה, אנסה את כוחי בהימור - כמו אותן זקנות, המנסות לשבור את יד הברזל באולמות הקאזינו בלאס וגאס. כולם יודעים, שאין להן סיכוי, ובסופו של דבר יאבדו את כל כספן... והן בשלהן.
אקדים ואזכיר, שפעם הייתי אתלט. מתחתי הרבה שרירים, והגרתי הרבה מאוד זיעה על המסלולים באימונים ובתחרויות. אני מבין את הכאב, את התהילה ואת התקווה של מי שהשיגו את ההישג המקצועי המדהים: השתתפות במשחקים האולימפיים.
|
|
אחרי הקדמה כל כך ארוכה, אפשר לפרוש. אך בכל אופן, הבטחתי תחזית, ואתן לכם:
לא יהיו לנו מדליות בתחרויות בבייג'ין, שייפתחו היום. מי שירצו לשמוע את "התקווה" באצטדיון האולימפי שם – שימתינו עוד כמה שבועות, עד למשחקי הנכים.
ולשם שינוי, מבטיח להודות בטעותי, אם אצטרך... וברבים.
ועוד משהו קטן: אומרים, שאנחנו מדינה צעירה וקטנה. איני חושב, שזה תירוץ לאי-זכייתנו במדליות אולימפיות. פינלנד, הולנד וצ'כיה לא גדולות מאתנו, אלא שיש בהן תרבות אחרת, שמאפשרת זכייה במדליות.
|
|
שש מדליות בלבד השיגו ספורטאינו במשחקים האולימפיים – אם לא נכלול את הגדולים מכולם: הספורטאים הנכים, שאוספים עשרות מדליות כל ארבע שנים, ואינם זוכים לתמיכה הולמת. זה מלמד היטב על היחס לספורט בארץ. יש כאן יותר עיתוני ספורט ומדורי ספורט מאשר ספורט. גשו פעם לבתי-הספר של ילדיכם, וראו את המתקנים העלובים, שילדינו מתאמנים בהם. כך לא נגיע לשום הישג. זה מזכיר לי את בית-הספר היסודי, שבכורי למד בו בטקסס. ביום הראשון ללימודיו הרשו לי לשהות בבית-הספר. הסתובבתי בחצר כשהוא היה בכיתתו, והתפעלתי. ראיתי ילדים משחקים ומתאמנים במתקנים, שבאוניברסיטה העברית לא עמדו לרשותנו.
עניין שני הוא המקצועיות – מילה גסה במקומותינו.
כדי לגדל אלופים, צריכים מקצועיות באימונים, בהדרכה ובכל תחום. נדרשת הרבה מאוד עבודה ועקשנות. זה אינו הולם את האופי הקופצני של העם, היושב בציון. מספרים על אחד מכוכבי NBA, שסיים כל אימון שלו ברבע שעה של קליעה לסל. רק אז לבש את אימוניתו, והלך להתקלח.
ואכן, המדליות האולימפיות הראשונות שלנו (מברצלונה, 1992, ואילך) היו בג'ודו – מקצוע הדורש משמעת קפדנית ואימונים אין-קץ. גם חתירה ושיט (מדליית זהב) דורשים מקצועיות גמורה.
|
|
| תאריך:
|
08/08/2008
|
|
|
עודכן:
|
08/08/2008
|
|
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
קורא ותיק
|
8/08/08 17:29
|
|
|
|
2
|
|
יהוידע
|
9/08/08 16:04
|
|
|
|
3
|
|
זהבי
|
9/08/08 17:05
|
|
|
|
פורום: אולימפיאדת בייגין
|
כתוב הודעה
|
|
התהפוך בריטניה ותהא למה שאיננה? התשלח מאחורי גווה את אורחותיה הנלוזות מהעבר ותחל לנהוג במעט הגינות, צדק ויושר, מסתבר שלא! אפילו לא קורט מהנימוס האנגלי הצונן. המסורת הבריטית נשמרת. השבוע התעורר עניין חדש כאשר השר לענייני המזרח התיכון הודיע בפרלמנט בלונדון כי מתנחלים לא יבואו עוד בשערי שגרירות בריטניה בישראל. כי אבוי קרה מקרה מצער ונורא, שלושה מתנחלים הוזמנו לקבלת פנים בבית השגריר ברמת גן לכבוד יום הולדתה של המלכה. וכשהשמועה המביכה הגיעה לאוזניהם הזקופות של אוהדי הערבים בבית הפרלמנט הם בקשו הסבר לדבר והשגריר התנצל והסביר כי רק רצה לדעת "מה מתרחש בימים אלה בתוך ההתנחלויות"... ההסבר לא היה משכנע דיו וראש ממשלת בריטניה בראון בעצמו ובכבודו שוחח על כך עם השגריר וזה התחייב עם יד על הבטן כי מתנחלים מעתה והלאה... יוק.
|
|
|
|
|
במאמר מעניין מאוד של שלמה ברום ("התהדקה שליטת החמאס בעזה", מבט על, גיליון 66, אוגוסט 2008, המכון למחקרי ביטחון לאומי) סוקר החוקר את התחזקותה של תנועת חמאס על חשבון התנועות הרדיקאליות האחרות וצופה שהשליטה בעזה תהפוך למוחלטת. בשולי המאמר ישנה התייחסות להשפעות ביהודה ושומרון על הנעשה בעזה, המחייבת הרחבה וניתוח מושכל תוך הערכות מבוססות על המציאות המשתנה באזורים אלה.
|
|
|
|
|
חלפה שנה בדיוק מאז שכתבתי במדור זה את השורות דלהלן. ראויים הדברים להיאמר ולהיצעק בקול גדול, שוב ושוב, בשינוי קל - במקום שנתיים צריך לומר 'שלש שנים':
|
|
|
|
|
נפגשנו בפעם האחרונה בערב שארגנו אוהדי מכבי תל אביב לכבודו. כשנפגשנו בראשית הערב, לחצתי לו יד והוא בעיני הקוקר ספנייל שלו הסתכל עלי ואמר "אני לא מאמין שכל אלה באו לכבודי" והוא באמת לא האמין, כי ככה היה רלף, צנוע כזה.
|
|
|
|
|
הדבר הכי פשוט לעשות הוא להירגע, לשבת בנחת, ולצפות באולימפיאדת בייג'ין במרפסת שלי בשדרות. אך עדיין, קשה לשכוח את הפלאשבקים מלפני שלוש שנים בדיוק, מאותו הטיול שלי ברחבי טיבט; אומה קסומה המתנשאת לגובה העצום ביותר בעולם, אשר מתקיימת תחת זרוע הברזל של ממשלת סין.
|
|
|
|
|
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
