|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שיא ישראלי בחילול כבוד המת
|
על השחיין שלנו בסין ועל אי קבורת האב כעשרה ימים
|
כלי התקשורת עמוסים בתיאור הישגי ספורטאינו בבייג'ין. לאחר תשעה באב, יום האבל הלאומי ש'נתקע' לנו באמצע המשחקים, גם אני מצטרף למחיאות הכף. אומנם הבנתי המקצועית בתחום היא די קלושה, ותחושתי היא כי ההישגים הם לא מי-יודע-מה, בכ"ז לטובת המוראל הלאומי גם אני מריע! אני תמיד בעד טפיחה על השכם, גם אם היא עצמית...
על מה שאינני יכול להריע, ואני יכול רק להתריע, הוא חילול כבוד הנפטר קוסטה מנדל שטרם נקבר, זה שבנו אלון "שבר שיא ישראלי במשחה 200 מטר פרפר". לבי-לבי על כל מי שאירע לו אסון 'באמצע החיים', תמיד ברגע הבלתי צפוי ביותר. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בטרגדיה נוראית של נפילת פתע מסולם, כפי שאירע לאבי משפחת מנדל - גזירת שמים שאיננו יודעים פשרה. הקב"ה שגזר הוא ינחם את האבלים.
אף על-פי כן, לא אמנע מלהביע דעה על השתתפות אלון בתחרות השחייה בימי ה"שבעה" ועל הלנת המת כשבוע, עד לשוב הבן-הספורטאי ארצה (ביום ששי?). ארשה לעצמי להתייחס משום שהנושא נומק במושגים של 'כבוד לאומי' ו'כיבוד אב' - ועל כך יש בפי מילים אחדות, גם אם לא נשאלתי ישירות.
איסור הלנת המת הוא החמור מביניהם. כל מי שיד לו במורשת ישראל זקף גבה בתמיהה: כלום הישגי ספורט דוחים קבורה? מסורת ישראל היא להזדרז ככל הניתן, הן מבחינת ההלכה ("לא תלין"), הן מבחינת מושגי קבלה ("טירדת הנשמה") והן מבחינה רגשית. מעשים בכל יום שבני משפחה אבלים אינם בארץ ולא ממתינים להם תקופה כה ארוכה, וזה כבודו של הנפטר! אפשר "לשבת שבעה" גם במרחקים, גם בסין וגם במטוס, והשהיית הקבורה איננה עולה בקנה אחד עם "כבוד המת" ועם התרבות היהודית ומורשתה.
ולעצם ההשתתפות בייצוג הבינלאומי של ישראל ע"י "מי שמתו מוטל לפניו" ובתוך ימי ה"שבעה"; אכן, לו היו שואלים למוצא פי ביחס למי שנמצא בשליחות ביטחונית או מדינית - האם להמשיך במשימה הלאומית או ל"זרוק הכל" וברגעי בכי אלו להתאחד עם המשפחה ולטוס ללוויה - הייתי לוקח בחשבון את המושג "מי שרבים צריכים לו". במקרים בהם אין תחליף מיידי יש מקום להעדיף שליחות לאומית חיונית על פני אבל יחיד, וזה כבודו של נפטר.
מאידך-גיסא, במשלחת כלכלית, תרבותית או ספורטאית אינני מוצא שמץ של היתר ושל כבוד בדבר. אדרבה, אילו הנציג האבל היה מודיע "אני לא במשחק! כבוד אבי חשוב לי יותר מזרי דפנה או ממדליית ארד" - היה מנחיל כבוד לא רק לעצמו. המסר הלאומי והיהודי של "גדול כיבוד אב" היה כובש לבבות, ואפילו כתבי תקשורת ציניים היו מדווחים באהדת "כל הכבוד!"
יתר על כן, אילו השחיין היה שומר מצוות (ואני נוהג לדון בכל שאלה אקטואלית מתוך הפריזמה של "מה היהדות הייתה אומרת לנזקקיה?"), והיה חש תיסכול נוראי בהחמצת תקוותו בת-שנות-אלפיים, היה מקום אולי להציע לו "לשבת שבעה" בכפר(?) האולימפי, בהפגנתיות ראויה ומתוקשרת, ולקפוץ למים רק למשחה בודד "כמי שכפאו שד". או-אז כוח ממרום אולי היה נענה לקראתו ומאיץ את שריריו בכוח מדחפי הכניעה למנהגי היהדות. אין חשש, גם המעבדות הטובות ביותר לא היו מגלות בדמו את התמריץ של 'קידוש השם' ומסורת העם היהודי.
מסקנתי העגומה היא איפוא: החמצה! ובעיקר, ההפך מ"כיבוד אב"!
|
| תאריך:
|
15/08/2008
|
|
|
עודכן:
|
15/08/2008
|
|
הרב ישראל רוזן
|
|
שיא ישראלי בחילול כבוד המת
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
כבוד השם
|
15/08/08 02:57
|
|
|
|
2
|
|
יהודי טוב
|
15/08/08 03:50
|
|
|
|
3
|
|
3
|
15/08/08 08:13
|
|
|
|
4
|
|
אפרי הלפרין
|
15/08/08 08:17
|
|
|
|
|
|
ע.ב
|
15/08/08 09:30
|
|
|
|
|
|
אפרי הלפרין
|
15/08/08 10:41
|
|
|
|
5
|
|
די כבר
|
15/08/08 08:51
|
|
|
|
6
|
|
ישראלוביץ
|
15/08/08 08:54
|
|
|
|
7
|
|
שבתאי עזריאל
|
15/08/08 08:59
|
|
|
|
8
|
|
גבי ז
|
15/08/08 09:08
|
|
|
|
9
|
|
עין צופיה
|
15/08/08 09:42
|
|
|
|
10
|
|
הולנדר
|
15/08/08 10:20
|
|
|
|
11
|
|
אהבת חינם
|
15/08/08 10:51
|
|
|
|
12
|
|
המבקר
|
15/08/08 11:25
|
|
|
|
13
|
|
הבן
|
15/08/08 11:57
|
|
|
|
14
|
|
אלוהים
|
15/08/08 12:41
|
|
|
|
15
|
|
צביעות במלוא הדרה
|
16/08/08 08:08
|
|
|
|
16
|
|
נרי אראלי
|
16/08/08 13:49
|
|
|
|
17
|
|
יוסוף-לוד
|
17/08/08 00:27
|
|
|
|
|
|
יוסףל
|
18/08/08 22:59
|
|
|
|
18
|
|
vbfdedfsd
|
18/08/08 18:00
|
|
|
|
19
|
|
bvhtfye r6
|
18/08/08 22:19
|
|
|
|
|
|
אקשטיין ר.
|
19/08/08 11:51
|
|
|
|
20
|
|
יוסףל
|
18/08/08 22:51
|
|
|
|
פורום: אולימפיאדת בייגין
|
כתוב הודעה
|
|
לא שהשלום הגיע, או שהמזרח התיכון נרגע אפילו בקצת, או שאירן הפסיקה פתאומית וחד-צדדית את תוכנית הגרעין שלה - אבל ישראל עומדת בפני גל של הופעות ענק מצד להקות וזמרים גדולים. ההופעה של פול מקרטני אומנם עדיין לא סגורה, אבל סוף הקיץ יסמל את הגעתה השנייה להופעה בארץ של להקת הרוק הכבד הגדולה ביותר בהיסטוריה, חלוצת הז'אנר DEEP PURPLE.
|
|
|
|
|
אינך אוכלת ירקות כנערה? את עלולה להפוך לאישה עם עודף משקל, כך מנתוני מחקר חדש. אנו מכירות את הטפות המוסר של האימהות שלנו, "למה את לא אוכלת ירקות...?", ובכלל נדמה לנו לפעמים כי ההערות על תכולת הצלחת שלנו הן משהו ישראלי מאד המלווה אותנו לאורך גיל ההתבגרות. האם אנחנו נעצרות לחשוב מהו ערכן של הערות אלו? לא תמיד. ובכן, אולי כדאי לנו להבין, שאימא לפעמים צודקת...
|
|
|
|
|
"עד אימתי חייב ללמוד תורה? עד יום מותו, שנאמר: ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך. וכל זמן שלא יעסוק בלימוד - הוא שוכח". כך פוסק הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פרק א', הלכה י'). ושתי הלכות קודם לכן הוא קובע: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עשיר, בין עני, בין שלם בגופו, בין בעל ייסורין, בין בחור, בין שהיה זקן שתשש כוחו. אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים, ואפילו בעל אשה ובנים - חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה".
|
|
|
|
|
תופעת העדר המאפיינת את התקשורת הישראלית, האלקטרונית אך גם הכתובה, מוסיפה לעצמה דוגמאות כמעט מדי יום. מדובר באותו עדר המובל כמעט כאיש אחד בעד "שלום" אוסלו, בעד גדר "הביטחון", בעד ה"הינתקות", בעד אתרוג א' (שרון), בעד אתרוג ב' (אולמרט) עד שלא ניתן עוד, בעד "מרת ניקיון" שהייתה שרה בכירה בממשלת הטרנספר של שרון ובממשלת המחדל של אולמרט, והמנסה להציג את עצמה כמי שכלל לא הייתה שם וכלל איננה אשמה במעשיהן או אחראית למחדליהן.
|
|
|
|
|
עם תחילת הדיונים על תקציב המדינה לשנת 2009 פותחים אנשי האוצר את מגרותיהם ומאווררים את "תוכניות הרפורמה" אותן הם מנסים לקדם שנים. למרבה הצער, בחלק מהמקרים גם מצליחים בכך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו  התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
