|
|
ימין קיצוני, עשב מעושב, גידול פרא עם גרורה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| הייתכן שבמקום כלשהו על פני הגלובוס היו מעיזים גויים להרוס בית יהודי, כמו את ביתה של משפחת פדרמן בחברון, להתעלל בהם נפשית וגופנית, והמעשה היה עובר לסדר היום? | |
|
|
|
|
הפוסל במומו פוסל. כאשר אמר אהוד ברק בעצרת הפוליטית לרבין כי "האלימות מכרסמת גם היום, פעם קראנו להם עשבים שוטים, היום גידולים סרטניים עם גרורות מסוכנות", הוא קלע בדיוק נמרץ אל אותם החוגים הידועים המנהלים את המדינה ברשעות, באנטישמיות, עד כי רבים תוהים אם השנאה העזה למתנחלים והרצון לפנות התנחלויות איננו סוג של מחלת נפש.
בספרו מדינת היהודים כתב הרצל "כי עם כינונה של מדינת היהודים תידום האנטישמיות בכל אתר ואתר", אלא שהוא טעה, ובגדול, כי לא זו בלבד שהאנטישמיות לא חלפה, אלא שישראל הפכה למקום האנטישמי ביותר עבור היהודים, עבור אלה שארץ ישראל היא בעבורם הלב, היא הנשמה, היא הזהות.
אבל אפילו לא בארץ ישראל, הייתכן שבמקום כלשהו על פני הגלובוס היו מעיזים גויים להרוס בית יהודי, כמו את ביתה של משפחת פדרמן בחברון, להתעלל בהם נפשית וגופנית, והמעשה היה עובר לסדר היום? אין מצב שזה היה מתרחש. הייתכן שמדי יום היו מחרפים, משמיצים ומאשימים במקום כלשהו בעולם קבוצה מסויימת באוכלוסיה, ככה סתם, מכוח האינרציה וההרגל וההנאה, וזה היה הופך לחלק מרכזי בהוויה של החיים?
אהוד ברק, שלא פעם עורר תהיות כיצד הצליח להשיג את עיטוריו, שהרי מול אויב מעזה הוא חסר אונים ובהרס בתי יהודים באישון ליל הוא עז כנמר, הוא רק גרורה נוספת בהתנהלות כאן מזה 60 שנה.
כבר בישעיהו מ"ט, ז' - נאמר כי 'מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו', מבקר הספרות ברוך קוצווייל טבע את המונח אבטואנטישמיות במאמרו שנאת עצמו בספרות היהודים, ויסודות אלה הינם כה מוחשיים בכל דבר ועניין שהוא יהודי ולאומי. את השנאה העצמית היהודית כבר הגדיר משה הס מראשי הציונות כמי שנובעת מיודופוביה - הפחד מהיהדות. ואכן זה שב וחוזר פעם אחר פעם.
אנחנו אשמים באנטישמיות
כשפנו היהודים אל הסוציאליזם הם היו מלאי שנאה עצמית עד כדי האשמת היהודים עצמם בפוגרומים. הכרוז הסוציאליסטי הראשון בשפה העברית שהופיע בשנת 1876 נשא מילים אלו - אנחנו היהודים אשמים באנטישמיות. המהפכה הקומוניסטית שאבה אליה את היהודים ולכך היו מספר תוצאות: חלק שלל את הציונות וחייב קיום יהודי בגולה, וחלק הקים את פק"פ- המפלגה הקומוניסטית הארצישראלית ושיתף פעולה באופן הדוק עם המופתי. אבל גם אלה וגם אלה מלאו שנאה עזה ליהדות ולכל מה שהיא מייצגת.
בן-גוריון דיכא את השמאל המפ"מ זו שתמכה בעולם הקומוניסטי. הוא האמין כי ציונות סוציאליסטית פירושה גאולת עם ישראל, ומכוח תפיסה זו הכריז ב-ה' באייר תש"ח על הקמת המדינה ויישב עולים בכל מקום מהצפון ועד דרום.
אלא שאותם גידולי פרא סרטניים שבשמם היה צריך אהוד ברק לנקוב ושצמחו מתוך מפ"מ הרימו ראש והעלו יבלות בכל מקום, למן מצפן שחברים בו הציעו שירותיהם למודיעין הסורי ועד השתרגות שורשיהם בבתי המשפט, בפרקליטות, בצבא ובמשטרה. הדה-יהודיזציה שלהם חדרה והעמיקה והזהות היהודית נעזבה מאחור, רחוקה מהם שנות אור. והם אינם מבינים מדוע בעצם ארץ ישראל שייכת לעם ישראל ולא לעם ישמעאל, הם חותרים להשלטת רוב ערבי עם מיעוט גדול יהודי ואם יצליחו להישאר ולחיות כך - יישארו, ואם לא, הרי שיעזבו אל מעבר לים. מבחינה כלכלית אין להם בעיה, הם מסודרים. לכן חברון עיר האבות אינה מדברת אליהם, הם אינם רוצים בה, הם לא ביקרו בה מעולם, לדידם, מי שנאחז בגדות הירקון הוא הוא הישראלי האמיתי.
והם אמונים על הסתה והכפשה, שנים של השמצות חסרות רסן רצחו את אופיים של המתנחלים. כך הצליחו בקלות לעקרם מגוש קטיף ומצפון השומרון, כי לאיש בתל אביב ובחיפה לא היה אכפת, להיפך הם עוד הביטו בתמונות הגירוש בשמחה לאיד. השוטרים והחיילים שעברו שטיפות מוח מאסיביות בניצוחם הפעיל של פסיכולוגים השתכנעו כי זו הדרך הראויה לנהוג ב"מתנחבלים רעים ואכזריים עוקרי עצי זית של ערבים".
רבים העיתונאים שהודו כי הייתה שמחה רבה לחזות במתנחלים כשהם מיוסרים וכואבים, וכי ידוע היה להם כי ההינתקות לא תפתור בעיות ביטחוניות ומדיניות. ולשנאה הזו אין תחתית ואין גבולות, ולא היה אפילו אחד שקם ואמר, די, אם זו הדרך לעשות הינתקות אזי חייבים לעצור זאת, וגם אם היו בדרך אנשים מוסריים, הרי שגם אצלם ניצחה השנאה.
מושחתים לעולם נשארים במקומם
לכל כתבן וכתבלב, איש צבא ומשטרה, וח"כ, ושר, ושחקן, ושדרן, ניתן היתר חופשי לגדף להעליל על מתנחלים, מי שחפץ לשאת חן, לאתרג את עצמו, להתקדם במעלות קטנים ורשעים, יכול לכנות אותם במיני שמות: יתושי ביצה, סרטנים ממאירים טרופי מבט.
גם הנשיא "של כל העם" דיברר השבוע בענייני "ימין קיצוני" וכך הכריז: "כאז כן עתה, קיים מיעוט שלוח רסן ופורק עול פוגע בפלשתינים מפני שהם פלשתינים". הוא שכח לציין באותו מעמד את עניין שטרנהל שעד היום לא נודע ידו של מי במעל - של שטרנהל עצמו או שכן כעוס, או אחד מחסידי מפלגתו כדי להשמיץ שוב את הימין, העיקר שאחרי דקה כבר הוכרז בכל מקום כי זה ימין קיצוני, עשב מעושב, גידול פרא עם גרורה, חיידק טורף, בקטריה אדומה... איך אמר כבוד הנשיא "הימין הקיצוני פורק כל עול".
ואל מול משפחות פדרמן ותור, אין בכל שורת המקהלה האחידה של השמאל, מי שהתלבט אם ראוי ונכון להרוס בתים על יושביהם היהודים. מישהו ששנתו נדדה מפני שילדיו מחמדיו נמים מכוסים במיטותיהם ולילדים בחברון אין גג מעל ראשם? איש לא מחה מדוע להאשים ציבור שלם נניח, בעניין שטרנהל (וזה רק עניין קטן וזניח) כאשר עוד לא נמצא אשם?
תמיד, תמיד הדיקטטורה המחשבתית מושלטת ומקובעת.
אבל גם משפחת פדרמן וגם תור, וגם משפחות אחרות שסבלו וסובלים מנחת זרועם של המושחתים שלעולם נשארים במקומם, כי גם כאשר מי מהם הולך לעולמו, הרי שמיד מובא במקומו שיבוט שלו.
עוד תבנינה ותשגשגנה, איש מכל חסרי החוליות לא יוכל להן. "כי מי שיש לו איזה 'למה' למענו יחיה - יוכל להתגבר על כל 'איך' [ניטשה].
והם יתגברו, כי יש להם את התשובה ל'למה' והם תמיד יישארו על אפם ועל חמתם של השונאים. ולפעמים יש ונדמה כי מבית המקדש השני נשארו רק שני דברים: הכותל ושנאת חינם. על הכותל הם כבר ויתרו מזמן ונשארו צמודים רק לדבר השני.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
