המסע הארוך לשיקום נפגעי שבץ מוחי

הכלי העיקרי והחשוב ביותר בשיקום חולי שבץ הוא הצוות האנושי- מקצועי אשר מעודכן בכל החידושים הטכנולוגיים ומלווה את המטופל לאורך כל הדרך. צוות מסוג זה מורכב מרופאים שיקומיים, מטפלים סיעודיים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, קלינאי תקשורת ודיאטנים.

התפיסה השיקומית על-פיה יש לסייע לנפגעי שבץ להשתקם היא השקעת מיטב הידע והניסיון של הצוות, על-מנת לצמצם כמה שיותר את מגבלותיו של המטופל, לשפר את תפקודו ולהחזירו לחיים יצירתיים ופוריים בחברה.

בתחילת התהליך הרופא מאבחן את מצבו של החולה לאחר האירוע המוחי ומתווה הליך טיפולי. הרופא מנהל את הצוות הרב מקצועי באמצעות ישיבות, במהלכן ננקטות החלטות טיפוליות לטובת החולה.

לאורך השנים מתפתחות שיטות טיפוליות שיקומיות חדשות בתחומים שונים, כך לדוגמא בבית החולים שיבא פועלת מעבדת הליכה חדשנית לאבחון וניטור הפרעות הליכה, מעבדת מציאות מדומה (Virtual reality), טיפול לחולים משותקים באמצעות מסילת הליכה אשר מסייעת בתרגול תנועות הליכה, סדנת צחוק ועוד... אולם, למרבה הצער מרבית הטיפולים החדשים אינם כלולים בסל הבריאות.

דוגמא נוספת היא טיפול לנפגעי שבץ, הסובלים מבעיות תפקוד בגפיים העליונות באמצעות בוטולינום טוקסין (דיספורט). בשנים האחרונות גובר השימוש בטיפול זה מאחר והוכיח שיפור משמעותי במדדים של מגבלת התנועה, בתפקוד הגפה ובכאב. בנוסף הוא מסייע בשיפור טווחי התנועה בגפה העליונה ומביא לשיפור קוסמטי במראה הגפה ומעלה את הביטחון העצמי של המטופל.

הזרקת חומר זה לשריר מטפלת בנוקשותו ומפחיתה את התנועות הבלתי רצוניות, התכווצות היתר והכאב ביד. כדי לקבל השפעה קלינית מתמשכת ויעילה, יש צורך בהזרקות חוזרות מדי 4-3 חודשים אשר מסייעות להרפיה של השריר.

הטיפול ניתן במספר בתי חולים בארץ, אינו כרוך בתופעות לוואי משמעותיות בהשוואה לטיפולים אחרים ועלותו היא כ-3,000 שקלים לטיפול, בהתאם לכמות החומר הנדרשת. הטיפול יעיל לספסטיות מקומית בהשוואה לטיפולים מקובלים אחרים.

נוירולוגים רבים בישראל תומכים בהכללת הטיפול בסל הבריאות של שנת 2009 על-מנת להפחית את הסיכון לנכות בגפה העליונה ולהקל על סבלם של חולי שבץ מוחי.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע, כי הקופה תממן טיפול שיקומי עד שלושה חודשים לאחר אירוע מוחי חריף, עם אפשרות להארכה לפי החלטה של רופא מומחה. אולם החוק הינו מעורפל ואינו מגדיר את המסגרת בה יינתן הטיפול השיקומי (אשפוז, שיקום יום, מכון וכדומה).

בפועל, מספר ימי אשפוז בשיקום מתקצר באופן הדרגתי עקב לחץ ובקרה מתמדת של הקופות לשחרור חולים מהר ככל האפשר לביתם על-מנת לחסוך בעלויות. במקביל, לקיצור משך האשפוז השיקומי נפתחו יחידות שיקום לטיפול אמבולטורי ויחידות טיפול בית שאמורות לשמש כהמשך ואף כתחליף לאשפוזים ממושכים.

משך הזמן באשפוז השיקומי נקבע לפי מספר גורמים - חומרת השבץ המוחי, פוטנציאל שיקומי של המטופל, תמיכת המשפחה, יכולות המטופל להסתגל למצבו החדש, ויכולת משפחתו לארגן את מסגרת השחרור (התאמת בית ורכישת ציוד) ולהביאו לטיפול אמבולטורי, קיום מסגרות אמבולטוריות של קופות חולים בקרבת אזור מגורים של המטופל.

כיום מרבית החולים הזקוקים לשיקום לאחר אירוע מוחי מופנים למוסדות גריאטריים או סיעודיים מאחר ועלות האשפוז בהם נמוכה יחסית ובמקביל קיימת מגמה של צמצום ימי אשפוז בכל מסגרות האשפוז. למוסדות אלה חסרים אנשי צוות מכל הדיסציפלינות ובפרט רופאים מומחים בשיקום.

חולים בעלי פוטנציאל שיקומי המסוגלים ללכת עם אביזר או בלי השגחה מופנים לאחר השחרור מבית החולים להמשך הליך שיקומי במסגרת של אשפוז יום במכונים שונים בקופות החולים. היתרון במסגרות אלה הוא המשך טיפול שיקומי על-ידי צוות רב מקצועי מאומן ללא צורך בלינה בבית חולים. בשל-כך, הטיפול יותר זול ותורם לצמצום עלויות הטיפול. החיסרון הוא שהטיפול במסגרות אלו לא נגיש לכל המבוטחים של כל הקופות והפריסה בפריפריה של המדינה בלתי מספק.

כיום קיימות גם מסגרות להמשך טיפול למטופלים שמיצו את הטיפולים הניתנים על-ידי הקופות, ביניהם: באמצעות עמותת נאמן הפועלת למען נפגעי שבץ ובני משפחותיהם, אשר הקימה בשיתוף פעולה עם גורמים שונים בקהילה מעל 10 מרכזי פעילות הוליסטיים-שיקומיים-חברתיים, לנפגעים בגיל העבודה בהם רוכזו פעילויות המותאמות לצרכי החולים ובני משפחותיהם כאחת. הפעילויות במרכזים תורמות לשיפור איכות החיים של הנפגעים ובני משפחותיהם התומכים. עמותת יד שרה המסייעת באביזרים לחולי שבץ מוחי ועוד.

כיום יותר ויותר צעירים לוקים בשבץ מוחי ולכן חשוב מאוד לספק לחולים אלה טיפול שיקומי ברמה הגבוהה ביותר, על-מנת להביאם לעצמאות מרבית ולהחזירם לחיי המשפחה, הקהילה והתעסוקה. מטרת העל של השיקום היא להעלות את איכות חייהם של המטופלים ולהקטין עד כמה שאפשר את מוגבלותם. ההתקדמות הרפואית הובילה לשיפור בתוחלת החיים ועל הרפואה השיקומית לספק בהתאם כלים לשיפור איכות החיים.